הרקע להתקפות החמורות מכיוון לבנון, סוריה וכן מעזה והפיגועים באיו"ש נעוץ בהיחלשות הדימוי ההרתעתי של ישראל. למרות שישראל נמצאת בשיא עוצמתה הצבאית, המדינית, הכלכלית והאסטרטגית, היא מידרדרת מבחינת דימוי העוצמה שלה מאז הוכרזה ההפיכה המשטרית של הממשלה.
מדובר בשיפוט מקצועי שנובע מכך שהאויבים המרכזיים שלנו, ובראשם איראן וחיזבאללה, התרשמו עד כה מאוד מעוצמתה הכוללת של ישראל. ההפיכה המשטרית, שמאופיינת בשסע עמוק ומחאות חריפות, היחלשות כלכלית וסדקים חמורים בברית האסטרטגית עם ארצות הברית. כל זאת, במחובר לרגשות הגואים והידרדרות היחסים עם הפלסטינים, יחד ולחוד, גורמים למנהיגי איראן וחיזבאללה לשפשף את עיניהם בתימהון ולתהות שמא ישראל החליטה לבצע פעולות התאבדות והחלשה עצמית, בניגוד חריף לדימוי המוצדק של העוצמה הישראלית הכוללת שלה זכתה ישראל עד כה.
הכתובת, בכל מקרה, הייתה על הקיר. היה ברור שדווקא בחודש הזה, סביב חודש הרמדאן והחיבור לחג הפסח, צפויה מתיחות עם הפלסטינים שיהיה בכך כדי לשמש עילה לאויבינו לתקוף ולבחון את ההנחה המשתקפת: ישראל הולכת ולוקה בחולשה מדעת ומרצון. לכך צריך להוסיף את הניסיונות הבלתי פוסקים להחדיר מל"טים לשטח ישראל, לבצע פיגועים בחו"ל על ידי שלוחי איראן והתקדמות אפשרית בתחום הגרעין. כל המרכיבים הללו מוכרים, אך מתלכדים יחדיו לאיום שבא לידי ביטוי במתקפה רחבת ההיקף מלבנון והפיגועים האחרונים. איראן וחיזבאללה עלולים להגביר את ניסיונות ההתגרות והתקיפה, מתוך ההנחה שישראל נחלשת ללא סיבה הגיונית, אך מתוך החלטה מודעת.
מה נדרש עתה?
הסוגיה המרכזית שיש לדון בה היא איך מחזירים את הדימוי ההרתעתי שהיה לישראל בעבר, שיעלה בקנה אחד עם עוצמתנו האמיתית, ועצירת את תהליכי הדימום הכלכליים והאחרים. לכך יש פתרון אחד פשוט - עצירת ההפיכה המשטרית, שהופכת יותר ויותר לאיום אסטרטגי על הביטחון הלאומי של ישראל. דווקא עכשיו, בעיצומו של חג הפסח, זו העת לחזור לנתיב החירות, החופש, הדמוקרטיה ושיקום מהיר של מערכות היחסים הבין-לאומיות, שעדיין אפשרית, לצד ליכוד העם. דבר זה מהווה את אחד ממרכיבי המענה לאיום האסטרטגי המיידי וגם בטווח הארוך. אם לא תהיה עצירה של התוכנה הזדונית שעומדת להשתלט עלינו, אנחנו צפויים ליותר ויותר מבחנים במישור הביטחון הלאומי בכלל ובמישור הצבאי בפרט.
ומילה על הר הבית: אנחנו עדים להתלכדות מאמצים וחזיתות. מסגד אל אקצה הוא אחד משלושת המקומות הקדושים לישראל. מסורתית הוא נחשב לאבן שואבת להתעצמות כוחות שליליים לישראל. על רקע ההיחלשות הפנימית מדעת, במחובר לפגיעה הקשה ביחסים עם הרשות הפלסטינית וההשלכות על היחסים עם מדינות ערב והעולם המוסלמי כולו, מתעצמת יותר נפיצותו הפוטנציאלית של הר הבית. בעיתוי הזה, עתיר הרגשות, היכולת ליצור אווירה מתאימה של התקפה על ישראל היא קלה מתמיד. צריך להזכיר בשבחה של מערכת הביטחון שהיא העריכה זאת מראש.
נדרש כאן שילוב בין עוצמה צבאית שעומדת לרשותנו לבין תבונה מדינית שכיום עומדת בסימן שאלה. לכל האיומים נגדנו צריך להגיב בצורה הולמת, אך במקביל להחזיר את ישראל להיות מדינה דמוקרטית-יהודית. ללא המסד הזה, יעלו ספקות לגבי עתידנו במרחב בתקופה הקרובה והרחוקה יותר. לנו, הישראלים, ולאויבינו באזור.
>>> אלוף (במיל') עמוס גלעד משמש כראש המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן, לשעבר דובר צה"ל, כיהן כראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון, כראש חטיבת המחקר באמ"ן ומתאם פעולות הממשלה בשטחים