בימים האחרונים הולכים ומתרבים הדיווחים על מסגרת הבנות חדשה בין ארצות הברית לאיראן. יש להדגיש כי לא מדובר בהסכם גרעין חדש (גם לא ״הסכמון״). סביר שהמסגרת הזו לא תובא אפילו לאישור בקונגרס האמריקני. מה שאנחנו רואים הם צעדים בוני אמון שייתכן ויובילו לחידוש המגעים לסוג של הסכם אחר. אם כי באקלים הפוליטי בארצות הברית, בין היתר לקראת הכניסה לשנת בחירות, מדובר בסבירות נמוכה יותר.
לפני שניגש לעניין עצמו, נעשה סדר בהקשר הכולל שברקע מה שסוכם, שהוא מצב תוכנית הגרעין האיראנית והאיום הנשקף ממנה. כבר לפני מספר שבועות התריעו שר הביטחון והרמטכ"ל על מצבנו החמור מול תוכנית הגרעין של איראן. כזכור, הם הציגו נתונים מדאיגים ביותר שמצביעים על כך שלאיראן מספיק חומר מועשר ברמת העשרה גבוהה לכמה פצצות אטום. כמו כן, שר הביטחון חשף אתר תת-קרקעי חדש שעל פי הפרסומים גם הפצצה חודרת הבונקרים המתקדמת ביותר של ארצות הברית אינה יכולה להשמידו. חמש שנים אחרי, קל היום לקבוע שהיציאה החד-צדדית של הנשיא טראמפ מהסכם הגרעין הייתה טעות אסטרטגית. מאז נטישת הסכם הגרעין, מצבה האסטרטגי של ישראל למול האיום הגרעיני האיראני הורע. במצבנו הנוכחי, המשך ההתעצמות האיראנית בקו המגמה הנוכחי הוא רע ומסוכן. לפיכך ניתן להניח שכל שינוי מהנתיב שבו איראן צועדת כעת יש בו רכיב חיובי.
ההיבטים השליליים בהבנות המסתמנות בין ארה"ב לאיראן
- איראן ממשיכה להיות מדינת סף-גרעינית בפועל, זאת מאחר ואין הפחתה של כמות החומר המועשר אלא רק הקפאת מצב. כלומר, איראן תמשיך להחזיק אורניום ברמת העשרה של 60% אך היא לא תמשיך לצבור קילוגרמים נוספים של אורניום ברמת העשרה כזו.
- איראן תקבל כ-20 מיליארד דולר. מדובר בהפשרת כספים איראנים כלואים, שהוקפאו בשל הסנקציות על איראן. הכסף ישמש את איראן להקל במעט על המצב הכלכלי הקשה באיראן, בין השאר משבר פנסיות חסר תקדים ובעיות כלכליות קשות ביותר. ניתן להעריך כי חלק מכסף זה יילך גם להתעצמות צבאית ולתמיכה בהתבססות האיזורית. למרות שלהערכתי זה יהיה חלק מזערי מהכסף עדיין מדובר בהתפתחות שלילית.
ההיבטים החיוביים
- המצב מפסיק להחמיר, אנו עוצרים את הדימום על אף שלא מרפאים את הפצע. כלומר, איראן לא תצבור עוד חומר גרעיני מועשר ברמה של 60% ולא תפרוץ ל-90%. המסקנה היא שהמגמה השלילית שתוארה לעיל משתנה במעט.
- ישראל קונה זמן יקר – מאחר ומצב הקרנת ההרתעה שלנו אינו טוב וכי עושה רושם שלמרות הפעולות שביצענו עד כה (תרגילים, הצהרות, נאומים) איראן ממשיכה בתוכניותיה. זמן זה חשוב בעיקר על רקע המשבר המקומי מול ארצות הברית. ככל שראש הממשלה טרם הוזמן לבית הלבן, האיום הצבאי שקשור בחיבור ישיר עם ארצות הברית חלש. הזמן חשוב גם לשיפור היכולות המבצעיות של ישראל. בתחום זה השתיקה יפה, אך אפשר לקבוע כי אנחנו מרוויחים זמן שיאפשר להיערך טוב יותר לתוכנית מבצעית אפקטיבית יותר היה ונדרש.
- ישנה אפשרות לתמורה אמריקנית בדמות סיוע בקידום נורמליזציה עם סעודיה. הנורמליזציה עם סעודיה, היה ותושג, תהווה הישג היסטורי ונקודת מפנה איזורית. לסעודיה יש מספר דרישות סף בטרם תסכים לנורמליזציה. לארצות הברית יכולת לאפשר חלק מתנאי הסף האלו, ובעיקר היה ותסכים לדרישה הסעודית לשליטה במעגל ההעשרה של האורניום (אישור לסעודיה להעשיר אורניום). מבחינת סעודיה זהו צעד צודק והגון שהרי לאיראן מותר. מבחינת סעודיה ההבנות החדשות עם איראן, משמעותן שארצות הברית מקבלת את העובדה שלאיראן שליטה במעגל העשרה. לכן, בתפיסה הסעודית מגיע גם לה (ישראל צריכה לבלוע את הצפרדע הזו בתמורה לנורמליזציה - דילמה לא פשוטה).
- יש אפשרות לתמורות ביטחוניות שיבטיחו את יתרונה האיכותי צבאי של ישראל לאורך שנים. כבעבר, גם עכשיו סביר שישראל תדרוש תמורות צבאיות נוכח המציאות החדשה המכירה באיראן כמדינת-סף. לפיכך, ישראל תדרוש יכולות מבצעיות מתקדמות בלוח זמנים קצר יותר.
לסיכום, סביר להניח שלו היינו נותרים בתוך המסגרת המחייבת של הסכם הגרעין המקורי מצבנו היה טוב יותר. איראן הייתה רחוקה כשנה ממצב של מדינת-סף, לאיראן לא היה את הידע שנצבר בשנים האחרונות עקב עיסוקה בקידום תוכנית הגרעין. ידע שלא יימחק ואי אפשר יהיה לגלגל לאחור. אבל בבחירה בין האופציות הגרועות העומדות לפנינו, עדיפות ההבנות שהושגו על מציאות ללא כל מגבלה. ריסון עדיף על דשדוש שממשיך להחמיר את מצבנו.
משפט אחרון על איום צבאי - הדרך לאיום צבאי אמין משמעותי עוברת בחדר הסגלגל בבית הלבן הרבה יותר מאשר בתרגילים נוצצים של תרגול תדלוק מטוסי קרב מעל הים התיכון. גם בתחום זה, שימור היחסים המיוחדים עם ארצות הברית מהווה רכיב חיוני בביטחון הלאומי הישראלי.
>>> אלוף במיל' תמיר הימן הוא מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, ראש אמ״ן לשעבר