בהערכת מצב של מערכת הביטחון מבינים שהירי מלבנון הוא תגובה פלסטינית לאירועים בהר הבית. עם זאת, לא ניתן לקבוע בוודאות אם חיזבאללה ידע או העלים עין. ישראל תגיב במדויק כאשר תדע מי עומד מאחורי הירי. אין פניה של ישראל למלחמה עם לבנון, אבל היא לא תעבור בשתיקה על האירועים האלה.
דבר כזה לא קורה בלי הכנה מראש או בשותפות מלאה של חיזבאללה, גם אם הוא משתמש בארגוני חסות פלסטינים. אנו רואים מימוש של תוכנית שישראל ידעה עליה, תוכנית של הצתה דרך הר הבית והמשכה בגזרות האחרות. התגובה הישראלית צריכה להיגזר מהיקף הפרובוקציה.
חברי הקבינט המדיני-ביטחוני לא התכנסו ולא יודעים מה קורה כבר כמעט חודשיים. ישראל תצטרך לקבל החלטה משמעותית. הקבינט צריך לעדכן את השרים ולקבל החלטות אסטרטגיות.
הזירות מתחברות - אירוע בהר הבית מלכד סביבו אירוע טרור מכל הקצוות. קשה להאמין שחיזבאללה לא הכיר אותו. זה לא עוד ירי בודד, זה משהו רחב יותר.
ישראל צריכה להחליט על מי היא מטילה את האחריות. צריך לזכור את מה שלמדנו ממלחמת לבנון השנייה: אין סיבה להיכנס למערכה בחיפזון, אלא כאשר התנאים מתאימים לנו.
האלוף במיל' ישראל זיו:
רצף הזירות קצת מדאיג, אבל אני לא חושב שזה אירוע של חיזבאללה. זה נראה יותר כמו ניסיון של חמאס לייצר את התודעה הזו מהזירה הצפונית. אנחנו תמיד בונים על התגובה אבל לפעמים יותר חכם לא לשחק לידיהם. צריך לחכות. צריך להסתכל על המודיעין - האם נכון עכשיו להיכנס להסלמה? התשובה היא לא.