טורבינות הרוח שמטריפות את הדרוזים אמורות להיות מוקמות בשטח שבין בריכת רם לבין הגבול עם סוריה. המחאה ההמונית בשבוע שעבר, שהגיעה עד השלכת בקבוקי תבערה על שוטרים ואף ירי חי, הביאה את ראש הממשלה נתניהו להורות על עצירת העבודות, לפחות עד לאחר חג הקורבן.

אני מקווה מאוד שבסופו של דבר חוות הרוח תקום. ראשית, כי צריך לתמוך בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת. שנית, כי ביטול הפרויקט כעת הוא בבחינת אובדן משילות והזמנת אלימות במחלוקת הבאה.

אין מה להרחיב כאן על משבר האקלים. בשבועות האחרונים המדענים מתפלצים מכך שהאוקיינוסים רותחים. סכנות אקולוגיות איומות עומדות בפנינו, עד כדי סכנה לקיום המין האנושי עצמו אם ההתחממות הגלובלית, מעשה ידי האדם, לא תיעצר. לפיכך, מחובתה של כל מדינה לעשות כל שביכולתה כדי להפחית את הפליטות.

טורבינות רוח ברמת הגולן (צילום: אייל מרגולין, פלאש 90)
פגיעה נופית סבירה וראויה, טורבינות רוח ברמת הגולן | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90

נתייחס עכשיו לנימוקים של המתנגדים:

  1. טורבינות הרוח מוקמות על אדמות של הדרוזים - ובכן, זה נכון, אבל איש לא הפקיע מהם את האדמות. חברת אנרג'יקס חתמה לפני כשנתיים על חוזי שכירות ארוכת טווח עם 51 דרוזים בעלי חלקות חקלאיות. הללו כבר התחילו לקבל את התמורה - בין 60 ל-120 אלף שקל לשנה. סכום לא רע למגרש שגודלו פחות מדונם, בלי לעבוד. כדאי לדעת שעצם היוזמה להקים בפינה הכי צפונית של הגולן חוות רוח הגיעה מקבוצת דרוזים, שראתה כיצד הקיבוצים שמדרום להם מתחילים להרוויח מטורבינות רוח וחשבה שזה רעיון טוב.
  2. הטורבינות פוגעות בנוף - קשה להתווכח עם הנימוק הזה, אם כי יש כאלה בינינו שחושבים שהמראה של טורבינות רוח מסתובבות הוא יפה ומרומם. השאלה היא אם הפגיעה הנופית סבירה. בעיניי כן: הפרויקט שבמחלוקת סמוך לגבול, באזור שרוב הישראלים לא מגיעים אליו, גם לא רוב הדרוזים. חקלאות תמשיך להתקיים בין ומתחת לטורבינות, כמו שקורה במטעים של קיבוצי הגולן.
  3. הטורבינות פוגעות בבעלי כנף - נכון. החשש העיקרי הוא מפגיעה בנשרים וברחמים, שבסכנת הכחדה. הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) כפתה על היזמים להקים מערך של מכ"מים ותצפיתנים ולקיים "משטר הפעלה" שישבית את הטורבינות כשנשר או רחם יתקרב. זה לא פתרון מושלם, אבל קצת פרופורציות: לצערנו כבר אין קינון נשרים בגולן. יש שני זוגות שהולכים ובאים. האוכלוסייה צנחה מסיבות אחרות, הרבה לפני שמישהו שרטט את תוכנית הטורבינות הראשונה.
  4. הטורבינות פוגעות בבריאות - כאן אנחנו כבר מתרחקים מעובדות ועוברים לפרנויות לא מבוססות. מה לא אומרים עליהן: השתקפויות השמש בלהבים והרעש שמייצרות הטורבינות יגרמו להתקפי אפילפסיה, מיגרנות, פגיעה בעוברים ועוד ועוד. אלא שאין שום אישוש מדעי לפחדים האלה. נכון, כשעומדים מתחת לטורבינה הרעש המונוטוני מעיק, אבל מאה מטר ממנה כבר לא שומעים כלום. הטורבינות הכי קרובות לבתי הדרוזים הן במרחק של יותר מקילומטר.
  5. התועלת האנרגטית קטנה, עדיף לייצר חשמל מאנרגיה סולרית - ובכן, צריך גם וגם. צריך כל פרויקט אנרגיה מתחדשת שניתן להקים. העובדה היא שבישראל ייצור החשמל מלוחות סולריים לא מתקדם בקצב הרצוי, והפרויקט של אנרג'יקס אמור לייצר חשמל ל-50 אלף בתי אב. לטעון שזה זניח יחסית לכל המדינה, זה כמו להגיד שישראל לא צריכה להפחית פליטות כי משקלנו זניח ביחס לאמריקה.
דרוזים מוחים ברמת הגולן (צילום: אייל מרגולין, פלאש 90)
גם בגלל האלימות, חייבים לאפשר הקמת הטורבינות | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90

עכשיו נניח שאני טועה והמתנגדים צודקים. אז מה? הפרויקט עבר את כל הליכי התכנון וקיבל את כל האישורים. מותר גם עכשיו להפגין ולמחות, אפשר להגיש עוד עתירה לבג"ץ, אבל האלימות הקיצונית של מחאת הדרוזים בשבוע שעבר לא יכולה להיות מקובלת במדינה מתוקנת. דווקא עכשיו הקמת טורבינות הרוח חשובה עוד יותר, אפילו יותר מעוד 104 מגה-וואט של חשמל.

 

>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן