לא כל יום יש כאן חדשות טובות אז נתחיל בהן - עליות המחירים נבלמו, ובשלו כל התנאים כדי שבנק ישראל יפסיק להעלות את הריבית במשק.
זמן קצר לאחר פרסום המדד כתב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ש"הנתונים מעודדים בזכות המדיניות האחראית שאנחנו מובילים". להצלחה אבות רבים. יש לי גם תחושה שדפי המסרים לחברי הקואליציה יתגאו בימים הקרובים בבלימת המחירים המרשימה. אבל היחיד שיכול באמת לזקוף לזכותו את ההישג הוא נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון.
במשך שנה ירון לחץ על דוושת הריבית הכי חזק שאפשר כדי להשתלט על המחירים המשתוללים, תוך שהוא סופג מתקפות וביקורת פופוליסטית מצד חברי קואליציה. במקום להביא פתרונות אמיתיים ליוקר המחיה, הם תלו בנגיד את כל צרותיהם של הזוגות הצעירים.
חבר הכנסת דוד ביטן תקף אותו ואמר ש"הציבור לא עומד בנטל". שר החוץ אלי כהן חשב ש"לא הייתה הצדקה להעלאת הריבית". גם אחרי שראש הממשלה ביקש מחברי סיעתו להפסיק לתקוף את הנגיד, היה זה יו"ר ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת ישראל אייכלר, שקרא לנגיד להתפטר.
יש לי עוד תחושה – שהנ"ל לא ימהרו להתקשר הערב לברך את הנגיד על המדיניות האחראית שהנהיג ולהתנצל על שהטילו דופי במקצועיותו.
יש תופעות לוואי כואבות לריבית גבוהה, אבל היא עדיין הכלי האפקטיבי ביותר להתמודדות עם השתוללות מחירים. הירידה באינפלציה היא בשורה טובה מאוד לנוטלי המשכנתאות, שספגו במשך יותר משנה עליות רצופות שייקרו את המשכנתה הממוצעת בכ-1,100 שקלים לחודש.
יש נתון שכדאי להתעכב עליו - אם הריבית לא הייתה עולה, והאינפלציה הייתה משתוללת, בטווח הארוך ההחזר החודשי היה גדל יותר, בשל הרכיב הצמוד למדד. בתרחיש שדימו בבנק ישראל, ההחזר החודשי על משכנתה ממוצעת עלה מכ-4,000 שקלים בחודש לכ-5,000 שקלים, אבל אם האינפלציה הייתה ממשיכה להשתולל ומגיעה לקצב של 10% בשנה, ההחזר החודשי היה מזנק ל-7,655 שקלים.
אם הנתונים הכלכליים לא ישתנו בחודש הקרוב, בשלו התנאים לעצור את עליות הריבית. הנגיד עשה את שלו. עכשיו תורה של הממשלה.