הנתונים היבשים ממחישים באופן קולע את המציאות העגומה: מאז ראשית 2023 עבר מספר קורבנות האלימות והפשיעה בחברה הערבית את ה-100, פי יותר משתיים מאשר במחצית הראשונה של 2022 - שנה שבחודשיה הראשונים נרשמה ירידה של 30% בהיקף הקורבנות בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2021, שהייתה השנה הקטלנית ביותר בחברה הערבית מאז ומעולם. 2023 מצמצמת בהתמדה את הפער בינה ל-2021 וצפויה כנראה לשבור את השיא המפוקפק והמדמם.
הנסיקה בפשיעה ובאלימות במהלך ימיה הקצרים של הממשלה הנוכחית - שעלתה לשלטון במידה רבה בזכות הבטחה להעניק מענה נחוש לבעיות ביטחון הפנים - נובעת משילוב בין כמה סיבות. המדוברות ביותר הן היעדר הניסיון של השר בן גביר בניהול מערכות ביטחוניות מורכבות, היחסים הרעועים בינו לצמרת המשטרה וכן עומס המשימות הכבד שעימו מתמודדים השוטרים בשנים האחרונות בכלל ומאז השבעת הממשלה הנוכחית בפרט, עת החלה המחאה הציבורית.
מצוקת הדור הצעיר
מעט מדי מדובר על העדרם של שיח, אמון, קל וחומר שיתוף-פעולה, בין הציבור הערבי ומנהיגיו למשרדי הממשלה ובראשם המשרד לביטחון לאומי, שבעיני רוב הציבור הערבי בכיריו רואים באזרחים הערבים איום ולא קורבן או שותף למאבק. הידוק הזיקה בין החברה הערבית לגורמי האכיפה והשיטור היה אחד היסודות המרכזיים בתוכנית "מסלול בטוח", שהונהגה בידי סגן שר הבט"פ הקודם יואב סגלוביץ', ומקור מרכזי להישגים שהניבה. לאחר שנים רבות של היעדר נוכחות משטרתית במרחב הערבי ויחס מנוכר של הציבור הערבי כלפי גורמי האכיפה, החלו להיבנות בהדרגה יחסים בריאים בין קהילה למשטרה המהווים בסיס לכל מאבק בפשע ואלימות.
נגע הפשיעה והאלימות בחברה הערבית אינו תוצר בלעדי של כנופיות פשע הפועלות חופשי ללא ייראה מהחוק או של נשק המציף את הרחוב הערבי. אלה הם סימפטומים למשבר עמוק וחריף יותר שממנו סובלת החברה הערבית בישראל, ובמוקדו מצוקה חריפה של הדור הצעיר החש תלישות בהיבטי זהות וייעוד וסובל מחוסר מעש כרוני (30% מבני 24-18, כ-70 אלף במספר לא עובדים או לומדים), ערעור מקורות הסמכות מבית, והזנחה בכל הנוגע להקצאת משאבים ולפיתוח תשתיות.
גם במקרה הזה, המספרים ממחישים את עומק הבעיה: בין 2000-1980 נרצחו כ-100 אזרחים ערבים באירועים פליליים, ומאז 2000 כ-1800 (!), דבר המוגדר על ידי רבים "הנכבה השנייה", וממחיש את עומק השסע שהתפתח מאז אירועי אוקטובר 2000 בין החברה הערבית למנגנוני המדינה. המדובר ברבע מאה שבו צמח דור ערבי חדש שחונך לראות בכוחות המשטרה גורמי דיכוי עוינים, ושממילא ראה פחות ופחות אכיפה ביישובים בהם הוא חי, מה שגרם בקלות יחסית להיווצרות מעין "מדינה בתוך מדינה" שבה יש דומיננטיות לגורמי כוח חלופיים לאלה של המדינה.
לבחון גם את האחריות הקהילתית
היות ומדובר במשבר רב-ממדי, גם הפתרון חייב להיות רב-ממדי. מאמץ גובר נגד גורמי הפשיעה והנשק המצוי ברחוב הערבי הם שלב ראשון והכרחי, ובו אכן שילוב השב"כ על יכולותיו המקצועיות הגבוהות עשוי להיות יעיל. עם זאת, כדי לייבש את הביצה שבה מתפתחים גורמי הפשע שהופכים בהדרגה ליצרנים של חוסר משילות, ועלולים לחצות את הקו הדק המפריד בין המרחב פלילי לתחום הטרור, לא יהיה די בשיפור האכיפה, הסיכול, הפענוחים ותפיסות הנשקים, ואף לא הקמת משמר לאומי ותיקוני חקיקה שאותם השר בן-גביר מגדיר ככלי מרכזי למיגור בעיות ביטחון הפנים.
מענה רב-ממדי מחייב טיפול עומק בבעיית הדור הצעיר, זה שעומד בחוד החנית של הפשיעה, ערעור המשילות, וכן של חיכוכים בין-קהילתיים חמורים ובראשם אירועי "שומר החומות" במאי 2021. במסגרת הזאת, נדרש להאיץ רעיונות לקידום של שירות אזרחי או קהילתי עבור הצעירים הערבים, שמתקבלים על ידי רבים בציבור הערבי כפתרון יעיל למצוקת הדור הצעיר ועשוי להיות גם אמצעי לשילובו במרחבים הציבורי והכלכלי במדינה ולהידוק זיקתו אליה. גם החברה הערבית תידרש לאמץ רבים מהיעדים שאליהם מטיף מנסור עבאס מזה כמה שנים ובראשם: לבחון גם את האחריות העצמית שלה לנגע ולא רק להטיל אם על המדינה, ולהסכים לשיתוף פעולה רחב עם מנגנוניה, במקום לדבוק בהתרסה שבה דבקים מנהיגים פוליטיים שונים מקרבה.
וחשוב מכול - ראש הממשלה יידרש לבחון כיצד לפתח שיח ישיר עם הציבור הערבי ומנהיגיו: החל ממפגשים תכופים, ביקורים ביישובים הערבים, דיונים ייעודיים לגבי המציאות בחברה הערבית וקידום תוכניות לשפר את המצב בה, ואולי אף נוכחות רחבה במדיה וברשתות בחברה הערבית. לשר בן-גביר, כך נראה, אין את היכולת לממש יעדים אלה, והמשך העיסוק ברעיונות חלופיים שאינם כוללים קשר ישיר עם הציבור הערבי יביאו להחרפת המצב ברחוב הערבי עד כדי פיצוץ רחב. זהו השלב הקריטי שבו נדרש ראש הממשלה לבחון אם נכון להשאיר את השר בתפקידו הנוכחי, מצב שעד כה גרם להעצמת אתגרים מבית ולהפיכתם בהדרגה לאיומים לאומיים.
>>> ד"ר מיכאל מילשטיין משמש ראש הפורום ללימודים פלסטינים באוניברסיטת ת"א וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן