צונאמי עליות המחירים ששוטף את המשק מוכיח שוב איך חברות המזון פשוט חולבות אותנו. בתוך 14 ימים, 12 חברות הודיעו על העלאת מחירים: דיפלומט, שסטוביץ', שטראוס (פעמיים), תנובה, טרה, אסם, סוגת ועוד.
ההסבר המוביל של כולן דומה - עליות מחירי הסחורות בעולם. אבל שימו לב לנתון הזה: בתקופה שבה מחירי המחזון בישראל עלו ב-5%, מחירי הסחורות בעולם - לפי נתוני האו"ם - ירדו ב-18 אחוזים.
ספקי המזון טוענים: חומרי הגלם, הדלק, ההובלה - כולם התייקרו. אבל מה לעשות, זה פשוט לא נכון. בשנה האחרונה מחיר החיטה צנח ב-48 אחוזים, גם מחיר שמן החמניות שמשמש לייצור צנח ב-58 אחוזים. כך גם מחיר התירס ירד ב-26% וכן מחיר הסויה ב-17 אחוזים. אפילו מחירי ההובלה הידועים לשמצה, שזינקו בתקופת הקורונה, צנחו בלא פחות מ-87%.
אז מה קורה בישראל? כאן פשוט גוזרים עלינו קופון ענק. שיעור הרווח של 10 ספקיות המזון הגדולות כאן בארץ הוא גבוה מאוד, פשוט כי השוק ריכוזי ואין מספיק תחרות. אותן 10 חברות ענק, שרובן המכריע העלו מחירים בשבועיים האחרונים, שולטות על יותר מחצי מהמדף שלנו ברשתות השיווק ובסופרמרקטים.
זה נכון, בישראל יש עלויות נוספות כמו כשרות, מע"מ שאין תמיד בחו"ל, גם שער האירו והדולר עלו. אבל זה לא מסביר את הפער האדיר הזה.
כולם יודעים מה צריך לעשות. היו אינספור ועדות, החלטות, או רפורמות שמוכנות לצאת לדרך - אבל כל אלו לא קרו. לפוליטיקאים שלנו תמיד יש סדרי עדיפויות אחרים.