"נתניהו לא מכיר תודה, אבל גם לא נוטר טינה", זאת האבחנה של אחד האנשים שמכירים את נתניהו היטב ונמצאים בסביבתו כבר תקופה ארוכה. האבחנה הזאת מלמדת רבות על מה שראינו בהצהרות לתקשורת שחתמו את היום הראשון של מבצע "מגן וחץ". זו אותה לחיצת יד בין ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון שלו יואב גלנט, שרק לפני שישה שבועות הוא פיטר בהינף הודעה אחת. אלו מילות התודה והתמונה המשותפת עם הרמטכ"ל הלוי - שבאותה תקופה של ימי המחאה נתניהו ידע לדפוק על שולחן המטכ"ל ולהגיד שהצבא מתנהג כמו ועד ומתאגד נגד הממשלה, למרות שהם מקבלים תקציב של מיליארדים.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
אחרי הביצוע המוצלח של החיסול ברצועת עזה, באותה הצהרה לתקשורת, בסביבתו של נתניהו לא נראו כל השרים שנשלחו לדבר נגד הטייסים ואנשי המילואים, מ"נפולת של נמושות" דרך "לכו לעזאזל". נתניהו יודע מי ביצע את אותה פעולה שכעת הוא משווק, הטייסים - שרק לאחרונה יצא נגדם בפומבי בכנסת. בלעדיהם הוא לא היה מגיע למעמד הזה וכך גם ישראל. המילים והשרים הללו הושמו בצד, וכך נתקבלה הגרסה הממלכתית והמאחדת של נתניהו. אפילו שר הביטחון גלנט, שהואשם על ידו בטיפול לקוי בסרבנות, קיבל קרדיט על העבודה המשותפת.
ככה הוא בנימין נתניהו - כמו שהוא לא מכיר טובה למי שנמצא בסביבתו ולא היסס לאורך הקריירה הפוליטית שלו להשליך הצידה אנשים או לא לתת להם את התפקיד שחלמו עליו, כך הוא מסוגל גם להבין שטעה ולקרב את מי שהוא צריך לצידו. נתניהו שם מאחוריו משבר אישי חמור של פיטורי שר ביטחון בטענה שאין לו בו אמון, והשיב את היחסים להתנהלות תקינה - למען האינטרס.
במבצע הזה קיבלנו את נתניהו לפי המודל הביטחוני, זה שכבר שנים משיט את הספינה, שמכיר את השחקנים באזור, יודע להעריך צעדים קדימה ומכיר היטב את האיכות והמסירות של אנשי זרועות הביטחון. זה אותו ראש ממשלה שיודע שברגע האמת הוא צריך אותם לצידו, ולא את מי שהיה זקוק להם מבחינה פוליטית ושם אותם בתפקיד מרכזי כמו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, או הסמן הימני האחר בממשלה שלו בצלאל סמוטריץ', או דיסטל וקרעי שתמיד נשלחים לבצע את המשימות הפוליטיות הנדרשות. טוב לראות שבמובן הזה נתניהו חזר לאלמנט שלו ויודע את מי הוא צריך לצידו ברגע ביטחוני שכזה. עם זאת, זה לא אומר שאם וכאשר יהיה לנתניהו צורך פוליטי, או אם וכאשר תחזור המחאה והמחלוקת סביב המהפכה המשפטית, נתניהו לא יחזור לאותם מסרים.
צריך לשים לב שהמדיניות הביטחונית שנתניהו הציג היא אותה המדיניות שנהוגה כאן כבר מעל לעשור. הוא התחיל אותה, בנט במידה רבה המשיך אותה. למרות כל ההצהרות מהאופוזיציה, גם ממשלת נתניהו עושה כל מאמץ למנוע מחמאס להיגרר לתוך המערכה. כך גם הסבירו במערכת הביטחון לשרי הקבינט. בסבב הקודם, "עלות השחר", נתניהו ושלוחיו האשימו את בנט ברפיסות מול חמאס. אומנם כשנתניהו נמצא ליד ההגה הוא פועל בשיקול דעת, באיפוק ובתיאום מלא עם מערכת הביטחון, אך באופוזיציה הוא לא יימנע מהרטוריקה שגם הוא יודע מניסיון שלא מחזיקה מים.
אנשים שראו את נתניהו בחודשים האחרונים ידעו לספר שבימים האלה של מבצע "מגן וחץ", וגם במהלך התכנון, הם פגשו את הנתניהו שהם מכירים - חד, עירני, מלא אנרגיה, ממוקד. זאת בניגוד לימים שלפני פיטורי גלנט, שם הוא נגרר בעקבות האירועים, הגיב ולא יזם. זה מה שקורה כשלצידו של נתניהו נמצאים האנשים שהוא סומך עליהם, כמו ראשי מערכת הביטחון, ולא השותפים הפוליטיים שאותם הוא משאיר לצידו לרגע שבו הוא יצטרך להשתמש בהם שוב.
כמו שאמר אותו אדם שמכיר אותו, יש מזל גדול בזה שנתניהו הוכיח לאורך השנים שהוא לא פועל על פי רגשות - אלא על פי האינטרסים שלו. את זה כבר יודעים הסובבים אותו והאנשים שעובדים איתו. כעת נשאלת השאלה אם זה יספיק לנתניהו כדי לתקן את הנזק האדיר שנגרם לו, למותג ולממשלה שלו בארבעת החודשים הראשונים לכהונה. האלטרנטיבה היא שהתסבוכת האישית והפוליטית בסופו של דבר תכריע והמציאות תחייב אותו לחזור להיות נתניהו שראינו בחודשים האחרונים.
סיקור נרחב: