מדינת ישראל חוגגת 75 שנות עצמאות של עשייה, יצירה, קידמה והישגים בכל התחומים, שמייסדיה, מדוד בן גוריון ועד מנחם בגין, מיצחק רבין ועד אריאל שרון, היו בוודאי מתגאים בהם מאוד. מעצמה אזורית חזקה, צבאית וכלכלית, בעלת רשת קשרים בינלאומיים מרשימה, עם גיבוי של המעצמה החזקה בתבל וקשרים עם יתר המעצמות והמדינות החשובות בעולם, משאבי אנרגיה ומקום של כבוד בחזית החדשנות והטכנולוגיה העולמית.
אולם בשנתה ה-75 נקלעה ישראל למשבר פנימי המאיים על חוסנה, עוצמתה והישגיה. לאן מדינת ישראל הולכת מכאן? התשובה לשאלה זאת בוודאי תלויה באופן שבו נצא מהמשבר הנוכחי, אבל גם רחבה ממנו. לכן בחג העצמאות הזה "נרים משקפת" לעבר האופק ונרחיק מבט רבע מאה קדימה - אל ישראל בדרכה ליובל המאה.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
ברור שלא ניתן לחזות עשורים קדימה את השינויים הגלובאליים, האזוריים והפנימיים בישראל. לשם כך, נפנה ל"תכנון מבוסס תרחישים", מעולם התכנון האסטרטגי. כדי לדמיין תהליכים ארוכי טווח, משרטטים תרחישים במגוון תחומים - מדיניים, כלכליים, חברתיים, טכנולוגיים ועוד (המוכרים בראשי התיבות PESTEL). בכל תחום מגבשים תרחיש שלילי ותרחיש חיובי. תרחישים אלו אינם אמורים לצפות את העתיד אלא לסייע לחשוב עליו, לזהות איומים מצד אחד והזדמנויות מצד שני, ולגבש אסטרטגיה שתגדר סיכונים ותסייע להתממשות התרחישים החיוביים.
להלן תרחישים פוטנציאליים בעשרה תחומים (מהרמה הגלובאלית, לאזורית והפנימית) שישפיעו על ישראל ברבע המאה הקרוב.
1. ארכיטקטורה גלובאלית
תרחיש א': סין עוקפת את ארה"ב והופכת למעצמה העולמית המובילה. מאזן אימה של השמדה הדדית מונע מלחמת עולם, אולם ארה"ב נחלשת, מתכנסת אל עצמה והשפעתה ברמה הגלובאלית, כולל במזרח התיכון, נחלשת. ישראל מאבדת משענת מעצמתית חיונית, כשסין איננה תחליף רלבנטי.
תרחיש ב': ארה"ב מתמודדת עם האתגר הגלובאלי הסיני, בעוד סין חווה קשיים מבית. ארה"ב משמרת עליונות צבאית וטכנולוגית, ואת מעמדה העולמי. ארה"ב חוסמת את הגישה הסינית לטכנולוגיות מפתח מפציעות (שסין מתקשה לפתח בעצמה), ומונעת מסין, באמצעות בריתות עם הודו, יפן ואוסטרליה, להפוך להגמונית בעולם ובאסיה. ישראל משכילה לנצל את ההזדמנות והופכת לשותפה אסטרטגית-טכנולוגית לארה"ב ומחזקת קשריה במחנה המערב ובאסיה.
2. סביבה ואקולוגיה
בכל דרך, גידול האוכלוסייה והתחממות כדור הארץ נמשכים, מערערים ביטחון אנרגיה, מים ומזון ברחבי המזרח התיכון ומגבירים את הפוטנציאל לעימותים.
תרחיש א': ישראל אינה עומדת ביעדי פליטת גזי החממה, מפגרת בתחום המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים, והעורף הישראלי אינו ערוך לפגיעת אסונות טבע (ומלחמות). ההוצאה הלאומית על אנרגיה והתלות בספקיות - גדלות.
תרחיש ב': ישראל מעבירה חקיקה לאיפוס פליטות גזי חממה עד 2050, בונה תשתיות להפקת אנרגיה ירוקה, וממנפת את הידע הייחודי שלה בתחומים אלה ובמאבק בהשפעות האקלים (כגון מדבור, טכנולוגיות מים וחקלאות, מזון מתקדם) כדי לייצר נכסיות ותלות בה מצד מדינות המזרח התיכון ואחרות, באופן המקרין לחיוב על מעמדה באזור ועל יציבותו.
3. מעמד מדיני
תרחיש א': היחסים המיוחדים בין ארה"ב לישראל מתפרקים על רקע התערערות הבסיס הערכי-המסורתי המשותף לשתי המדינות וניגודי אינטרסים בסוגיות אסטרטגיות, שהופכים את ישראל מנכס - לנטל עבור ארה"ב. כשהווטו במועצת הביטחון אינו מובטח, ישראל נקלעת לבידוד מדיני, וסופגת החלטות קשות במועצה ברוח מאות החלטות "חסרות שיניים" שעוברות כבר שנים בעצרת הכללית. ישראל נחשפת לסנקציות, כולל וולונטריות מצד תאגידים וחברות בינלאומיות, בעקבות מערכות צבאיות שבהן היא מואשמת בפגיעה מכוונת באוכלוסייה אזרחית, החושפת את בכיריה ולוחמיה לצווי מעצר בבית הדין הבינלאומי בהאג. הסיוע מארה"ב לא מתחדש לאחר 2028, נפגעים השת"פ הביטחוני ומכירות אמל"ח מתקדם, וגובר האיום באמברגו צבאי.
תרחיש ב': ישראל מתייצבת באופן ברור במחנה הדמוקרטי אותו מובילה ארה"ב וממצבת עצמה כשותפה החשובה ביותר של וושינגטון במזה"ת ומעבר לו. הברית בין ארה"ב לישראל והתיאום המדיני-ביטחוני ביניהן בסוגיות אסטרטגיות נשמרים ואף מתחזקים, והפיתוח המשותף של יכולות צבאיות וטכנולוגיות עתידיות מעמיק ומתרחב. הממשל האמריקאי ממשיך לסכל החלטות בינלאומיות נגד ישראל, וחופש הפעולה המדיני והצבאי שלה נשמר. גיבוי אמריקאי ועצמאותה של מערכת המשפט בישראל ממשיכים לספק "כיפת ברזל" משפטית לחיילי צה"ל ברחבי העולם.
4. יהודי העולם וישראל
תרחיש א': ישראל נותרת המוקד הגדול ביותר של יהודים בעולם, אולם מפסיקה להיות מדינת הלאום של העם היהודי כולו. זאת, על רקע הפער המתרחב בין ערכיה לבין אלה של רוב יהודי אמריקה הליברל-דמוקרטים, התנכרותה לזרמים הלא-אורתודוקסים ביהדות, תהליכי התבוללות וחילופי דורות. זיכרון השואה ודימויה של ישראל כמדינה קטנה הנלחמת על חייה מתעמעם ומפסיק להוות מנוע לסולידרית והזדהות. תמיכת היהודים בישראל, מדינית, כלכלית ותרבותית, נחלשת.
תרחיש ב': ישראל מכירה בחשיבות יהדות ארה"ב ומנהלת עמה שיח קרבה פתוח במטרה לחזק את הקשר בין שתי הקהילות הגדולות ביותר של יהודים בעולם, ולגבש עתיד משותף לשתיהן. ישראל מקדמת בברכה את כלל הזרמים ביהדות, משמרת את אופייה כדמוקרטיה וממשיכה להוות מוקד משיכה ליהדות העולם, המגדילה מצדה את מעורבותה בישראל ואת היקף התמיכה בבניינה ובביצור עוצמתה.
5. טכנולוגיה
תרחיש א': ישראל מאבדת את היתרון הטכנולוגי והצבאי האיכותי שבו החזיקה במשך 50 שנה בזכות פיתוח מקומי, טכנולוגיות אמריקאיות ויכולת להתאימן לצרכים מבצעיים ייחודיים. ארה"ב מגבילה את גישת ישראל לטכנולוגיות רגישות, באופן הפוגע ביכולתה לתרגם חדשנות טכנולוגית למערכות ביטחוניות, לרווחים, להשקעות ולמו"פ מתקדם, במקביל להיחלשות מגזר ההיי-טק בישראל. מנגד, אויבי ישראל מצטיידים ביכולות מתקדמות יותר ויותר בתחומי הטילים המדויקים, המל"טים, המודיעין, הבינה המלאכותית והסייבר, כולל בסיוע מעצמתי של סין ורוסיה, ומנצלים היטב את נקודות החולשה של ישראל.
תרחיש ב': ארה"ב מצרפת את ישראל לבסיס התעשייתי-טכנולוגי שלה ומשדרגת אותה למעמד חברות ב-Five Eyes. ישראל זוכה לגישה לטכנולוגיות ולתקציבי פיתוח המאפשרים לה למצות את יתרונותיה בתחום החדשנות. בסיוע אמריקאי, ישראל הופכת למדינה המתקדמת ביותר בתחום ההגנה מטילים ומכטב"מים באמצעות לייזר, וממשיכה לקבל מארה"ב את מערכות הנשק ההתקפיות המובילות בעולם, בדגש על פלטפורמות מוטסות וחלל. היתרון האיכותי הצבאי מול אויבנו נשמר ואף מתרחב בתחומים אסטרטגיים לישראל, על ידי שילוב יכולות מתקדמות של רובוטיקה, בינה מלאכותית, מחשוב קוואנטי וטכנולוגיות חלל.
6. הסכסוך הישראלי פלסטיני
תרחיש א': ישראל והפלסטינים לא מצליחים להגיע להסדר מדיני, וישראל מאיצה תהליך של סיפוח דה פקטו. ההתנחלויות מתרחבות ומבתרות לחלוטין את יהודה ושומרון באופן שלא מאפשר רצף טריטוריאלי למדינה פלסטינית. הסיכוי למציאות שתי מדינות מת, ושתי האוכלוסיות מעורבבות זו בזו בסבך גיאוגרפי שלא ניתן להתירו.
רוב מוחץ בקרב הפלסטינים תומך בפתרון המדינה האחת ודורש, בתמיכה בינלאומית, שוויון זכויות פוליטיות במסגרתה. בשטח, הרשות הפלסטינית מפסיקה להתקיים כישות שלטונית, האחריות על מיליוני פלסטינים עוברת לישראל ומטילה עליה עול כלכלי, צבאי ומדיני כבד מנשוא. בעזה, השטח הגיאוגרפי המצומצם והתשתיות לא מאפשרים לקיים יותר את האוכלוסייה המתרחבת, וריבוי התקפות רקטות, טילים וכטב"מים נגד ישראל שואב את כוחות צה"ל מחדש לתוך הרצועה.
תרחיש ב': לאחר הסתלקות אבו מאזן, קואליציה של ארה"ב, אירופה, מדינות האזור המתונות וישראל מצליחות לעודד צמיחת הנהגה פלסטינית הפועלת לחיזוק מנגנוני השלטון ושיפור דרמטי במשילות ובכלכלה הפלסטיניות, ושוללת אלימות וטרור, במילים ובמעשים. ישראל חותרת להסכם מדיני תוך הקפדה על ביטחונה, שימור בקעת הירדן וגושי ההתנחלויות בידיה. לחלופין ישראל מובילה מהלך יזום, בתמיכת הקהילה הבינלאומית ומדינות ערב המתונות לעיצוב חד-צדדי של גבולותיה וצמצום שליטתה הישירה בפלסטינים, במטרה לשמר את אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית.
7. איראן והציר הרדיקלי
תרחיש א': איראן משיגה נשק גרעיני, ולראשונה נוצר פוטנציאל לאיום קיומי על ישראל, גם אם אין פירושו תקיפה גרעינית מיידית נגדה, כיוון שבראש סדר העדיפויות של המשטר בטהראן עדיין ניצבת שרידותו. המזרח התיכון משתנה והופך מסוכן הרבה יותר. תחת מטריה גרעינית של איראן, שלוחיה מגבירים את מאמציהם לתקוף את ישראל ולהקריסה. צה"ל ניצב בפני אתגרים בלתי פוסקים ומחמירים בגבולות, ונדרש להיערך למלחמה בארבע או בחמש זירות במקביל, כולל כאלו שאין לנו גבול משותף עימן. במקביל, מתפתח במזרח התיכון מרוץ חימוש גרעיני, כשהמדינות הסוניות מבהירות כבר היום שלא יישבו בחיבוק ידיים אם איראן תתגרען. לקראת שנתה המאה עלולה ישראל להיות מוקפת במדינות חמושות בנשק גרעיני - סעודיה, טורקיה מצרים ועיראק - במזרח תיכון נפיץ ובלתי יציב. במציאות כזו גובר גם האיום בטרור רדיולוגי.
תרחיש ב': תחת לחץ כלכלי בינלאומי, הצבת איום צבאי אמין בהובלת ארה"ב וישראל והסכמי ביניים, העולם מצליח לעכב למשך עשורים את שאיפותיה של איראן להשיג נשק גרעיני צבאי. בינתיים, ממשיך להתערער מעמדו של המשטר האסלאמי בטהראן. מהומות רחבות היקף פורצות ומפילות את משטר האייתולות, המוחלף במשטר מתון יותר. כוחו של הציר הרדיקלי במזרח התיכון נחלש. מולו נוצרת קואליציה מתעצמת בראשות ארה"ב ובהשתתפות ישראל וסעודיה שמנרמלות יחסים, ומוקם מנגנון ביטחון אזורי של מניעת תפוצת נשק השמדה המונית, הגנה אווירית, חופש שיט ולוחמה בטרור.
8. כלכלה
תרחיש א': שני המגזרים הלא ציוניים בישראל גדלים בקצב מהיר מהאחרים (כבר היום הם יותר ממחצית התלמידים בכיתות א'). תרומתם לכלכלה נמוכה ואם יהפכו לרוב תוך שימור אורח חייהם הנוכחי תגבר הסכנה כי ישראל תדרדר לכלכלת עולם שלישי. בנוסף, מגזרי ההיי-טק והאקדמיה חווים "בריחת מוחות" ומצטמקים בגלל חוסר יציבות פנימי ופגיעה בדמוקרטיה וביחסים עם ארה"ב, ואיתם מתכווצים התוצר והכנסות המדינה. השחיקה בזיקות בין יהודי העולם לישראל מביאה לצמצום בעלייה, ביחסים ההדדיים ובסיוע הכלכלי מיהודי העולם.
תרחיש ב': ישראל מצליחה לחולל מהפכה במערכת החינוך, כולל בחברה הערבית, לעודד לימודי ליבה בקרב החברה החרדית המשתלבת במספרים גדלים והולכים בשוק העבודה, ולהכשיר את תלמידיה לדרישות כלכלת המאה ה-21. זאת, באופן המביא לעלייה בתוצר הלאומי ובהכנסות המדינה ממיסים (כיום שני העשירונים העליונים משלמים 92% מהמיסים). מגזר ההיי-טק צומח וקולט יותר ויותר עובדים מהחברה החרדית והערבית. הפריון בישראל עולה והכלכלה שומרת על יציבות.
9. צבא
תרחיש א': השתמטות ממוסדת של ציבורים גדולים משירות בצה"ל או שירות לאומי, על בסיס חקיקה, מרסקים רשמית את השוויון בנטל. השחיקה במוטיבציה להתגייס לצה"ל, בעיקר לשירות קרבי, ולשרת במילואים, מואצת לאורך זמן - עד לקריסת מודל צבא העם. אוכלוסיות איכות מוצאות דרכים לצמצם את נטל השירות בחובה ובקבע, ורמתו האנושית של צה"ל מדרדרת. עם שחיקת היתרון האנושי של צה"ל, המחירים של כל עימות הולכים וגוברים. מגמות דומות מתחוללות בשירות הביטחון הכללי, ויכולותיו לסיכול טרור נפגעות.
תרחיש ב': ישראל מצליחה לעודד השתלבות חרדים במספרים הולכים וגדלים בשירות צבאי או לאומי. המערכת הפוליטית מצליחה לייצר הסכמה רחבה על רפורמות, המשמרות את אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל ואת עצמאות מערכת המשפט שלה. החוזה בין אנשי המילואים למדינה משוקם, וישראל מצליחה למצות את הפוטנציאל הטמון במגוון אזרחיה בשירות צרכי הביטחון והחברה בישראל.
10. חברה
תרחיש א': הקיטוב בישראל מעמיק: ימין מול שמאל, שמרנות מול ליברליות, חילוניים מול דתיים, ערבים מול יהודים, עשירים מול עניים, מרכז מול פריפריה וגברים מול נשים. הקרעים מתרחבים, התשתית החברתית מתפרקת, והחוסן הלאומי נפגע.
תרחיש ב': ישראל מנצלת את ההצצה לתהום שסיפק לה המשבר בשנת 2023, בולמת לפני הנפילה ומתקנת מסלול. רוב "שבטיה" מתאחד לגוש מרכז פוליטי גדול המוביל לאיחוי השסעים ולרפורמות נחוצות, בהדרגה ובהסכמה רחבה, ומתרגם זאת לחוקה אשר מעגנת את כללי המשחק, המבטאים את רצון הרוב תוך שמירה על זכויות המיעוטים.
מ-75 ל-100: חמש מסקנות מרכזיות
התרחישים מציפים חמש משמעויות בסיסיות שצריכות להיות המצפן האסטרטגי של מדינת ישראל בעשורים הקרובים.
- מנהיגות אחרת. בפני ישראל ניצבים אתגרים אדירי ממדים. כדי שתוכל להם, היא חייבת לבחור הנהגה מרחיקת ראות ובעלת חזון בסדר גודל "בן-גוריוני". זו הנהגה מסוג שכבר שכחנו, שכל מעייניה נתונים לשירות מדינת ישראל ואזרחיה ולביצור מעמדה וחוסנה, הנהגה שאינה עסוקה כל העת ברייטינג, בריצוי ה"בייס" ובשימור שליטה באמצעות ליבוי שנאה ומדיניות מפלגת של "הפרד ומשול".
- מרכז פוליטי רחב המבוסס על המשותף ולא על המפריד. כדי לאחות את הקרעים הפנימיים בחברה בישראל ולנקוט ברפורמות קריטיות להמשך קיומה, למשל בתחומי החינוך, הגיוס ולימודי הליבה, נדרשת קואליציית מרכז יציבה, שתוכל לטפל בבעיות באופן יסודי ולהוביל שינויים הכרחיים על בסיס תמיכה ציבורית רחבה.
- הברית עם אמריקה. גיבוי מעצמתי הוא קריטי לישראל. בכל תרחיש ארה"ב תישאר מעצמה חזקה, צבאית וטכנולוגית, גם אם תאבד את ההובלה הכלכלית בעולם; וסין לא תחליף אותה כמשענת לישראל. קשה לדמיין את עוצמתנו הכלכלית, הצבאית, הביטחונית והטכנולוגית, את כושר ההרתעה, חופש הפעולה, המעמד הבינלאומי והאזורי ובעצם את עתיד ושגשוג ישראל - בלי היחסים המיוחדים עם ארה"ב ועם יהודי ארה"ב. על חוסנם של היחסים האלה נדרשת ישראל לשמור מכל משמר. בהקשר זה, כדאי להיזכר בנבואת בן-גוריון בחיבורו 'ישראל בעמים': "רק בארצות החירות הדמוקרטית, ובראשן אמריקה, ישראל עשויה למצוא את עזרת העמים והקיבוצים היהודיים שבהן, ולעובדה זו אין ערוך".
- הבעיה הפלסטינית - האיום המרכזי שישפיע על מדינת ישראל, צביונה ובטחון אזרחיה באופן העמוק ביותר לדורות קדימה, הוא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. תהליך ערבוב גיאוגרפי גובר בין האוכלוסייה היהודית והערבית בין הים לנהר מסכן את זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. האסטרטגיה המתבקשת לישראל היא היפרדות מהפלסטינים תוך שמירה על הביטחון וטיפוח מערכת שלטונית פלסטינית מתפקדת ומתונה. במקביל, יש לחתור ליצירת תנאים למציאות הסדרית יציבה ובטוחה בעתיד.
- דמוקרטיה ואחדות - דמוקרטיה המבוססת על הפרדת רשויות ומערכת משפט חזקה ועצמאית היא נשמת אפה של מדינת ישראל, כחברה רבת "שבטים" ומגזרים. הדמוקרטיה מבטאת את רצון הרוב אך מספקת הגנה על זכויות כל המיעוטים, ומאפשרת חיים משותפים בצוותא ושמירה על אחדות ושותפות גורל מבית ומקרינה עוצמה אל החוץ. הדמוקרטיה גם קושרת את ישראל לארה"ב ולמדינות המפותחות החופשיות במערב ובאסיה ושומרת על חופש הפעולה המדיני והצבאי שלה בעולם ובאזור, ועל חירותם של חיילי צה"ל ומנהיגי המדינה בחו"ל.
לסיכום, ישראל כבר הוכיחה בעבר שעל בסיס איכות אזרחיה ומנהיגות אמיצה ואחראית היא תוכל לכל אתגר. חובת ההוכחה של יכולתה זו בעתיד עוד לפניה ובידיה. בשנתה ה-75 נקלעה ישראל למשבר פנימי חמור ומסוכן, המהווה גם הזדמנות להתחדשות ולהתעצמות פנימית. קיבלנו הזדמנות להניע שינויים חיוביים ומוסכמים, בדרכים דמוקרטיות וללא אלימות, שישמרו את מעמדנו כדמוקרטיה מזהרת במזרח התיכון ויאפשרו התמודדות מיטבית עם האתגרים הלא פשוטים שבפתח. זאת, כדי שנוכל להגיע ליובל המאה כמדינה יהודית ודמוקרטית, חזקה, בטוחה, משגשגת, חופשיה וצודקת.
חג עצמאות שמח.
הניתוח נכתב בידי מיינד ישראל בע"מ (Mind Israel) - צוות ייעוץ וליווי אסטרטגי שהוקם בידי האלוף במיל' עמוס ידלין, שמטרתו לסייע למדינת ישראל לגבש אסטרטגיה ביטחונית ומדינית.
