מתוצאות הבחירות עולה שנשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, אומנם יידרש לקבלת רוב בסיבוב שני כדי להמשיך בתפקידו, אבל רוב הסיכויים שייבחר שנית ב-28 למאי ויזכה לכהונה נוספת. לאור המצב הכלכלי הקשה בטורקיה, השלכות רעידת האדמה והשמועות לגבי מצב בריאותו הרעוע, העובדה שארדואן קיבל את מרבית הקולות בבחירות לנשיאות, וגם שמר כנראה על הרוב של הקואליציה שלו בפרלמנט, היא הישג משמעותי.
- טורקיה נערכת לסיבוב השני: המתמודד שעשוי להפוך ל"ממליך המלכים"
- לא להתבלבל: ארדואן עוד יחזור על התרגיל שעשה בעבר
בהשוואה לסבבי בחירות קודמים, ארדואן שם פחות דגש על חזון חיובי במסע הבחירות שלו ולעומת זאת הדגיש יותר את הסכנות לו ולטורקיה אם מועמד האופוזיציה, כמאל קיליצ'דרולו, ייבחר. הוא טען נגד קיליצ'דרולו שהוא נתמך על-ידי "טרוריסטים", ובכך התייחס באופן שלילי לעובדה שמועמד האופוזיציה זכה לתמיכה של המפלגה הפרו-כורדית בטורקיה. זאת, אף שבעבר גם ארדואן עצמו ניהל עם נציגי המיעוט הכורדי שיחות שלום. הוא יצא עם האשמות הומופוביות של "פגיעה בערכי המשפחה", תוך כדי שהדגיש שקיליצ'דרולו נתמך על ידי קהילת הלהט"ב. הוא אף האשים את ממשל ביידן כמי שתומך במועמד האופוזיציה, והבת של ארדואן צייצה ש"הסהר המוסלמי ישבור את הצלב המערבי". ארדואן ותומכיו הצהירו, שכמו בניסיון ההפיכה הכושל ביולי 2016, הם יעמדו נגד ניסיונות התערבות מבחוץ. לבסוף, העובדה שקיליצ'דרולו מגיע ממיעוט דתי (הוא חלק מהמיעוט האלווי בטורקיה), אפשרה לארדואן למעשה לטעון נגדו שהוא לא באמת מוסלמי, והנשיא האשים את האופוזיציה בכך שזו "חבורה של שיכורים".
טקטיקת ההפחדה עבדה גם באופן נוסף. אומנם יש ויכוח בין ארדואן ותומכיו לבין האופוזיציה לגבי השאלה עד כמה המצב הכלכלי בטורקיה הוא קשה, אך יש הסכמה שהמצב אינו טוב. אחת השאלות שעמדה לפני הבוחרים הייתה מי יוכל לשפר את המצב. בנושא זה, הצליח ארדואן, לשכנע לפחות את הגורמים המתנדנדים, שיש יותר סיכוי שהוא יצליח לאושש את כלכלת טורקיה ואילו האופוזיציה היא מפוצלת וחסרת ניסיון. בהקשר זה, גם לגבי מאמצי השיקום באזורים שנפגעו מרעידת האדמה הקשה במדינה בפברואר – ניכר מדפוסי ההצבעה, שהאזרחים באזורים אלו גם כן נטו להאמין שהבניינים ייבנו מחדש באופן מהיר יותר תחת ארדואן מאשר תחת מחליף שלו.
מה שעוד עבד לטובת ארדואן הייתה השליטה שלו במנגנון הממשלתי, באופן שאיפשר לו לתת הטבות כלכליות פופוליסטיות לקראת הבחירות שמעט הקל על השלכות המצב הכלכלי הקשה — כך למשל הוא העלה כמה פעמים באופן ניכר את שכר המינימום בטורקיה, ביצע מחיקת חובות, סייע למי שמעוניינים לצאת לפנסיה מוקדמת וכן הודיע על הטבה של חודש גז ביתי חינם לאזרחים. לצד זאת, השליטה הכמעט מוחלטת של ארדואן ותומכיו באמצעי התקשורת בטורקיה נתנה עדיפות בולטת להשמעת העמדות הממשלתיות ולהשתקת ביקורת, כמו זו שלמעשה אותה הטבת גז חינם, שלטענת הממשלה נבעה מכך שטורקיה החלה הפקת גז טבעי בים השחור, היא בכלל מבוססת על גז מיובא, שכן עוד לא החלה הזרמת הגז הטבעי מהים השחור לטורקיה וכן הכמויות שהתגלו שם קטנות מאלו שטוענת הממשלה.
לקראת הסיבוב השני, ב-28 במאי, אם אכן יהיה צורך בו, ארדואן ימשיך בקמפיין ה"ביי ביי כמאל" המקטין ועושה דה-לגיטימציה ליריבו. העובדה שתוצאות הבחירות גם מצביעות ככל הנראה על רוב לקואליציה של ארדואן בפרלמנט, מעניקה לו יתרון נוסף מול קיליצ'דרולו. ארדואן יכול לטעון בפני קהל המצביעים שרק בחירה בו תשמור על היציבות הדרושה למדינה, כיוון שאם לא תהיה התאמה בין הרוב בפרלמנט לזהות הנשיא הדבר צפוי להביא לקשיים בשיקום הכלכלה של טורקיה.
לצד ההצלחה של ארדואן בבחירות, גובר החשש שהוא ייפרש את משמעות המרוץ הצמוד לנשיאות, שראינו בבחירות הנוכחיות, כקריאת תיגר נגדו הדורשת הפעלת אמצעים חריפים נגד יריביו. זאת, כיוון שחלק מטקטיקת ההפחדה שבה השתמש במהלך הבחירות למעשה גם נובעת מפרנויה ביחס לגורמים חיצוניים שונים המנסים להפיל אותו לאורך השנים. כך, טורקיה צפויה עוד יותר להסתגר בתוך עצמה, וגם בעתיד האופוזיציה תתקשה להצליח מול רטוריקת ההפחדה.
>>> ד"ר גליה לינדנשטראוס היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל אביב