בתחילת מרץ 2022, כשהכוחות הרוסים כבר פלשו לאוקראינה, אך נתקלו שם בהתנגדות עזה ומאוחר יותר אף נהדפו לאחר מספר שבועות מאזור קייב, פוטין נאם את אחד מנאומיו הזחוחים ביותר והכריז "שהכול מתקדם לפי התוכנית". שבועות אחדים לאחר מכן התברר שלמרות הזעזוע, פשעי המלחמה של הצבא הרוסי ומחסור חמור בנשק איכותי, הצבא האוקראיני אינו חלש כפי שסבר פוטין, שהאזרחים האוקראינים אינם פוגשים את החיילים הרוסים עם זרי פרחים בידיהם ושמנהיגי המערב ניצלו את הרגע על מנת לעשות ארגון מחדש לנאט"ו ואיחדו כוחות. מנגד, הצבא הרוסי היה ריכוזי מדי, הציוד שהיה ברשותו התברר כמיושן ולעיתים קרובות חסר תועלת והחיילים – לא מיומנים דיו בשביל הלחימה העזה. לעומת זאת, 'כוח וגנר', שכבר הספיק להילחם באוקראינה בשנת 2014 ומאז פעל בסוריה, מדינות אפריקה והאמריקה הלטינית, התבלט בתור כוח מאורגן, אפקטיבי וקטלני.
- מרד צבאי נגד הקרמלין: כוחות וגנר בדרך למוסקווה
- פוטין בלחץ: עשוי להכריז על משטר צבאי
- למה קבוצת וגנר החלה למרוד בפוטין – ואיך זה ישפיע על המלחמה באוקראינה?
- פוטין ספג פגיעה קשה, השעות הקרובות יכריעו | פרשנות
בהדרגה, המיליציה הפרטית הזאת שפעלה בשירות המדינה הרוסית הפכה לכל כך מרכזית, עד שחזיתות שלמות הופקדו בידיה. הגנרלים הרוסים שמחו שיש את מי להקריב במקום החיילים הסדירניקים שיש להם אימא, אבא ומשפחה שלמה בבית. על אנשי וגנר לא היה מי שיבכה, וגם בחוזה שנחתם עימם היה ברור שאם משהו יקרה בשדה הקרב – אין למי לבוא בטענות.
כך רוסיה העבירה במו ידיה חלק מסמכויותיה לכוח וגנר ומנהיגו – עבריין מורשע, איש הפשע המאורגן, אוליגרך בלתי צפוי עם נטייה לאלימות וסאדיזם.
עם הזמן, הממדים של וגנר ושל פריגוז'ין רק הלכו וגדלו. הוא החליט לגייס את האסירים בתוך בתי הכלא והציע להם עסקה מפתה: אם תחזרו בחיים משדה הקרב – תזכו בשלל רב וגם בחירות. האנסים, הרוצחים, סוחרי סמים ומפעילי רשתות זנות לא התלבטו פעמיים: פריגוז'ין הצליח לגייס בשיטה כזאת אלפים רבים (חלקם הגדול נהרג בשדות הקרב באוקראינה). אף אחד לא שאל את פריגוז'ין ברגע קבלת ההחלטה הזאת – מה יקרה עם אותם אסירים משוחררים שישרדו ויחזרו הביתה? האם יחזרו לעיסוקים המסוכנים שלהם בתוספת ניסיון צבאי מוכח? מה יקרה אם הם ימשיכו להשתייך ל'כוח וגנר', שהלך וצבר כוח רב (טנקים, צי של מטוסים, מל"טים ונשקים נוספים)? למעשה, באותו רגע, המדינה הרוסית ויתרה גם על בתי הכלא. נאמנותם של האסירים הייתה מעתה נתונה לפריגוז'ין, שידע לדבר בשפתם (בתור אסיר משוחרר בעצמו הוא ידע היטב על איזה נקודות רגישות מותר או אסור ללחוץ).
בניגוד להבטחות של פוטין, שוב דבר בחזית האוקראינית לא התנהל לפי התוכנית. במקום התוכנית המקורית "לכבוש את קייב תוך 72 שעות", פוטין נכנס להרפתקה צבאית ארוכה ומייגעת אליה רוסיה כלל לא הייתה מוכנה. מעתה, החיילים הרוסים נאלצו להילחם גם על ערים ועיירות קטנטנות שאיש בעולם לא שמע עליהן לפני כן, ובמקרים רבים התוצאה הייתה לא בטובתם.
מי שהתבלט כעצמאי בשטח בסיפור המורכב הזה, היה יבגני פריגוז'ין. הוא ביקר באופן פומבי את שר ההגנה שויגו ואת הרמטכ"ל גרסימוב, טען שהם הפקירו את החיילים הפשוטים בעודם ממלאים את הכיסים שלהם בהון רב, תקף את האוליגרכים שלטענתו התעשרו אף הם מהמלחמה הארוכה עם אוקראינה ובעצם עיצב את דמותו כשל "רובין הוד מודרני", שבא להגן על המוחלשים ולהילחם בחזקים.
העניינים הגיעו לפיצוץ בעת הלחימה על בחמוט – עיירה קטנה בדונבאס שנמחקה כמעט לחלוטין מהמפה בעקבות הלחימה העזה והאכזריות הרוסית. בסוף חודש מאי, האוקראינים נאלצו לסגת מהעמדות בהן החזיקו יותר מ-9 חודשים, ויבגני פריגוז'ין חגג את ניצחונו, בעוד הוא מדגיש שזה היה ניצחון של כוח וגנר וכוח וגנר בלבד. בנוסף טען כי משרד ההגנה הרוסי רק הפריע למהלך, השתמש באנשי וגנר כבשר תותחים ולא העביר להם את התחמושת ואת הציוד הדרוש.
מאותו רגע היה ברור שפריגוז'ין נמצא על הכוונת. הוא לא הפנה את חיצי הביקורת אל פוטין, אך היה ברור שגם זה עלול להגיע כיוון שהנשיא הרוסי חשב שניתן יהיה להשתמש בפריגוז'ין ואחרי זה להרחיק אותו או אולי אפילו להיפטר ממנו. פריגוז'ין ביצע את המהלך שלו כשלא מעט פרשנים רוסים הביעו השערות בנוגע למועד שבו יחוסל או יסולק פריגוז'ין. במקום לחכות למר גורלו, הוא חצה את הגבול ושיגר את כוחותיו לרוסטוב, וורונז' ובסופו של דבר אל מוסקווה - בלי שהוא פוגש בהתנגדות כלשהי בדרך.
גם אם פריגוז'ין יגיע לעסקה עם הקרמלין, הסיפור הזה יפגע קשות במשטר הרוסי ויסב את תשומת ליבו לבעיות הפנים במקום ההתנגדות למתקפת-נגד האוקראינית. מעתה, יהיה ברור לכל שכוחות הביטחון של פוטין לא רק שאינם מסוגלים לנצח במלחמה באוקראינה, אלא גם אינם יכולים להגן על הבית ועל המשטר.
כמו כן, חשוב להבין שמה שהביא לכך זאת הבחירה האסטרטגית של ההנהגה הרוסית להעביר כוח צבאי ניכר לידי גורם בלתי צפוי שמוכן לעבוד עם כל אחד תמורת סכומים משמעותיים. במדינה אחרת במזרח התיכון, שגם שם נדון בימים אלה הסיפור של המיליציה פרטית שתכונה "המשמר הלאומי", צריכה להסיק את המסקנות הדרושות.
>>> קסניה סבטלובה היא חברת כנסת לשעבר, עמיתת מחקר בכירה במכון ATLANTIC COUNCIL בוושינגטון, חוקרת רוסיה ומזרח התיכון