החלק הראשון בחקיקה המשפטית של לוין עבר בקריאה ראשונה, וכעת פונה הקואליציה לקדם את השלבים הבאים של המהפכה המשפטית.
הנוסח שמונח כעת על שולחן ועדת חוק, חוקה ומשפט עוסק בסמכות של השופטים לפסול חוקים רגילים. לפי אותו נוסח, שופטים יוכלו לפסול חוק רק ברוב כמעט בלתי אפשרי של 15 מתוך 15 שופטים. גם אז, האפשרות שלהם לפסול חוקים של הכנסת רלוונטית רק במקרים בהם החוק סותר בבירור הוראה משוריינת בחוק יסוד.
מדוע זה מטריד? חלק מהזכויות הכי בסיסיות שלנו במדינה דמוקרטית לא מופיעות בבירור בחוק. הן התפתחו מהפסיקה, כנגזרות של "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו". מה למשל? חופש הביטוי - אם החוק יעבור, לא ניתן יהיה לפסול חוק בטענה שהוא סותר את חופש הביטוי כי זה לא מופיע בבירור בחוק. כך גם לגבי חופש ההפגנה, חופש השביתה של עובדים, חופש הדת. השינוי הזה רלוונטי אפילו לשוויון: חוק הגיוס, למשל, נפסל על בסיס הטענה שהוא פוגע בערך השוויון.
יש גם הוראות שאומנם מופיעות במפורש בחוקי יסוד ואין נגזרות של פסיקה, אבל הן לא משוריינות - כמו הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת והעצמאות של מבקר המדינה. מה זה אומר בפועל? המשמעות היא שאם הכנסת תחוקק חוק שיסתור את אחד מהדברים הללו (או כמה במקביל), בית המשפט לא יוכל לפסול אותו כי הם לא מופיעים בבירור בחוק יסוד או לא משוריינים. החוק ייפסל רק אם הפגיעה כל כך גדולה ועמוקה שהיא תגיע לכדי פגיעה ישירה בכבוד האדם.
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן אמר שהכנסת תוכל לשריין את הזכויות הללו בעתיד, אם תרצה. עם זאת, כרגע, זכויות רבות שנתפסות אצל רבים מאיתנו כמובנות מאליהן, כבר לא יהיו כאלה לצורך פסילת חוקים.