בחודש האחרון שחקנים מובילים במזרח התיכון התכנסו במפתיע ל"וועידת בגדד השנייה לשיתוף פעולה ושותפות". הכינוס הראשון התקיים באוגוסט 2021 בעיראק, במטרה לקדם את היציבות האזורית, תוך עירוב הצדדים השואפים להגמוניה אזורית במטרה לצמצם אותה. אחת הנקודות המשמעותיות בכנס זה הוא צירופן של אנקרה וטהרן לתוך התהליך הזה. שמה של הוועידה הושאל מתהליך הלסינקי בשנת 1975.
מה שבלט לעין הוא בחירת המיקום שלה. הוועידה, שתוכננה ל-20 בדצמבר 2022, לא כונסה בבגדד או בכל מקום על אדמת עיראק. היא כונסה על אדמת ירדן, בנקודה הסמוכה ביותר לישראל, ים המלח. אל הוועידה הוזמן נשיא איראן, אברהים ראיסי, וזאת במרחק נגיעה מישראל. בסופו של דבר, את ראיסי החליף שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר-עבדולהיאן. טורקיה שלחה רק נציג בדרגת שגריר.
חשוב להבין, השתתפותו של ראיסי בוועידה הייתה מאפילה על כל משתתפיה, והייתה מקבלת גוון הגמוני איראני.
למשתתפי הוועידה אולי הייתה תקווה כלשהי "לקרוע את עיראק מההשפעה האיראנית", כפי שניסח זאת שבועון ערבי, אך צעד זה לא עמד להתרחש. נכון, בין משתתפי הוועידה היו מנהיגים ערביים מירדן, עיראק, מצרים וכווית, ואף נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ג'וזפ בורל הבלתי נלאה, הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ, וזאת במטרה לבחון אפשרות לחידוש שיחות הגרעין של המערב עם איראן על תכנית הגרעין.
ד"ר אבתיסאם אל-קטבי, העומדת בראש מכון המחקר המוביל באבו-דאבי, המרכז למדיניות של האמירויות, ציינה כי המשברים החופפים הפוקדים את המזרח התיכון הפכו פתרונות דו-צדדיים ללא יעילים לחלוטין, דבר שהוביל את השחקנים הגדולים באזור למנגנון החדש בוועידה בירדן.
יש הסוברים כי המודל אותו מנסים להעתיק הצדדים הוא מודל "הסכמי הלסינקי" בין ברית נאט"ו למדינות ברית ורשה בשיא המלחמה הקרה, אולם איראן נשארה דבקה במדיניות ההתפשטות שלה באמצעות משמרות המהפכה (IRGC), תוך התעלמות מהמנגנונים הרב-צדדיים.
במהלך השנים האחרונות איראן השתמשה בבעל הברית שלה, הח'ותים בתימן, כדי להכות בהצלחה בלב ריאד, והשביתה לתקופה מסוימת אחוז ניכר מתפוקת הנפט של ערב הסעודית בסוף 2019. איראן לא שילמה מחיר על הפעולה הנועזת הזו. המערב לא הציב מולה אפילו תמריץ קטן על מנת שתחשב מחדש או תגביל את התנהלותה, לאחר אותה פעולה והתגובה האזורית הפושרת. בנוסף, מלך ירדן, עבדאללה, חשף ב-CNN ביולי 2021 כי מל"טים איראניים תוקפים את השטח הירדני במספרים הולכים וגדלים.
במשך שנים בנתה טהרן נוכחות צבאית בלבנון ובסוריה. כעת, איראן מנסה להראות עניין בהפצת השפעתה גם לירדן. ירדן ידועה כמקום של מספר אתרים קדושים למוסלמים, שהיו משמעותיים לאיסלאם הסוני והשיעי כאחד. איראן ביקשה להרחיב את התיירות שלה בירדן לאזורים אלו. חלק מאותם אתרים היוו שדות קרב עבור צבאות מוסלמיים במאבקם אל מול האימפריה הביזנטית, והם ממוקמים בגבול הירדני עם סעודיה.
כמה ממנהיגי המזרח התיכון קיוו שבסיטואציה הנוכחית יהיה ניתן "להרגיע" את השאיפות האיראניות. זו אולי הייתה סיבה נוספת להזמנה של נשיא איראן לחופי ים המלח בירדן. ישראל תצטרך לפקוח עין לכיוון מזרח לעבר שכנותיה – ירדן ועיראק. לפי פרסומים זרים, ישראל פעלה בעבר אל מול שיירות כלי נשק שהגיעו מכיוון איראן, לעבר סוריה ולבנון. זה אך הגיוני שטהרן מכוונת מחדש את מאמציה ליצור נתיב חלופי דרך ירדן. אם מדינות המזרח התיכון יצליחו לחסום גם את הציר הזה, הן תוכלנה להבטיח את ביטחון האזור. לא ברור בשלב זה אם יצליחו להשיג מטרה זו.
>>> הכותב כיהן כשגריר ישראל באו"ם וכמנכ"ל משרד החוץ. נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לשעבר