את ההחלטה להעמיד את דונלד טראמפ לדין בפרשת דמי השתיקה, יש להוסיף לרשימת התקדימים שלא ייאמנו שלהם אנחנו נחשפים בעידן שבו אנחנו חיים. מייק פנס, שהיה סגנו במשך ארבע שנים, אמר הלילה מיד עם היוודע ההחלטה שמדובר בשערורייה. "למיליוני אמריקנים זה נראה כרדיפה פוליטית", הדגיש מי שבסוף דרכם המשותפת הוקע על ידי טראמפ אחרי שסירב לקחת חלק בתוכנית לשנות את תוצאות הבחירות ב-2020, משום שנשבע להגן על החוקה האמריקנית ולא על אדם מסוים (מייק פנס, בעקבות אירועי שישה בינואר 2021).
קשה להעריך את עוצמת הטלטלה שתעבור ארצות הברית בעקבות ההחלטה הזו של חבר המושבעים בניו יורק אבל כבר עכשיו ניתן לומר שזה עוד ביטוי למאבק שמתקיים בימים האלה בין עולם הערכים הישן שמתנהל על פי כללים של עשה ואל תעשה, לפי סט ערכים שמבדיל בין טוב לרע, בין שחור ללבן, לבין העולם החדש שבו אנחנו חיים היום. עולם של עובדות אלטרנטיביות שבו בעלי אישיות חזקה מצליחים להשתלט על דעת הקהל ולהוביל את ההמונים באמצעות הרשתות החברתיות, לפי ראות עיניהם, מבלי לתת דין וחשבון. כשאמת היא ענין יחסי תלויה בעיניי המתבונן.
דונלד טראמפ הוא הדוגמה האולטימטיבית לפופוליזם המודרני. הוא לימד אותנו לומר פייק ניוז. כשהמספרים לא הסתדרו לנרטיב שבו רצה לשכנע, פשוט הודיע קבל עם ועולם שהוא דבק בעובדות אלטרנטיביות. לדונלד טראמפ יש מערכת חוקים וערכים משלו - הוא במרכזה והוא זה שקובע מה ראוי ומה לא. כך היה לפני שנבחר לנשיאות, כך היה במהלך קמפיין 2016 שבו הביס את בכירי המועמדים שהצליחה המפלגה הרפובליקנית להציע, כך היה במהלך ארבע שנות נשיאותו, כך פינה את הבית הלבן מבלי שהכיר בתבוסתו בבחירות, כך הוא מתחיל את הקמפיין הנוכחי מתוך אמונה וכוונה לחזור לבית הלבן.
התגובות של מתחריו למועמדות המפלגה הרפובליקנית בקמפיין הזה, שתוקפים כולם את החלטת המושבעים לקבל את בקשת התובע להעמיד אותו לדין, מוכיחות עד כמה השפעתו עדיין חזקה. יש עוד חקירות נגדו ומן הסתם קביעת המושבעים בניו יורק תשפיע על ההחלטה במקומות אחרים. וכך, בשבועות ובחודשים הקרובים תתלבט לה הדמוקרטיה האמריקנית, שניצלה פעם אחת מתוכנית הזויה ומסוכנת שרקם דונלד טראמפ - האם ניתן לאפשר למי שמעל ראשו מרחפים כתבי אישום חמורים להתמודד בבחירות, כשקיימת אפשרות סבירה שיזכה ויחזור למרכז ההחלטות לפני שהתבררו ענייניו המשפטיים.