הדיווח האחרון לפיו פקחים של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית גילו באיראן אורניום מועשר לרמה של 84% הוא קריאת השכמה לכולנו. האסטרטגיה הישראלית בכל הקשור להתמודדות עם הגרעין הצבאי האיראני כשלה.
תחילה יש לעשות סדר בפרטים עצמם – אין הבדל משמעותי מבחינה צבאית בין ההעשרה שכבר מתבצעת באיראן ל-60% לבין ההעשרה עליה דווח ל-84% - רמת העשרה צבאית היא 90%. אין ספק שאיראן מתקרבת לשם. ההעשרה החריגה שהתגלתה יכולה לנבוע משתי אפשרויות מרכזיות: הראשונה היא טעות איראנית שנובעת מ"משחקים" שהאיראנים עשו לאחרונה בחיבורים בין קסקדות. זהו עניין טכני שעלול להוביל לשגיאה ולהעשרה גבוהה יותר. האפשרות השנייה והחמורה יותר היא שאיראן קיבלה החלטה מודעת להעשיר עד לסף ההעשרה הצבאית על מנת לבחון את תגובת המערב. אם אכן כך, זהו עוד צעד שהאיראנים עושים לנירמול הגברת ההעשרה, זאת לאחר שהעולם כולו כבר התרגל למצב החמור דיו היום שבו איראן מעשירה לרמה של 60%.
הבחינה האסטרטגית היא החשובה ובמבחן הזה אין כרגע שום מענה אפקטיבי להמשך התקדמות פרויקט הגרעין האיראני. צריך לשים את הדברים על השולחן ולהודות באמת המרה – הדבר היחיד שמונע כעת מאיראן להתקדם לעבר העשרה ברמה צבאית היא הם עצמם. האסטרטגיה הישראלית הובילה התנגדות נחרצת להסכם הגרעין ללא מענה אמיתי לאפשרות הריאלית, שאכן קרתה עם פרישת ארצות הברית באופן חד-צדדי ממנו, שבמסגרתה איראן מפרה גם היא את סעיפיו ומרחיבה את פרויקט הגרעין.
העולם חייב להגיב בנחישות – ועכשיו. לא ניתן להמשיך כרגיל. כמי שתמך בחזרה להסכם גרעין, על כל מגרעותיו ובעיותיו, בחודשים שחלפו – ההסכם כבר אינו רלוונטי (אך למרות זאת עדיין בתוקף). איראן מרחיבה את תוכנית הגרעין, אך דומה שטרם התקבלה שם החלטה לפרוץ לפצצה. כעת הזמן למהלך שיזעזע את המערכת ויוביל לשינוי. תכליתו של המהלך הזה כפולה – ערעור הביטחון האיראני שהמערב לא עתיד לתקוף אותה בקרוב, והפסקת משחק משיכת הזמן של מגעים לגבי הסכם גרעין (כי ברור כבר לחלוטין שאיראן רק מושכת זמן ואינה באמת מעוניינת לחזור אליו).
המהלך הזה צריך להתחיל בקבירת הסכם הגרעין, הסכם שהוא בבחינת מת מהלך. בכדי שזה יקרה, אחת מהמעצמות האירופיות צריכה להודיע שאיראן מפרה מהותית את הסכם הגרעין. אין שום בעיה למצוא את הראיות הרבות שתומכות בכך. במקביל, יש לשכלל ולפתח את האיום הצבאי האמין, בין השאר באמצעות שיתופי פעולה אינטימיים ביותר עם צבא ארצות הברית, כולל הצבה של אמצעים מסוימים בישראל והמשך האימונים המשותפים המשמעותיים. אי אפשר להמשיך בדרך הנוכחית שעלולה להוביל אותנו בסוף הדרך לפצצה איראנית.
אז מדוע בעצם האירופים לא פורשים מהסכם הגרעין? הסיבה המרכזית היא החשש בקרבם שצעד שכזה שילווה בהחזרת הסנקציות על איראן יוביל לתגובה איראנית בדמות העשרה ל-90% (רמה צבאית). לאור הגילוי מהיממה האחרונה, לפיו איראן כבר כמעט שם, אנו עלולים למצוא עצמנו במצב שבו איראן כבר מגיעה לרמת ההעשרה הזו בזמן שהאיום הזה בקבירת הסכם הגרעין כבר לא יהיה רלוונטי.
אחרי שכתבנו את כל זה, יש להרגיע. האיראנים עוד לא מגיעים לפצצה גרעינית. גם אם תחליט להעשיר לרמה של 90%, אין המשמעות פצצה – זהו תנאי הסף הראשון. הבעיה נעוצה בכך שככל שהם יגיעו לרף הזה, האופציה לתקיפה צבאית אפקטיבית הולכת ופוחתת. ככל שיתקדמו בציר העשרה ויחלו להתקדם גם בערוץ קבוצת הנשק ובהרכבת המכלול, כך המורכבות המודיעינית והמבצעית הולכת ומסתבכת. לכן, המצב הנוכחי מורכב ביותר.
הזמן שלנו מוגבל ובהקשר זה יש לשים לב לדבריו של שגריר ארצות הברית בישראל, תומאס ניידס. ישראל זקוקה לארצות הברית בנושאים האסטרטגיים החשובים לה ביותר – תוכנית הגרעין האיראנית, גב דיפלומטי בניסיונות הדה-לגיטימציה במועצת הביטחון של האו"ם. ההמלצה הנכונה של השגריר הייתה להתעסק באיומים הגדולים – המצב ביהודה ושומרון על סף פיצוץ, הרמדאן בפתח, מזרח ירושלים בוערת, תוכנית הגרעין האיראנית מועצמת. עדיף שנעסיק את הקהילה הבין-לאומית בנושאים האלו ופחות בנושאים אחרים.
>>> אלוף (במיל') תמיר הימן הוא ראש אמ"ן לשעבר, כיום מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
דיון רחב בסוגיה האיראנית כמו גם בסוגיות נוספות ייערך במסגרת הכנס הבין-לאומי השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שייפתח ב-28.2, בו ייקחו חלק, בין השאר: היועצת המשפטית לממשלה; שר הביטחון; שרת המודיעין; ראש המל"ל; מפקד חיל האוויר בפיקוד מרכז של צבא ארה"ב; שגרירי ארה"ב ובריטניה בישראל; ועוד