זהו יום חשוב לשלטון החוק במדינת ישראל. נכשל עוד ניסיון של עבריין סדרתי לכופף את החוקים וכללי המשחק. כולם זוכרים איך בשעתו דרעי ניסה להחליף יועץ משפטי לממשלה כדי שיהיה נוח איתו. אחר כך, כשנכנס לכלא, היו ניסיונות לשנות את החוק כדי שאסירים יוכלו להשתחרר אחרי חצי מתקופת המאסר ולא שליש כפי שמקובל. עכשיו תיקנו את חוק יסוד הממשלה כדי לאפשר לו, בקומבינה, לקדם את מזימתו לעבוד על בית המשפט.

סיקור N12:

ייתכן שהחלטת בג"ץ לפסול את מינוי דרעי הייתה צפויה ואפילו מתבקשת. צריך לזכור, דרעי הורשע בעבירה הראשונה שלו של שוחד בשנת 1999. בשנת 2015, הרבה שנים אחר כך, בג"ץ עסק בדיוק בשאלה הזאת – אם אפשר שאדם שהורשע בעבירה חמורה יכהן כשר בממשלת ישראל. באותו הרכב ישבה כחברה מי שכיום מכהנת כנשיאת העליון, אסתר חיות. כבר אז היא אמרה שמדובר במקרה מאוד גבולי, ואישרה את מינויו רק בגלל חלוף הזמן שעבר מאז ההרשעה. עכשיו אנחנו נמצאים במצב שחודשים ספורים עברו מאז הרשעתו של דרעי בבית משפט השלום ועד הרגע שבו הוא מתיישב סביב שולחן הממשלה, ועוד חולש על שני משרדים חשובים וגדולים. במובן הזה, נדמה שהעמדה של הנשיאה חיות הייתה צפויה.

בג"ץ דרעי: אסתר חיות, אריה דרעי, הפגנה (צילום: פלאש 90)
השופטים לא דנו בתיקון הבעייתי לחוק היסוד, חיות ודרעי | צילום: פלאש 90

השיח כיום מתמקד במהפכה החוקתית של יריב לוין, ואי אפשר שלא לראות בהכרעת הדין הזאת מסר שמתכתב עם הדברים שאמרה נשיאת העליון חיות בשבוע שעבר. השופטים רוצים להבהיר – אנחנו לא מבטלים חוקים בהינף יד, וודאי שלא חוקי יסוד. מבחינתנו, זה מוצא אחרון. הם כלל לא דנו ונכנסו לתיקון המאוד בעייתי של חוק היסוד, על נסיבותיו, למען דרעי. בית המשפט הצליח לדלג מעל המהמורה הזאת.

אני מרשה לעצמי לחשוב שמה שילווה את השיח הציבורי בימים הקרובים, בשבועות הקרובים ואולי בשנים הבאות זה הסיפור של השופט יוסף אלרון. דווקא אלרון, ומה שאלרון מסמל נגד "האליטות השולטות בבית המשפט העליון". המזרחי שעמדו על הרגליים האחוריות כדי שלא ימונה, הוא זה שבכל זאת מונה נגד דעתם. הוא היחידי שהיה בדעה שונה (אם כי הוא לא אמר שהמינוי אינו בעייתי, הוא טען שצריך לעבור בתחנה נוספת ממנה דרעי נמנע עד מאוד – יו"ר ועדת הבחירות המרכזית). הסוגיות המשפטיות נותרות מאוד חשובות, אך הוויכוח הציבורי ילך גם לכיוון הזה.