משפטית, נאומו של נשיא המדינה בעניין הצעה למתווה של רפורמה מאוזנת במערכת היחסים בין הרשויות, ובמנותק משאלת ההיתכנות הפוליטית, הוא בכיוון הנכון. אולם רב הנסתר על הגלוי, ובעיצוב חוקתי - כמו בחיים - אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, כי יש 50 גוונים של עיצוב חוקתי.
- החוק הראשון של המהפכה המשפטית עבר מוועדת חוק לקריאה ראשונה
- לעת הזאת בדיוק הגיע הנשיא למלכות, עכשיו תור חיות ולוין | עמית סגל
- עכשיו ייחשפו הכוונות האמיתיות של נתניהו ולוין | דנה ויס
- לשבת עם נתניהו, למען ילדינו ונכדינו | שי פירון
- אין מילה אחרת - זו אפוקליפסה, ואלו הפרשים שלה | אמנון אברמוביץ'
בראש ובראשונה, הקריאה לעצור את הצבעות בכנסת כדי לאפשר דיון ענייני, מעמיק וכזה שיזכה להסכמה רחבה הוא בוודאי מוצדק. לא מקיימים דיון ברפורמה החוקתית המשמעותית ביותר מאז קום המדינה בבליץ ותחת לחץ ואיומים. יש להשהות את הליך החקיקה החפוז ולקיים דיון מעמיק, יסודי ורציני. רצוי כמובן שהליך כזה יבטיח ייצוג למיעוטים. ראוי גם כי כל שינוי אשר הליך כזה יניב יחול מהכנסת הבאה בלבד.
הבשורה הגדולה בנאום - חוק יסוד החקיקה. למי שלא יודע, חוק יסוד החקיקה הוא הפרק החשוב ביותר בחוקי היסוד שלנו שטרם נכתב. חוק יסוד זה אמור להסדיר את הליכי החקיקה ובמיוחד לקבוע כיצד חוקי היסוד עצמם מחוקקים. כלומר, חוק היסוד אמור לעשות הבחנה בין פוליטיקה רגילה ופוליטיקה יום-יומית. במסגרת זו, חוק היסוד יקבע הליך שונה - מורכב, נוקשה וארוך יותר, לשם חקיקה או שינוי של חוקי היסוד שלנו. הנשיא לא ירד לפרטים, רק ציין שלו יסוכמו בהידברות. אני מציע שכינון חוקי יסוד או תיקונם יעשו ברוב המקובל בעולם של 2/3 - 80 ח"כים, בקריאה רביעית מיוחדת, ואחרי תקופה של ארבעה חודשים בין הקריאה השלישית לרביעית. זה אמור להבטיח הסכמה רחבה, ששינויים לא נעשים בקפריזה רגעית ולמטרות פוליטיות צרות ואולי סוף-סוף יפסיק את השימוש לרעה בחוקי היסוד. השינויים שהממשלה הביאה לפתחנו הם לא חלק מ'חוק יסוד: החקיקה', אלא תיקונים ל'חוק יסוד: השפיטה'. כלומר, הממשלה רצתה רק את הגזר בלי המקל. חוק יסוד החקיקה יקבע גם הגבלות על הרשות המחוקקת. 'חוק יסוד: החקיקה' אמור להעניק לישראל את היציבות החוקתית שכה חסרה לנו.
חוק יסוד החקיקה יעגן גם אחת ולתמיד את סמכות בית המשפט לפסול חוקים, סמכות המצויה במתקפת לגיטימציה תמידית. גם פה הנשיא לא פירט כיצד. אני סבור כי ראוי לייחד את סמכות זו בידי בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, ושפסילת חוק תיעשה רק כאשר רוב מיוחד של 2/3 משופטי ההרכב (6/9) סבורים שחוק אינו חוקתי. זה יאפשר מחד הגנה נאותה על זכויות אדם ומנגד יבטיח שבמקרים של חילוקי דעות קשים לגבי חוקתיות הפגיעה, לא תהיה פסילה של חוק על חודו של קול, אלא העברת שיקול דעת לגופים הפוליטיים.
הנשיא ציין בנאומו גם את סמכות המחוקק להתגבר על פסיקה, כאמור. ככל שמצמצמים את היכולת לפסול חוקים, כפי שציינתי לעיל, מתייתר הצורך בפסקת ההתגברות, שלא תתרום ליציבות אלא רק תמשיך את המאבקים בין הרשויות. אולם, ככל שהמתווה יכלול גם פסקת התגברות (שאני כאמור מתנגד לה), חשוב שהתגברות זו תהיה רק ברוב גדול שלא יאפשר ניצול לרעה שלו, אחרי פסק דין מנומק של בית המשפט, לתקופה קצובה, ולא תחול על ליבת זכויות יסוד חשובות כגון האיסור על עינויים, הזכות לבחור ולהיבחר, שוויון בבחירות, זכות הגישה לערכאות ועוד. יש דברים שלא ניתן להתגבר עליהם בדמוקרטיה.
ההתייחסות לעומס במערכת המשפט חשובה מאוד. את הציבור לא מעניינת עילת הסבירות או פסקת ההתגברות, מעניינת אותו התמשכות ההליכים. כדי לפתור זאת, יש כמובן להוסיף תקני שפיטה אך גם לבחון הוספת ערכאת ערעור פלילית/אזרחית/מנהלית בין בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון, ולפנות את העליון לבחור 200 תיקים הכי חשובים. כמובן שההצעות ל"רפורמה" לא כללו כה כל התייחסות לנושא חשוב זה.
לעניין בחירת השופטים, הנשיא הדגיש שלא יהיה רוב מובנה לאף אחת מהמערכות הממשלתית והמשפטית. זוהי נקודה קריטית. אפשר לחשוב על שינויים בוועדה ובהרכבה, אך בשום אופן אסור לאפשר פוליטיזציה של הליך השפיטה ומתן שליטה לקואליציה למנות שופטים. עיגון נציג של אופוזיציה שייבחר על-ידי האופוזיציה הוא כמובן מהלך נכון שייתן ביטוי הולם לתפקידה של האופוזיציה במשטרנו, ויתרום לחיזוק העצמאות של הרשות השופטת.
מה היה חסר בהצעה?
לא היה בנאום התייחסות להשלמת מגילת הזכויות. אם המהלך - הנכון לטעמי - הוא בכינון 'חוק יסוד: חקיקה' שיעגן, אחת ולתמיד, את מערכת היחסים בין הרשויות, ראוי להסדיר באותה העת גם את העיגון החוקתי של זכויות היסוד של האדם - הזכות לשוויון, לחופש ביטוי ולחופש דת, כמו בכל דמוקרטיה מודרנית.
בנאום שנשאתי בהפגנת התנועה למען איכות השלטון בהבימה בסוף ינואר, אמרתי: "אפשר ואף נדרש להגיע להסדרה מאוזנת של היחסים בין הרשויות, כזו שתזכה להסכמה רחבה בציבור. אבל זה לא מה שמונח על השולחן. מקדמי המהפכה מבקשים להביא לפתחנו את השינוי החוקתי הכי קיצוני והכי דרמטי שנעשה מאז קום המדינה, בהליך בזק, בלי דיון ציבורי או מקצועי ראוי, ובלי ניסיון לגבש הסכמה רחבה בהידברות. ככה לא בונים חוקה!".
אם נאום הנשיא יצליח לגרום לחישוב מסלול מחדש - אשרינו. עד שהמלאכה תושלם, עלינו להמשיך ולהיאבק במהפכה המשטרית כדי להגן על זכויותינו, על העצמאות השיפוטית ועל הדמוקרטיה הישראלית.
>>> פרופ' יניב רוזנאי מומחה למשפט חוקתי, מנהל מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן