הצבא נשאר המקום היחיד שעדיין מתקיים בו כור היתוך אמיתי לכל הזרמים, העדות והמגזרים: ימנים ושמאלנים, דתיים וחילונים, יהודים, דרוזים ובדואים, פריפריה ומרכז, אוכלוסיות חזקות וחלשות כאחד. כולם באים לשרת את המדינה ולהגן עליה בלי הבדלי דת, גזע ומין. הצבא הוא המקום שבו יש משימה אחת מרכזית, ללא שיקולים זרים ופוליטיים – להקנות ביטחון לאזרחי ישראל.
- הטנק מאתר ההנצחה בגולן נעלם – ואותר בצעדת מחאה נגד הרפורמה המשפטית
- בן גביר התעמת עם המפכ"ל והרמטכ"ל: "אתם שבויים בקונספציה"
קציני המילואים, מהם בכירים מאוד, המובילים את המחאה נגד הרפורמה המשפטית בשם המערך שבו הם שירתו (כגון חיל האוויר, חיל השריון וחיל הרגלים) – מכניסים במו ידיהם את הפוליטיקה לצבא, וכך הם עלולים לגרום לקיטוב עמוק בין המשרתים בו. כאשר תתפוס דעתם הפוליטית של משרתי צה"ל מקום לגבי התנהגותם בצבא, עלול הדבר להביא גם לידי מתחים קשים בין המשרתים בשל עמדתם הפוליטית, התלויה גם במגזרים שמהם הגיעו. אין ספק שמצב זה עלול להביא הורים לידי החלטה שלא לרצות לשלוח את בניהם ואת בנותיהם לשרת בצבא הנגוע בפוליטיקה, והם גם יסרבו שיגייסו את ילדיהם לצה"ל.
הערכים העיקריים שעליהם נשען הצבא, הבונים את יכולותיהם של המשרתים להתמודד עם האתגרים הקשים שחלקם מסכני חיים, הם: דוגמה אישית, לכידות, יושרה, רעות, ערבות הדדית איש לרעהו ואחוות לוחמים. כל אלה הם אנטי-תזה לפוליטיקה בתוך הצבא.
עד היום נתפס הצבא כמקום העומד מעל כל חילוקי הדעות הפוליטיים במדינה, ואינו נגוע בשיקולים זרים. כבר היום אנו עדים לכך שאנשי המילואים הנקראים לשירות מילואים, לתעסוקה ולאימונים מצביעים ברגליהם. קרוב ל־50 אחוז בחלק מהגדודים אינם מגיעים על דעת עצמם לשירות מילואים ולא נשמעים לצו הקריאה בשל הרגשה שצה״ל מתעלם מהם, לא מאמן אותם כראוי ואבד אמונם בפיקוד הבכיר של צה״ל. הכנסת הפוליטיקה לצבא עלולה להעמיק מאוד את הקרע ולהגביר את סירובם של אנשי המילואים להתגייס למילואים. זה עלול לפגוע במרקם העדין מאוד של צבא העם.
האתגרים העומדים בפני הרמטכ״ל, הרצי הלוי, הם קשים ומורכבים מאוד - מול האיום על גבולות ישראל ועל העורף הישראלי שצמח סביב ישראל בשנים האחרונות. איום זה ניכר בטבעת חנק של מאות אלפי טילים ורקטות ובמאות כּטב"מים. אינתיפאדה ביהודה ובשומרון עלולה להבעיר את כל השטח. כלומר, יהיו מהומות של קיצוניים בישראל, יצטרפו נגד ישראל החמאס והג'יהאד בעזה, החיזבאללה והמיליציות הפרו־איראניות בסוריה, בתימן ובעיראק, שלהם יש גם כוחות יבשה של עשרות אלפי לוחמים.
צה״ל, שעסק במַבָּ״ם (המערכה שבין המלחמות) בשנים האחרונות (הסבבים בעזה וירי על מטרות בסוריה), לא הכין את עצמו למלחמה הרב-זירתית הבאה, ולכן הכנסת צה״ל לעימות הפוליטי יקשה מאוד על הרמטכ״ל ליישם את תוכניותיו ולהכין את הצבא למלחמה רב־זירתית, שהיא עיקר העיקרים במשימתו בארבע השנים הבאות.
כל אדם באשר הוא יכול וחשוב שייאבק על עמדותיו על פי החוק, כולל השתתפות בשיירות וצעדות לירושלים. עם זאת, עליו לא לפעול בשם המערך (שריון, חיל האוויר, חי״ר) בו הוא שירת בצה״ל. אסור לערב את צה״ל במחאה ובוויכוח בין הצדדים.
>>> יצחק בריק הוא אלוף במילואים, שימש כמפקד המכללות הצבאיות ונציב קבילות החיילים בצה"ל, בעל עיטור העוז ממלחמת יום כיפור