נשיא המדינה קרא ביום ראשון בערב לנציגי רשויות השלטון לפנות להידברות. הוא אמר שאפשר להגיע להסכם "תוך זמן קצר", על בסיס העקרונות שאותם הוא פירט בנאומו.
המהפכה המשפטית - סיקור N12:
- פרסום ראשון | דרמה במגעים לפשרה: הוקפאו הצבעות על המהפכה המשפטית
- לעת הזאת בדיוק הגיע הנשיא למלכות, עכשיו תור חיות ולוין | עמית סגל
- עכשיו ייחשפו הכוונות האמיתיות של נתניהו ולוין | דנה ויס
- לשבת עם נתניהו, למען ילדינו ונכדינו | שי פירון
- אין מילה אחרת - זו אפוקליפסה, ואלו הפרשים שלה | אמנון אברמוביץ'
- פשרת הרצוג: המהות מתחבאת בפרטים הקטנים | פרשנות
יש מקום לברך את נשיא המדינה הרצוג על הניסיון לעצור את הליך החקיקה הדורסני של ההפיכה המשטרית. במיוחד חשובה קריאתו המפורשת שלא להביא את החוק לקריאה ראשונה ואת העובדה כי גם הנשיא, כמו רבים כל כך, רואה ב"רפורמה" פוטנציאל להשפעה לרעה על יסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל. זו הרי הטענה המרכזית לאורך כל הדרך: ההצעות של לוין ורוטמן שוברות את עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי ואם יעברו - ישראל לא תהיה עוד דמוקרטית.
בלא להיכנס לדיון על חמשת העקרונות שאותם הציב הנשיא, אני מבקשת להתייחס להליך הראוי לגיבוש אותן "הסכמות", עליהן הוא דיבר.
ה"רפורמה" שאותה הציג שר המשפטים עוסקת בשינוי כללי המשחק של המדינה, ובשינוי הסמכויות הבסיסיות של "השחקנים" שלה: פוליטיזציה של מינוי שופטים, שמשמעותה שליטה פוליטית ברשות השופטת (במקום רשות עצמאית); פסקת התגברות וקביעה שבית המשפט לא יוכל לבטל חוקי יסוד, שמשמעותם ביטול הפרדת הרשויות וריכוז כוח בלתי מוגבל בידי השלטון; וביטול עילת הסבירות בצד הפיכתם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון, דבר שיאפשר לממשלה לקבל כל החלטה, כעולה על רוחה, גם כאלה מושחתות או פוגעות בזכויות שלנו, בלא כל מגבלה. זו רשימת הנושאים הנמצאת "על השולחן".
שינויים אלה דורשים תיקונים משמעותיים בחוקי היסוד שלנו, שהם הפרקים של החוקה. עד השנים האחרונות, ההתייחסות לכינונם של חוקי היסוד ולשינויים בהם הייתה זהירה, ברובה איטית ומתוך הסכמה רחבה. אלא שהפעם, נדמה שהממשלה רוצה בכוח, להשיג עוד יותר כוח. אנו עדים להליך בוועדת חוקה שלא היה כמותו; מהיר ודורסני, לעיתים מבזה ומשפיל עד כי נדמה שהדהירה אל המטרה – אישור מהיר של ה"רפורמה" - מקדשת את כל האמצעים.
דווקא בשל כך הפתיעה אמירתו של הנשיא כי אפשר להגיע להסכם "תוך זמן קצר", כי הסדרים חוקתיים לא יכולים להיעשות "תוך זמן קצר". כינונו של 'חוק יסוד: החקיקה' הוא דבר מורכב במיוחד, ששנים לרבות לא מצליחים לקדם. הסדרת היחסים שבין הרשויות, באופן שיזכה להסכמה רחבה ויפתור אחת ולתמיד את הכשלים - אינו עניין של "ימים". איך אפשר לדבר על "פסקת התגברות" בלי להציב מגילת זכויות אדם ראויה לאזרחים, ולבחון האם ישנן זכויות שעליהן לא ניתן יהיה להתגבר? וגם אז, התגברות לפרק זמן מסוים? או בהליך מסוים? ואם הסדר פסילת החוקים בידי בג"ץ יהיה ברוב גדול, או שהחוק שנפסל יוחזר למשל לכנסת - אז אולי בכלל לא צריך התגברות? גם חקיקתם של חוקי יסוד לא יכולה לכלול רק ארבע קריאות ורוב גדול, בלי שהסדרנו את מעמדם של חוק היסוד הקיימים, ואת השאלה אם כל הסעיפים בהם אכן ראויים ל"שריון" ברוב גדול. ועוד לא דיברנו על הכרזת העצמאות ועל עקרונות היסוד שלה, שבלעדיהם קשה לחשוב על הסדר חוקתי.
>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן
הסדרים חוקתיים מחייבים הליך מיוחד ובעיקר מקיף ומעמיק. הליך ראוי, מכובד ורציני, בהסכמה רחבה. אי אפשר לנהל דיון על הסדרים חוקתיים מוסכמים כל עוד הצעת "הרפורמה" היא הבסיס לדיון עצמו או תלויה כחרב על צווארם של המתנגדים לה. הסדרים חוקתיים מחייבים דיאלוג אמיתי, דיון הגון ובתום לב. מה שקורה מסביבנו מלמד שנכון לעכשיו - אין כל נכונות לדיאלוג כזה.
על כן, אדוני הנשיא, אי אפשר לנהל דיון על הסדרים חוקתיים ולהגיע להסכם "תוך ימים". אפשר בהחלט – כדבריך - לקדם ועדה שתעסוק בגיבוש הסכמות, אולי, על ההליך עצמו.
>>> פרופ' סוזי נבות היא מומחית למשפט חוקתי, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה