לא תאמינו, אבל אפשר גם וגם: גם לחשוב שההסכם טוב ושיתרונותיו עולים על מגרעותיו, אבל גם לחשוב, מי היה מאמין, שצריך וחשוב להביא אותו לכנסת.
כן כן, זה נשמע פורץ דרך, להחזיק בדעה שמשרתת חלקית את הנרטיב של שני הצדדים. גם את ראש הממשלה שסבור שההסכם הוא צו השעה, בטח לאור פוטנציאל הסיכון הביטחוני בהיעדרו, וגם את ראש האופוזיציה, שטוען (בין היתר) למחטף לא דמוקרטי בתקופת בחירות. העובדה שבשיח הפוליטי העכשווי שום דבר הוא כבר לא ענייני היא המטרידה באמת, יותר מכל קו גבול טריטוריאלי או ימי. גם מצוף לא יצליח למנוע מכולנו לטבוע בים הפוזיציה הארור.
מדינת ישראל תחתום בקרוב על הסכם שיש לו יתרונות אדירים, בעיקר בתחום הביטחוני. הוא ימנע הסלמה מול חיזבאללה בטווח הזמן הקצר ואולי גם הבינוני, הוא יהווה תקדים להכרה (גם אם מסוימת) של מדינת אויב בישראל ובשימור קו החוף שניכסה לעצמה, והוא גם ישפר את עצמאותה האנרגטית של ישראל. בנוסף, הוא ינתק את התלות הלבנונית באיראן, ויאפשר להמשיך בפעילות ההגנתית הקיימת באזור לא חשש מהתלקחות.
ועדיין: ההסכם - דווקא בשל חשיבותו הביטחונית - היה צריך להגיע לאישורה של כנסת ישראל. התירוץ העלוב והמזלזל באינטליגנציה שהשמיעו אתמול ראש הממשלה ושר הביטחון, לא ישנה זאת. הכנסת לא תצביע על ההסכם לא בשל ההתנהלות המופקרת וחסרת האחריות של האופוזיציה, אלא בשל החשש של הממשלה שאין להסכם רוב.
אגב, נשמעה אתמול טענה שבעצם יש להסכם רוב בכנסת בתמיכת חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, ושלפיד נמנע מלעשות זאת כדי שהליכוד לא יטען ש"הערבים עזרו ללפיד לחתום על הסכם כניעה לנסראללה". זו טענה מביכה. הרי להקים ממשלה בתמיכתם מבחוץ זה אפשרי מבחינתו ("בטח, מה הבעיה?", הוא אמר לרינה מצליח), ולהשתמש בקולותיהם להצבעה אד-הוק קל וחומר (הרי נתניהו עשה זאת כמה וכמה פעמים), בטח שהסכם כה חשוב למדינת ישראל יכול לפסוח על המכשלה התדמיתית המזויפת.
ראש הממשלה, אנא ממך: אל תעבוד עלינו. את ההסכם אתה לא מביא לכנסת - כי אתה מפחד. או מכך שהריבון יגיד את דעתו במלל - או מכך שהריבון יגיד את דעתו בהרמת יד.
ומילה לאנשי האופוזיציה: ההסכם עם לבנון - אורכו 9 עמודים בלבד. רגע לפני שאתם ממשיכים להביך את עצמכם בראיונות בכלי התקשורת מבלי לקרוא בו פסיק, עשו לעצמכם טובה וקראו אותו. אפילו לפני השינה. זה יעזור לכם להירדם.