החברה הערבית מחשבת מסלול מחדש: השנתיים האחרונות ניתבו את הציבור הערבי בישראל בין שני מצבי קיצון, בין אירועי מאי 2021 (מבצע "שומר החומות") ועלייתו של דור צעיר שחשובה לו זהותו הלאומית לא פחות מאזרחותו הישראלית, לבין השתלבות מפלגה ערבית, לראשונה, בקואליציה – תוך הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית. בשני המקרים השפיעו האזרחים הערבים על סדר היום הכללי בצורה חסרת תקדים, ובה בעת עברו שינויים אדירים ביחסם למדינה ולרוב היהודי שבה.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

מאז השנה האחרונה התקיימו שתי הגישות במקביל, התחרו זו בזו, ובמידה מסוימת בשני הצדדים חיכו והימרו שהגישה האחרת תיכשל ותיעלם. הקו ששאף לשילוב הערבים בחברה הישראלית קרא לעצמו "הגישה החדשה" בהובלת מנסור עבאס, וממול התייצב הקו הנגדי, שנקרא "הזרם הלאומי". לאחרון יש יותר ממנהיג אחד, החל מאיימן עודה ואחמד טיבי וכלה בתנועות פוליטיות אחרות שאינן מיוצגות בכנסת.

איימן עודה, מנסור עבאס (צילום: פלאש 90)
יושבים ביחד, אבל המחלוקות לא נעלמו. עבאס ועודה | צילום: פלאש 90

כעת, אחרי הבחירות לכנסת ה-25, כבר ניתן להגיד בבירור שלא רק ששני הזרמים לא נעלמו, אלא הם התחזקו והדגישו את ההבדלים הקיימים בחברה הערבית במציאות החדשה. המשחק נפתח מחדש, בכללים שונים מבעבר. רע"ם, שהייתה בקואליציה, חוזרת לשבת עם יריבותיה חד"ש ותע"ל באופוזיציה, או במילים אחרות – הייצוג הפוליטי של החברה הערבית חזר למקומו הקודם, יש שיגידו "למקומו הטבעי" במדינת ישראל. אבל זה לא אומר ששתי הגישות יתיישבו יחדיו ויזנחו את המאבק הקיים ביניהן, אלא להפך.

כוחות משטרה בלוד (צילום: יוסי אלוני, פלאש/90 )
בחברה הערבית עדיין זוכרים היטב את מאורעות מאי 2021 ("שומר החומות") | צילום: יוסי אלוני, פלאש/90

הממשלה הימנית "על מלא" החדשה תיחשב לנקודת מפנה בחיי האזרחים הערבים, והדור הצעיר, שבמידה רבה משפיע על השיח הפוליטי הערבי, לא יסכים לפשרות של האבות והסבים: אין חצאי פתרונות בסכסוך הקיים בין הדרישה הערבית לאזרחות ישראלית מלאה מצד אחד, והשאיפה להכרה בזהות הלאומית של המיעוט הערבי באופן מלא מצד שני.

>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן

כבר אפשר לסמן את המשבר הראשון הרובץ לפתחן של שתי הגישות – זהו לא אחר מהשר לביטחון לאומי המיועד, והדמות הכי מושמצת כיום בחברה הערבית, איתמר בן גביר. מי שהולך לקבל לידיו את התיק החשוב ביותר לחיי היום-יום של החברה הערבית ייתקל מיד בשתי הגישות: אלה שיחרימו אותו ויקראו לאחרים להחרימו בכל מחיר, ואלה שיבקשו לקבל את המצב הקיים ולשתף פעולה עם השר שיש בידו ההשפעה הגדולה ביותר על חייהם.

חד"ש–תע"ל, ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי, ועד ראשי הרשויות הערביות וגופים רבים אחרים בחברה הערבית הבהירו עוד טרם כניסתו של בן גביר לתפקיד שהם לא מתכוונים לעמוד עימו בקשר ישיר או עקיף – ואף ימצאו דרכים אחרות כדי לטפל בסוגיות הקשורות לחברה הערבית. מבחינתם, מי שקורא או קרא בעבר לגירוש ערבים לא באמת מעוניין להבטיח להם חיים בטוחים.

ח"כ איתמר בן גביר בזירת הפיגוע בירושלים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
"הפגנות במקום מכתבים". איתמר בן גביר בזירת הפיגוע בירושלים | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"אם עד עכשיו שלחנו מכתבים לשר לביטחון הפנים, מהיום ה'מכתבים' שלנו יהיו ההפגנות בצירים המרכזיים ובכבישים הראשיים של המדינה", אומרים בהנהגת ועדת המעקב. בסביבתו של בן גביר כבר אומרים: אנחנו לא ננהל דיאלוג עם גורם שיחרים אותנו. לחוסר היכולת של ההנהגה הערבית להשפיע על מדיניות המשטרה יהיו השלכות כבדות משקל ברמה הציבורית הערבית. אפילו הפתח הקטן לשחרר דרכו כעסים – ייסגר.

במקביל, רע"ם – שעד לרגע זה לא התבטאה בפומבי ביחס למדיניותה אל מול הממשלה המיועדת – תפעל בכיוון אחר ותנסה לגייס איתה כמה ראשי רשויות מהחברה הערבית שיקראו להידברות עם בן גביר. כן. הידברות ואפילו שיתוף פעולה מלא. זה לא דבר של מה בכך: זו תפנית בגישה של חלק לא מבוטל מתוך חברה שדווקא מצופה ממנה להיות מובילת החרם. אין ספק שזה ישרת את בן גביר ויעזור לו בעיקר לנטרל את ההאשמות נגדו. מבחינתו, זה יהיה עוד ניצחון. אחרי שהביא את הניצחון של הימין על המרכז-שמאל, הוא יביא את הניצחון על הערבים – שכבר לא יכולים להישאר אדישים אליו או להתעלם מקיומו.

זאת רק דוגמה אחת לוויכוח שילך ויתלהט בחברה הערבית תחת ממשלת נתניהו השישית, אך אין מדובר בוויכוח פנים-ערבי בלבד. לוויכוח הזה יהיו השלכות ישירות על החברה הישראלית כולה. השתוללות הפשיעה והאלימות, התרחבות הפערים בתעסוקה ובהשכלה וההסלמה הביטחונית, במיוחד בירושלים – כל אלה רק יגבירו את תחושת הכעס והתסכול שהולכת ומתעצמת בקרב הצעירים הערבים במדינה, שעדיין סוחבים איתם את אירועי מאי 2021.

 

בצל הנהגה ערבית מפולגת בין שתי גישות מנוגדות, אפשר רק לצפות לפיצוץ. זה לא תסריט דמיוני, מדובר בתרחישים מדאיגים שנשמעים בתקופה האחרונה בקרב גורמים שמכירים את החברה הערבית לעומק מתוך מוסדות המדינה ומתוך החברה הערבית עצמה.

בנימין נתניהו מקבל את המנדט מהנשיא הרצוג (צילום: רויטרס)
כיצד יתקבלו ממשלתו השישית של נתניהו ברחוב הערבי – והאיש שהוא מייעד למשרד לביטחון לאומי? | צילום: רויטרס

יש שאומרים כי בדיעבד, הרעיון שהובילה רע"ם לכניסה לקואליציה בישראל כדי לשפר את מצבה של החברה הערבית עוד עלול להצטייר כמחולל נזק בלתי הפיך לציבור הערבי, העולה על התועלת. אותה חברה שחיה שנים בשוליים ובהזנחה, ואף התרגלה למצב הזה, תתקשה היום מאוד לקבל את מצבה הקודם ולחזור אליו מבלי לקבל תשובות מספקות לדרישות שלשמן היא עשתה את הצעד הזה.

מוחמד מג'אדלה (צילום: n12)
מוחמד מג'אדלה | צילום: n12

ההתפתחויות הפוליטיות – סיקור נרחב: