לאחר שהתפוצצה פרשת "פגסוס" והתברר שמשטרת ישראל עושה שימוש לא מבוקר ברוגלות מודיעין וסייבר התקפי של חברת NSO, רבים בתקשורת ובציבור ייחסו את החדרת האמצעים החריגים לשורות המשטרה לעברו הביטחוני של מפכ"ל המשטרה דאז, רוני אלשיך, שהוקפץ לפקד על המשטרה לאחר קריירה ארוכה ורבת פעילים בשב"כ. על אותו בסיס ניתן לומר כעת כי ייתכן שההצהרה השנויה במחלוקת של המפכ"ל הנוכחי, יעקב שבתאי, לחסום "באופן רוחבי" את הרשתות החברתיות כדי להתמודד עם אירועי אלימות אזרחית כפי שהיה בזמן "שומר חומות", היא תוצר של השירות הארוך שעשה בשורות מג"ב, עליו גם פיקד לבסוף. זאת משום שחסימה רוחבית כזאת של הרשתות החברתיות, שאת משמעותה הוא כנראה לא מבין, היא המקבילה הדיגיטלית להטלת עוצר כללי על אוכלוסייה אזרחית. או במלים אחרות - מג"ביזציה של המשטרה.
אמירתו של המפכ"ל שבתאי, לפיה הוא ממליץ על חסימת הרשתות החברתיות כדי למנוע מהומות ואלימות קשה בין אזרחים יהודים וערבים כפי שקרה בזמן אירועי "שומר חומות", עוררה תגובות חריפות מימין ומשמאל - ובצדק. לא צריך להיות משפטן או חוקר זכויות אדם כדי להבין שחסימה קטגורית גורפת של רשתות חברתיות בתקופה שהן אמצעי תקשורת והפצת מידע בסיסי ונפוץ כל כך היא פגיעה אנושה ובלתי מתקבל על הדעת בחירויות וזכויות פרט רבות – החל מחופש הביטוי והבעת הדעה, דרך חופש המחאה ועד לזכות להתאגדות. אם היינו צריכים הוכחה ודוגמה עד כמה המעשה פסול ורחוק מנורמות דמוקרטיות, קיבלנו אותו בבוקר הפרסום על ההתבטאות של שבתאי, כאשר השלטונות באיראן חסמו את הרשתות החברתיות הנפוצות כמו וואטסאפ, אינסטגרם וטיקטוק – כדי למנוע ולדכא את המחאה החברתית המתגברת במדינה בעקבות הריגתה של מפגינה צעירה בידי משמרות המהפכה. האם זה המודל של שבתאי לשיטור הוגן ומשילות דמוקרטית?
אך מעבר לחוסר ההבנה והרגישות לעקרונות דמוקרטית, האמירה של שבתאי חושפת גם בורות טכנולוגית וחוסר הבנה בקשרים ובתלות ההדדית בין חברה, כלכלה, טכנולוגיה ותשתיות. חסימה רוחבית וגורפת של רשתות חברתיות בעידן הדיגיטלי היא לא רק סתימת פיות ופגיעה בחופש הביטוי, אלא גם פגיעה חמורה ומסוכנת בתשתיות הבסיסיות ביותר של הכלכלה והמשק בישראל. אינספור עסקים – בעיקר הקטנים והעצמאיים שבהם – תלויים באופן קריטי ברשתות חברתיות לטווח רחב של שימושים – החל משיווק ופרסום, דרך מכירות וקשרי לקוחות ועד לתפעול וניהול ספקים. על פי נתונים חדשים של הלמ"ס, למעלה מ-60% מהעסקים בתחומי המזון, הקמעונאות והתקשורת דיווחו כי הם פעילים ברשתות החברתיות. חלקם כלל לא מפעילים אתר. חסימה של הרשתות תפגע בהם קשות.
המפכ"ל מוביל לעוצר אזרחי
את המשמעות האישית, הקהילתית והכלכלית של חסימה כזאת גילינו והרגשנו היטב כשהיא התחוללה על רקע אחר לחלוטין. באוקטובר 2021, כל שירותי מטא – לרבות פייסבוק, מסנג'ר, אינסטגרם ווואטסאפ – קרסו והושבתו למשך למעלה מ-7 שעות עקב תקלה טכנית בניתוב לשרתי ה-DNS המקשרים לכתובות שלה. באותה יממה רבים הרגישו היטב את המשמעות והמרכזיות הכבדה של רשת התקשורת הזאת לחיינו. אין ספק שההישענות שלנו על הרשתות הללו מוגזמת ומסוכנת, אך האמירה של שבתאי חושפת את חוסר ההבנה שלו לגבי האופן בו חברה, כלכלה וטכנולוגיה כרוכים זה בזה כיום.
לקטוע באחת רשתות תקשורת דיגיטליות כאלה כיום משולה לעוצר אזרחי לכל דבר. במיוחד בעידן שאחרי מגפת הקורונה ובמיוחד בשביל אזרחים מוחלשים כמו בני הגיל השלישי או אנשים עם מוגבלות, שפעמים רבות תלויים מאוד בתקשורת הדיגיטלית כדי לתקשר עם בני משפחה, נותני שירות, חברים ומקומות עבודה ולימודים. נסו להסיר את אפליקציית הוואטסאפ ממכשיר הטלפון שלכם לשבוע אחד ותרגישו את עוצמת הניתוק – קשרי עבודה ומשפחה, קבוצות הורים וקשר עם מורים במסגרות חינוך, ועדי בית וקהילות תחביבים – אין כמעט פעילות שלא מתווכת דרך האפליקציות האלה כיום. התלות הזאת קיצונית ומוגזמת, אך היא עובדה שאין להכחיש. המפכ"ל כנראה לא מודע לה.
תגובת המפכ"ל נראה כמו היסטריה שאינה במקומה. אם מתרחשות מהומות ואירועי אלימות קשים יש לטפל בהם באמצעי שיטור, מודיעין ובטחון מידתיים ומתאימים. להאשים את הטכנולוגיה ולהעניש את כלל הציבור המשתמשים, אינה הדרך לטפל במשברים וקונפליקטים אזרחיים אלימים. החלופה האפשרית של טיפול בתוכן המסית או בעבריינים העושים שימוש לרעה ברשת קיימת ונכונה יותר. ניסיונות חקיקה קודמים שאפשרו טיפול כזה נמנעו ונעצרו דווקא על ידי חברי כנסת שונים. הרשתות החברתיות הן מרחב ציבורי לכל דבר, רק בתווך הדיגיטלי, ויש לנהוג בהם כך. לא נקרא להטלת עוצר כללי על עיר שלמה אם יש הפרות סדר אלימות באחת משכונותיה.
מעבר לסכנות לדמוקרטיה ולהשלכות החמורות על החיים התקינים של מרבית האזרחים שומרי החוק, האמירה הזאת גם משקפת בורות וחוסר הבנה טכנולוגית בסיסית שאמורה להדאיג את כולנו. מבחינה טכנולוגית, חסימה כזו אולי אפשרית (כפי שנעשה בהצלחה מסוימת במדינות אוטוקרטיות שישראל לא רוצה להיות דומה להן), אך היא מחייבת היערכות מקדימה משמעותית ובניית אמצעים ובכל מקרה לא תהיה הרמטית. זאת בטח לא תהיה פעולה של לחיצת כפתור, גם אם המפכ"ל ואפילו ראש הממשלה ירצו. וטוב שכך.
>>> יורם הכהן הוא מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי