בזמן כתיבת שורות אלה כבר אמורה הייתה לקום ממשלה בישראל. נתניהו שאף להשביע אותה יום אחרי כינון הכנסת. הוא רצה לחתום על הסכמים קואליציוניים רזים, עם חלוקת תפקידים בלבד, ולסכם את שאר הדברים תוך כדי תנועה. זו לא הפעם הראשונה שנתניהו מנסה את התרגיל הזה.
בדרך לממשלה - סיקור N12:
- המשבר במו"מ: חבילת הפיצוי שהציע נתניהו לסמוטריץ'
- האזהרה של שגריר ארצות הברית לנתניהו
- פרסום ראשון: החקיקה הדתית שמתכננת הממשלה החדשה
- הקשיים בהרכבת ממשלה: שיחת נתניהו-סמוטריץ'
- הסוגיות שיעמידו את נתניהו במבחן מול בן גביר וסמוטריץ'
- השאלה המשפטית: האם דרעי יוכל לכהן כשר, ואיך השינוי בחוק ישפיע?
גם בממשלת האחדות עם גנץ סוכם שתקום תחילה ממשלת חירום שתעסוק בקורונה, ורק לאחר כינונה יוקם צוות שיעסוק בקווי היסוד. בפועל, אלה לא גובשו מעולם והממשלה הפכה משותקת ומסוכסכת בתוך זמן קצר. בקרב הראשון הזה, בין נתניהו לראשי מפלגות הקואליציה העתידית שלו, הפעם הוא הפסיד: השותפות שלו מנוסות דיין כדי לדעת שמה שלא מסוכם בתחילת הדרך, כבר לא יקרה במורד הגבעה.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
גם חלוקת התפקידים הסתבכה. מהרגע הראשון דרש בצלאל סמוטריץ' את האוצר או את הביטחון, ולא היה מוכן לשמוע על שום דבר אחר. נתניהו פנה לאריה דרעי כדי שיעזור להוריד את סמוטריץ' מהעץ. הטקטיקה שנבחרה הייתה להעלות עליו גם את דרעי ואז לשכנע את סמוטריץ' לרדת יחד איתו. דרעי אמור היה לגלות עניין בתיק האוצר, ואחר כך להסכים לוותר עליו בכאב, בניסיון להדגים לסמוטריץ' כיצד מקריבים לטובת הקמת ממשלת ימין. אלא שכלל ידוע הוא שעם האוכל בא התיאבון, ודרעי התאהב ברעיון ובעיקר במחשבה שיהיה בכיר יותר מסמוטריץ' בממשלה הבאה.
כעת, בשביל לגרום לדרעי לוותר על התפקיד שנתניהו לא באמת ייעד לו מלכתחילה, הוא יצטרך לתת לו פיצוי אחר – אם אכן ייתן לסמוטריץ' את תיק האוצר, ייתכן שיצטרך להעביר לידי דרעי אגפים ממשרדים נוספים. כך או כך הפיצוי צפוי להיות משמעותי - אולי בדמות תפקיד ממלא מקום ראש הממשלה, על אף שאינו חבר מפלגתו של נתניהו כפי שהחוק דורש. מדובר בתפקיד רגיש במיוחד בימים שבהם ראש הממשלה עומד למשפט. אם כך יהיה, עלול נתניהו למצוא את עצמו עם סמוטריץ' באוצר, ועם הרבה מאוד ממורמרים בליכוד. אם לא די בכך שמעט תפקידים בכירים יישארו בידי הליכוד, גם ממלא מקומו של נתניהו עלול להיות ממפלגה אחרת.
נחזור להסכמים הקואליציוניים, אלה שנתניהו העדיף לוותר עליהם. בניסיון להפעיל על סמוטריץ' לחץ מכיוון אחר, מיהר נתניהו לסגור הסכם נדיב עם איתמר בן גביר. בין היתר התחייב נתניהו לבן גביר להכשיר את כל המאחזים הלא מורשים בתוך חודשיים, ולאפשר התיישבות בחומש שפונתה בהתנתקות. נתניהו רצה לאותת לסמוטריץ' שאם לא יזדרז, כל הקרדיט ילך לבן גביר – ולהקשות עליו לטעון שהוא מתעקש על תפקיד בשביל ליישם מדיניות ימנית. את הסוף אתם כבר יכולים לנחש – נתניהו ישלם בסוף פעמיים. גם לבן גביר וגם לסמוטריץ', ובמהלכים שכלל לא רצה ותכנן.
משחק הכיסאות יסתיים בקרוב וגם ההסכמים ייחתמו, אבל במהלך השבוע נדלקו שתי נורות אזהרה. האחת היא שנתניהו מעולם לא סלח לסמוטריץ' על כך ששלח אותו לאופוזיציה ואִפשר ממשלה של בנט ולפיד. נתניהו באמת ובתמים האמין שהיה יכול להשביע ממשלה עם רע"ם ולהרחיב אותה בהמשך, ושסמוטריץ' הוא זה שמנע זאת ממנו. נתניהו רואה בסמוטריץ' אדם עקשן ונוקשה, וחושש שלא יגלה את הפרגמטיות הנדרשת ברגעים קריטיים.
נורת האזהרה השנייה היא שהבחירות האלו פתחו לדרעי, לסמוטריץ' ולבן גביר את התיאבון. כל אחד מהם רואה את עצמו כמי שמוביל את הממשלה לצד נתניהו, ונחוש להבטיח שזו רק ההתחלה.