ההסכם לקביעת הגבול הימי עם לבנון הוא החמצה ישראלית מכמה בחינות. אין ספק שלבנון הייתה זקוקה הרבה יותר מאשר ישראל להסכם, שמאפשר ניצול אוצרות הים בשטח שמצא במחלוקת. עם זאת, במשא ומתן ישראל לא השכילה לנצל את חולשתה הגדולה של לבנון וויתרה על כל השטחים הימיים שהיו במחלוקת.

לבנון עצמה נמצאת במשבר כלכלי ופוליטי עמוק ומתמשך. התקווה להכנסות מהגז בשטח המריבה חשובות ללבנון. יתר על כן, חיזבאללה, הנושא את דגל המאבק נגד ישראל, נחלש בזירה הלבנונית ואף איבד את הרוב שהיה לו בפרלמנט בבחירות במאי 2022.

במשא ומתן, ישראל אף לא ניצלה את התמיכה רבת-השנים של וושינגטון בהצעת הפשרה האמריקנית שהייתה מעניקה לישראל כמעט מחצית משטח המריבה. הדיפלומטיה הישראלית לא הצליחה לשמר את התמיכה האמריקנית, למרות המדיניות המוצהרת שניסתה לרצות את הממשל האמריקני. יתר על כן, גם האמריקנים זקוקים להסכם הזה יותר מאשר ישראל: הממשל מתמודד עם משבר אנרגיה ואינפלציה, וזקוקים לבשורות טובות בתחום פיתוח שדות גז.

הלהיטות של הממשלה היוצאת בישראל להגיע להסכם לא מובנת גם היא. ישראל הזדרזה לחתום על הסכם למרות שלבנון וארצות הברית היו לחוצות יותר ממנה להגיע להבנות. ישראל יכלה והייתה צריכה לחכות להצעה טובה יותר. יתר על כן, עליונותה הצבאית של ישראל מול לבנון לא מוטלת בספק ובוודאי שהיא מסוגלת לשמור על האיטרסים שלה במזרח הים התיכון.

זה נכון שהסכם בין ישראל ללבנון מסיר מתחים ויוצר סביבה עסקית טובה יותר, אך אל לנו לשכוח שבצד השני אין ג'נטלמנים בריטים שמתייחסים ברצינות להסכמים. חיזבאללה הוא ארגון טרור שהצליח מאז הנסיגה במאי 2000 להמציא כול פעם אמתלה חדשה לשמר את החיכוך עם ישראל. גם "הקו הכחול", שקיבל את ברכת האו"ם כגבול יבשתי בין-לאומי, מופר מעת לעת. אכן, "קו המצופים" המסמן את אזור הביטחון בים התיכון לא הוכר מפורשות על ידי לבנון ועלול להפוך לנקודת החיכוך הבאה. לאיראן, שמפעילה את חיזבאללה, אין אינטרס בשקט לאורך גבולות ישראל.

קו המצופים, הגבול בין ישראל ללבנון (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
ישראל ויתרה על כל השטחים במחלוקת, קו הגבול הימי עם לבנון | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

היה צריך לחכות עם ההסכמות גם בגלל הסמיכות של קבלת ההסכם על ידי ישראל לאיומי נסראללה לפגוע באסדה בשדה הגז כריש, אשר יצרו רושם שישראל חששה ממימוש האיומים. הטיעונים שהושמעו על ידי נציגי הממשלה, שההסכם יביא לרגיעה ביטחונית, רק מחזקים את הרושם הזה. זהו מסר מאוד בעייתי הפוגע בכושר ההרתעה הישראלית ומשדר היעדר נכונות להילחם בעת הצורך. השימוש בכוח צבאי הוא אחד מכללי המשחק החשובים באזור שבו אנו חיים ורתיעה משימוש בכוח משדר חולשה המזמינה תוקפנות.

ממשלת ישראל גם החמיצה הזדמנות לבחון את הנחישות של נסראללה ולהכות בארגון בחוזקה. מימוש איום חיזבאללה לתקוף אסדת גז ישראלית היה מספק לגיטימציה לטפל באיום הטילים הרבים שנמצאים ברשותו, שנועדו לשמש את האדונים מטהראן. הסרת איום הטילים מלבנון הוא צעד מקדים לתקיפת המתקנים האיראניים – צעד שאין מנוס ממנו.

>>> פרופ' אפרים ענבר הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן, נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS)