שר הבריאות הבא יקבע את גורלה של מערכת הבריאות הציבורית לעשור הקרוב. הסוגיות העומדות על הפרק הן הרות גורל לבריאותם של אזרחי ישראל. מערכת הבריאות הציבורית יצאה זה עתה מהאתגר הקשה ביותר מאז הקמתה - מגפת הקורונה - ובמשך כמעט 3 שנים מצאה עצמה עוסקת במיצוי היכולות שלה במתן מענה רפואי לכלל אזרחי ישראל. אין ספק שתוצאות ההתמודדות של מערכת הבריאות הציבורית היו מרשימות בכל קנה מידה עולמי. אולם, לצד זאת גם "הוזנח" הטיפול בעמודי התווך של מערכת הבריאות, ובעת הזו היא זקוקה לשר בריאות שיפעל לשיקומה באופן מיידי.
הטיפול בגרעון העצום במערכת הבריאות, היא סוגיית יסוד. המשימה הראשונה של הממשלה הבאה היא העברת תקציב המדינה ל-2023, כאשר תקציב מערכת הבריאות בפני עצמו דורש רפורמה עצומה. דוח מרכז טאוב שפורסם בשבועות האחרונים על ידי פרופ' גבי בן-נון, פרופ' נדב דוידוביץ' וד"ר ברוך לוי קבע כי תת-התקצוב של מערכת הבריאות הישראלית מסתכם בסכום עתק של בין 28 ל-39 מיליארד שקלים בשנה. הגירעון העצום הזה הביא להתפתחות שוק בריאות פרטי על חשבון המערכת הציבורית, ערער את אמון הציבור במערכת ומרחיב את אי השוויון בשירותי הבריאות של אזרחי ישראל.
משבר המחסור ברופאים הוא אחת הסוגיות הבוערות הדורשות מענה. שיעור הרופאים לנפש בישראל נמוך מהממוצע במדינות המערב ואזרחי ישראל כבר "משלמים" על כך בבריאותם בשל התורים הארוכים לרופאים מומחים - תורים העשויים להגיע עד לשנה וגורמים לעיכובים באבחון ובטיפול העלולים להיות מסכני חיים. ללא התערבות ילך המצב הקיים ויתדרדר, שכן המחסור צפוי להחמיר באופן דרמטי ולהפוך למשבר המרכזי של מערכת הבריאות.
מהמרים על עתיד המערכת
שיעור הרופאים העומדים לקראת פרישה בשנים הקרובות הינו מהגבוהים במדינות המערב. שיעור הרופאים החדשים, בוגרי ישראל, הוא הנמוך ביותר במדינות המערב, ושיעור הרופאים שהם בוגרי בתי ספר לרפואה בחו"ל (60%) הוא גם הגבוה ביותר במערב. המשמעות היא שכל עתידה של מערכת הבריאות הציבורית בישראל נשען על חזרתם, או לא, של רופאים בוגרי חו"ל לישראל. כבר כעת ישראל היא אחת "היצואניות" המובילות במערב ברופאים לארצות הברית. במיוחד בעידן הפוסט-קורונה, כאשר הביקוש לרופאות ורופאים עולה בכל העולם, ובפרט במדינות המערב. משכך, זהו בגדר הימור לא מושכל על עתיד מערכת הבריאות הציבורית ועל בריאותנו האזרחים. שר הבריאות הבא יצטרך לפעול באופן אקטיבי כדי לעצור את "בריחת המוחות" של הרופאים הישראלים, ולהביא לשינוי משוואת הכשרת הרופאים בישראל. כדי להבטיח זאת יצטרך שר הבריאות הבא לשתף פעולה הן עם שר החינוך ועם המל"ג, ולהעלות את מספר הסטודנטים לרפואה הלומדים בישראל, והן עם שר האוצר, על מנת להבטיח שלכל סטודנט המסיים את לימודיו בישראל יהיה תקן/מקום להתמחות, ותקנים שיאפשרו קליטתם של המומחים הצעירים ברחבי מערכת הבריאות.
החזרת האוטונומיה למטופל נדרשת אף היא. כיום אנו רשאים לבחור את המלון אליו נצא לחופשה, או במסעדה בה נבלה עם בני המשפחה, אבל אין לנו זכות להחליט איפה ומי יטפל בנו או בילדנו הזקוק לניתוח מוח, או לב. שר הבריאות הבא יצטרך לבטל בדרך זו או אחרת את היכולת של קופות החולים לסרב לתת לנו טופסי 17 למקום בו בחרנו לקבל את הטיפול הרפואי.
אסור כמובן לשכוח שחייבים להוציא את "הזקנה מהמסדרון". לצערי, גם בחורף הקרוב נראה חולים מאושפזים במסדרונות בית החולים בתנאים המפרים את כבוד האדם וחירותו. על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, שנחתם שלפי שנתיים וחצי וקובע את תנאי האשפוז של המטופלים במערכת הבריאות, החל מיולי 2025 יחול איסור על אשפוז במסדרון.
שר הבריאות הבא של מדינת ישראל יצטרך לתקן את ההרעבה התקציבית רבת השנים, ולהתאים את תשתיות מערכת הבריאות לגודל האוכלוסייה, על מנת שכל אזרח יטופל לא רק בצורה מקצועית ובזמן, אלא שכבוד האדם ופרטיותו יישמרו בכל שלבי הרצף הטיפולי. אם כך יעשה, יירשם השר הבא גם בדפי ההיסטוריה של מערכת הבריאות בישראל.
>>> ד"ר זאב פלדמן הוא מנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים בבית החולים שיבא, יו"ר ארגון רופאי המדינה וסגן יו"ר ההסתדרות הרפואית