שלוש מילים מכובסות, מדיפות ריח של מרכך מילים משפטי, מרכיבות את אחד הסעיפים הקשים והמצמררים בספר החוקים: המתה בקלות דעת. אתם יודעים איך זה, אדם אחד לא חשב יותר מדי, לא תכנן, שובב בהגזמה, קונדסון כזה, שלף סכין או אקדח והמית אדם אחר.
משפחות שלמות שבאבחה נקרע ליבן לחתיכות קטנות ששום דבק לעולם לא יחברן מחדש, ילדים נותרים פעורי עיניים ופה למול אובדן בלי סיבה של אב או אם, הורים מתרסקים לתהומות הכאב הלא אנושי למול ילדם השוכב המכוסה סדין מעל ראשו סתם ככה בלי שום סיבה, הורים מביטים בהוריהם שחצו מסע חיים שלם של מלחמות והישרדות והגיעו לשלוות הפנסיה עד שנתקלו במדרכה או בכביש או בחניון בעלם צעיר ומעט פזיז שככה בטעות, בלי לחשוב יותר מדי, המית אותם בקלות דעת.
"המית". איזו מילה רכה, מרוחקת, מעודנת. חס ושלום לא רצח או הרג, לא נטל נפש אדם לידיו ושחט אותה באכזריות.
סתם ככה עברה באזור חיה אנושית והמיתה בלי סיבה את הנער יואל לנגהל מקרית שמונה, סתם ככה תקעה חלאת אדם סכין בליבו של ד"ר יורי וולקוב, סתם ככה שלף אריק גרינפלד את קסדת אופנועו הקשיחה וריסק את גולגלתו של נהג תמים בנתיבי איילון, סתם ככה נפרדו ילדיו של יורי פודובני מאביהם בגלל שחנה במקום הלא נכון לדעתו של מר אוראל זוית שבתגובה המית אותו, סתם ככה נפרדו הוריו של ראובן חנימוב מדימונה מבנם כבר בגיל 25 בקלות הדעת של יאיר פרץ שהמית אותו בגלל ויכוח על עקיפה בכביש, וסתם ככה גם הומת איהאב סעדי שהעז לסייע לאחיו בוויכוח על חסימת כביש מול שני נהגים שבהחלטה קלת דעת החליטו להמיתו כדי למנוע את המשך הוויכוח.
רשימת הקורבנות לאותה המתה קלת דעת ארוכה, ותדירותה הולכת וגוברת באופן מפחיד. מי מאיתנו לא שמע את קרוביו מפצירים בו לא לענות, לא להתווכח, לא להגיב ולא לבוא לעזרת מי שמצוי במצוקה, שמא יחטוף סכין בליבו או קסדה בראשו או כדור בגופו. מילים רכות כמו 'המתה בקלות דעת', ולצידה עונשים חומלים למי שמעשי האלימות שלהם מנבאים את העתיד לבוא, נרמלו את מעשי הרצח והשחיטה באמצעות סכין או חפץ חד אחר.
לא חולף שבוע במדינה הדמוקרטית הקרויה ישראל מבלי שנרצחת אישה ללא סיבה, מבלי שנרצח נער ללא סיבה ומבלי שנרצח נהג ללא סיבה. פני הרוע האנושי ניבטים אלינו בדמות רוצחים אכזריים, חסרי חמלה, הטוענים להגנה עצמית מפוברקת או להצדקת הרצח האכזרי בטיעונים המצמררים כל אדם נורמלי.
למול התדירות ההולכת וגוברת של רצח ללא סיבה, ושחיטה באדישות גמורה, יש לעבור למתכונת חירום. מקבלי ההחלטות שזה עתה קיבלו לידם את הכוח להשליט סדר והרתעה ברחובות ישראל ראוי שירחיקו את המילה 'המתה' מספר החוקים וימירו את עונשיה להרתעה מסוג חדש בדמות עונש מוות למי שרצחו בקלות דעת את נשותיהם, או שחטו נהג שהתווכח איתם על חניה.
רמת האלימות בחברה הישראלית הגיעה לשיא בלתי נסבל המאיים לכונן כאן משטר של מיליציות פרטיות, אשר ייקחו את החוק לידיים בגלל ניתוקה של מערכת המשפט מהאינטרס הציבורי, ובשל כישלונה של המשטרה להחיל הרתעה על רוצחים פוטנציאליים ולפעול נגדם מבעוד מועד.
בארצות הברית החליטו 30 מדינות להפעיל את כלי ההרתעה של עונש מוות נגד מעשי רצח קיצוני, והן עושות בו שימוש במשורה ובשיקול דעת עמוק. את הדיון הציבורי על החלת עונש המוות על אותם רוצחים באדישות יש להתחיל כבר כעת, עוד בטרם תהפוך ישראל למגרש משחקים של בריונים אלימים חמושי סכין או אקדח המשליטים את הסדר הרצוי להם בחניונים, בקניונים או בנתיבי איילון.
עונש מוות לרוצחים קלי הדעת אינו דומה בדבר לוויכוח עתיק היומין בסוגיית עונש מוות למחבלים, הכולל טיעונים מסוג אחר לחלוטין, ובמרכזו החשש שרוצחים נתעבים אלו מגיעים עם תודעת הקרבה מראש, ועונש המוות לא ירתיע אותם מביצוע מעשיהם. גם טיעון זה ראוי שייבחן מחדש לנוכח פרופיל המרצחים הבודדים המתגלה לנו מדי שבוע, ואין להתקבע על ניתוחים ומחקרים הנכונים לעידן ההיסטורי של טרום מחבלי הטיקטוק וגיבורי המוות של אינסטגרם.
בעולם כבר מבינים: בינואר 2021 הומתה באינידיאנה שבארצות הברית ליזה מונטגומרי, שהורשעה ברצח אישה בהיריון כדי לחטוף את עוברה, המתה שאושרה אחרי עשרות שנים שבהם נמנעה ארצות הברית מהפעלת עונש המוות לרוצחים. ביולי 2022 החליטה מדינת אוקלהומה בארצות הברית לחדש את מדיניות ההמתה של שישה רוצחים אחרי עשרות שנים שנמנעה מכך. בדצמבר 2021 הומתו שלושה רוצחי זוועה ביפן אשר הורשעו ברצח באמצעות פטיש וכלי משחית אחרים.
הסדר החברתי בישראל הולך ונשבר. רמת האמון המערכת המשפט צונח, רמת הביטחון ביכולתה של המשטרה להגן עלינו נמצאת בשפל עמוק ולמול עולה גורלם של מיליוני נשים, גברים וילדים שכל נשקם כרגע הוא פוסט מרגש או ציוץ טוויטר זועק לעזרה.
לכל אלו שתכף יצקצקו ויגיבו בבריונות אני ממליץ לעצור לרגע, לנשום, להרים את מבטם לעבר ילדיהם או בני זוגם, ולדמיין אותם שוכבים על אלונקה, קפואים ודוממים, סדין לבן וקר מכסה אותם עד מעל ראשם, וגופם רפוי ונטול חיים, רק בגלל שחיית אדם אדישה וחסרת חמלה "המיתה" אותם בוויכוח על חניה או על נתיב בכביש.
את הרגע הקשה הזה אני מבקש למנוע.