ש: מה יכול היה להוביל את ארדואן ליזום את חידוש היחסים בין טורקיה לבין ישראל?

מה שיכול היה לגרום לזה הוא החשש מערעור מעמדה האזורי של טורקיה, ובאופן פרטני במעמדו האישי של מנהיג טורקיה ארדואן. מצד אחד, טורקיה החלה להיות מבודדת באזור מול שיתוף הפעולה המתגבר בין ישראל, מצרים, ירדן, סעודיה ומדינות המפרץ. מצד שני, טורקיה נתונה תחת לחץ מצד מדינות נאט"ו ורוסיה, שם היא מוצאת את עצמה במצב שביר ונגיש. טורקיה נמצאת גם בקונפליקט מול יוון וקפריסין שכנותיה, על רקע מחלוקות בתחום האנרגיה וחוסר היכולת להסתמך על רוסיה ואיראן מבחינת אנרגטית. גם הם, כמו מדינות רבות בעולם הערבי, מבינים שזה לא מתכון לממשל יציב במזרח התיכון. התנהלותם עד כה הביא להתרחקות של ממש מהממשל בארצות הברית. מאז שנבחר ארדואן, ביידן סירב לקבל שיחות ממנו בגלל התנהלות טורקיה בכל מה שנוגע לזכויות אדם.

בנוסף להכול, גם הכלכלה הטורקית נמצאת במצב קשה ביותר, והאינפלציה שם היא הגבוהה בעולם. ארדואן מבין את המציאות הפוליטית ושיש לו שנת בחירות בקרוב. הוא רואה כיצד, בפעם הראשונה מזה שנים, הוא נמצא בירידה גדולה בדעת הקהל הטורקית.

המטרה המרכזית של ארדואן היא לחזק את היחסים עם ארצות הברית, דרך ישראל כגשר אזורי. ארדואן מקווה ששיתוף הפעולה עם ישראל יוביל לזינוק בכמות התיירים שיניב לטורקיה כסף רב. עם זאת, העניין המרכזי מבחינתו זה נושא הגז הישראלי - הוא מאוד היה רוצה שהגז יזרום אליו כתחליף לגז הרוסי, לכן הוא צריך לחדש יחסים עם ישראל וארצות הברית.

ש: מה ישראל משיגה מהסכמה לחידוש היחסים עם טורקיה ועם ארדואן? האם זה בא על חשבון אינטרסים אחרים?

קודם כל, באמצעות חידוש היחסים והנורמליזציה, ישראל מחזקת את מעמדה האזורי והבין-לאומי, זאת מכיוון שההחלטה מגיעה מתוך עוצמה מדינית ישראלית ומתוך יוזמה טורקית. עוצמה הישראלית, מקורות האנרגיה שמחזיקה בהם ישראל, והיחסים עם מדינות האזור באמצעות הסכמי אברהם, לצד הברית מול יוון וקפריסין, הפכו את ישראל לעוגן יציב באזור המזרח התיכון.

שדרוג היחסים עם טורקיה הוא אינטרס ישראלי, אבל צריך להדגיש שמה שחשוב לישראל אלו הדרישות שהיו מאז ומתמיד: גירוש פעילי חמאס מטורקיה, ההכרה בכך שלישראל יש זכות להגן על עצמה, בהקשר העזתי - יש לדרוש שהפעילות של ישראל בעזה לא תהיה חלק מהיחסים בין טורקיה לישראל ולא תיצור משברים דיפלומטיים, מתוך אותה הבנה שלישראל יש את הזכות להגן על עצמה מול ארגוני טרור כמו חמאס והג'יהאד האיסלאמי.

מדובר בתנאי בסיסי, מתוך רצון של מדינת ישראל וצורך ליצור סימטריה ביחסים: כמו שלא ביקרנו את הטורקים ביחסם כלפי הכורדים, הם לא צריכים לבקר אותנו על הפעילות מול הפלסטינים בעזה וביהודה ושומרון.

ש: האם ארדואן צפוי להמשיך ברטוריקה התוקפנית בכל מה שנוגע לפלסטינים או לירושלים? איך זה ישפיע על יחסי ישראל-טורקיה מעתה?

מבחינה זו, הציפייה בישראל היא שארדואן ינמיך את הרטוריקה והביקורת כלפי ישראל. לכן, רצוי מבחינת ישראל שהדבר יהיה על השולחן באופן ברור וגלוי - לא כל פעילות בעזה תהפוך למשבר יחסים בין טורקיה לישראל. צריך שיחסי ישראל טורקיה יעמדו בפני עצמם ללא כל קשר לגורם אסטרטגי כזה או אחר.

מצד שני, מדובר בהחלט בחשש לגיטימי מאחר ולקראת הבחירות בשנה הבאה, אם ארדואן ירגיש שלתקוף את ישראל עוזר לו בבחירות בטורקיה הוא בהחלט יעשה זאת. לכן, צריך להכניס בהבנות בין הצדדים את כל נושא גירוש אנשי החמאס, כך שכל הביקורות הההרסניות יצאו מהלקסיקון הטורקי כתנאי לנורמליזציה וחימום היחסים. אלו דברים מקובלים בזירה הבין-לאומית כחלק מיצירת סימטריה אזורית הדדית.

ש: מה השתנה ביחס הישראלי כלפי ארדואן?

בהחלט יש פה שינוי עמדות של ראש הממשלה לפיד, בלשון המעטה. מצד שני כל נושא היחסים זה למעשה תמרון פוליטי בין עמדות בהתאם למצבים גיאו-פוליטיים בשטח, בנוסף לאינטרסים כלכליים משותפים. נכון לבקר את טורקיה על ביקורת כלפי ישראל, אבל כשטורקיה יוזמת את חימום היחסים, חידוש היחסים מתוך עמדת עוצמה וחולשה טורקית זה אינטרס ישראלי ולכן ראוי להתקרב. זהו שינוי עמדות מובהק, אבל גם בזירה הבין-לאומית, כמו הזירה הפוליטית, יש שינוי דעות והצהרות בהתאם לאינטרסים ולמצבים משתנים בשטח.

ש: איך ישראל צריכה להתייחס מעתה לביקורת שנשמעת מצד טורקיה בכל הנוגע לענייניה הפנימיים?

ישראל צריכה להתייחס לכך בחומרה רבה. מול כל תגובה שלא תבוא מצד רשמי ומגוף טורקי פוליטי כזה או אחר, הדרישה היא חד-משמעית - סימטריה. כמו שישראל לא מתערבת בנושאים הפנימיים, על ישראל לצפות שלא יתערבו בנושא של ירושלים והר הבית, שעד כה שימש על ידי הטורקים ככלי להזדהות עם הפלסטינים בעזה וביהודה ושומרון. צריך להבהיר את הדבר באופן חד-משמעי לשגרירים המגיעים לכאן טרם הגעתם, כדי שלא יווצר מצב שיתבצע חילוף שגרירים, ולאחר שתתחיל מתיחות מול רצועת עזה הם יחזרו.

ש: האם היחסים המתחדשים עם טורקיה יכולים לסייע לישראל להשיג את יעדיה המדיניים באזור?

קודם כל, זה יעזור לחזק את המעמד האזורי של ישראל מבחינה בין-לאומית. כמו שישראל היא בת שיח עם מדינות כמו מצרים, ירדן ומדינות המפרץ, ומצד שני אירופה, יוון וקפריסין, הדבר יוסיף ליכולת המעמד וההשפעה הישראלית. ישראל יכולה להפוך לשחקן מפתח ולברוקר אזורי שיכול להשפיע ולהנמיך את הלהבות האזוריות,  ולהשפיע על טורקיה בכל הקשור ליחסים שלה מול יוון ומצרים. זו היא, למעשה, מגמה שכבר התחילה עם הסכמי אברהם.

אל לנו לשכוח גם את היעדים הביטחוניים של ישראל בחימום היחסים, שזה סילוק חמאס מטורקיה, לצד יעדים מדיניים של הפסקת המעורבות הטורקית בהר הבית והוצאת הנושא הפלסטיני מסדר היום של ארדואן. כמו כן, בנושא האיראני - טורקיה שמה לב למתרחש במזרח התיכון והיא עוקבת מקרוב גם היא במה שקורה באיראן. לכן, ייתכן שהטורקים רואים אפשרות למצב את עצמם כחלק מהברית האזורית מול איראן, מתוך רצון למנוע מאיראן שליטה אזורית ונשק גרעיני.

 >>> דני איילון שימש כשגריר ישראל בארצות הברית וכיהן כסגן שר החוץ, חבר בתנועת 'הביטחוניסטים'