בימים אלה ממש, נמצאת מדינת ישראל בסבב בחירות חמישי בשלוש שנים. אחד מהנושאים המרכזיים שמלווים את סבבי הבחירות האחרונים דרך קבע, הוא נושא שלטון החוק, בדגש על מערכת המשפט.
ברשימה קצרה זו, אבקש להזכיר מושכלת יסוד שנדמה שנשכחה עם השנים והיא - ששלטון החוק במדינת ישראל, אינו שייך לאף גורם, מלבד לאזרחי ישראל. לא לשופטים היושבים בדין, לא לעורכות ועורכי הדין המייצגים ומהווים פה לאלה הזקוקים לכך, לא לצדדים המתדיינים, לא לאנשי ונשות התקשורת המסקרים את המערכת, וגם לא לנבחרי הציבור. כל אלה, כפופים לעיקרון שלטון החוק, שהוא עקרון יסוד במדינה דמוקרטית.
נכון, זוהי זכותם המלאה של נבחרי הציבור להוביל רפורמות כאלה ואחרות הנוגעות לשלטון החוק – גם במערכת המשפט – שמטרתן לעזור למדינה, לקדם אותה ולפתח אותה, זו אף חובתם, וזו גם הציפייה שלנו אזרחי ישראל מהם.
יחד עם זאת, יש נושא אחד שסבורני, כי עליו להיות מחוץ לשיח הפוליטי – והוא נושא עצמאות השופטים. על הכרסום במעמדה של מערכת המשפט נכתב כבר רבות, אך נראה כי לא תם הדיון. לשכת עורכי הדין בקדנציה הנוכחית, עמדה פעם אחר פעם בפרץ. לא נכנעה לקולות מהשטח שדרשו, כך ממש, לפגוע בעצמאות השופטים.
כך, כשנבחר ציבור כינה את שופט בית משפט עליון שתיין, כך כשנבחרי ציבור בהווה ובעבר איימו לעלות על בית המשפט העליון עם D9, כך כאשר הותקפו משרתי ציבור נאמנים, וכך כשהאשימו את הפרקליטות בתפירת תיקים. ניסיונות של גורמים פוליטיים להלך אימים על מערכת המשפט מחלחלים מטה, ואנו מרגישים זאת היטב בשנים האחרונות, כאשר המון מוסת כופר בלגיטימיות של מערכת אכיפת החוק.
בין אם מדובר בפרקליטים ובין אם מדובר בשופטים – לשכת עורכי הדין הביעה את עמדתה ללא כחל וסרק, וללא פחד – תוך שעמדנו על אחד מתפקידיה העיקריים של הלשכה המחייב אותה לפעול "למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל". אחד מערכי היסוד הללו, הוא עצמאות בית המשפט ועצמאות שופטיו.
ביום בו ייבחר מועמד לשפיטה בגלל "דעותיו המתאימות" המדרון החלקלק יהפוך את כדור השלג הזה למפולת שלגים, שעלולה לרמוס, לא רק את מערכת המשפט, אלא גם את עיקרון שלטון החוק. מדינה דמוקרטית לא יכולה להסכים למצב כזה.
האם אנו באמת רוצים לחיות במדינה ששופט שלא יפסוק בהתאם לעמדת נבחרי הציבור יהיה חשוף למתקפות אישיות, לביזוי ולהשפלה פומבית? דבר כזה לא רק שיוצר חשש לפגיעה בעצמאות השיפוט - הוא לא יעלה על הדעת במשטר דמוקרטי.
הפעלת סנקציות או השפלתם של שופטים המפרשים את הדין כמיטב מצפונם ובהתאם לתקדימים מחייבים היא התערבות אסורה בהליך השיפוטי - והיא למעשה קוראת לבית המשפט לשקול את הדין והצדק מצד אחד – אך את טובתם האישית מצד שני – וכולנו כידוע בני אדם.
ללא מערכת משפט עצמאית, לא מתקיימת דמוקרטיה חזקה, וללא דמוקרטיה חזקה, המדרון אל תהום האנרכיה הינו קצר. במערכת הבחירות הנוכחית על כולנו להבין שכשיש סכסוך שהוא שפיט, מערכת המשפט היא המוצא האחרון. המנסים לפגוע במערכת המשפט, הם המנסים לפגוע בעיקרון שלטון החוק, בדמוקרטיה הישראלית ובד בבד בציבור הישראלי כולו – שלו כאמור ורק לו שייך שלטון החוק.
ללא הכרת הטוב, הפגנת הערכה והוקרה כלפי מערכת המשפט, וליושבים בכס השיפוט (כן, גם כאשר יש פגמים שצריך לטפל בהם), וללא עמידה איתנה על עיקרון שלטון החוק, מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית שאנו מכירים, תראה אחרת לחלוטין. ואין זמן מתאים יותר שאנחנו אזרחיות ואזרחי ישראל נשאל עצמנו – באיזו מדינת ישראל אנו רוצים לחיות?
>>> הכותב הוא ראש לשכת עורכי הדין