יירוט כלי הטייס הבלתי מאוישים ששיגר חיזבאללה לפני שבוע לעבר אסדת הגז "כריש" בלב ים, 100 ק"מ מחופי ישראל, פתח מחדש את השיח התקשורתי, צבאי וביטחוני בדבר האיום, המענה והעיתוי המבצעי. מאז השטתה ומיקומה של אסדת "כריש" לפני מספר שבועות למיקומה הנוכחי, לא היה ספק שהפוטנציאל והיתכנות לאיום ממשי מצד חיזבאללה עלו באחת.
חיזבאללה ממשיך ומתמיד בבניין כוחו ומעת לעת אנו פוגשים את יכולותיו, אל לנו להיות מופתעים. יכולות חיזבאללה בתחום איום התלול-מסלול, החל מרקטות קצרות טווח ועד טילי קרקע ארוכי טווח המגיעות עד לדרומה של מדינת ישראל ומספר מועט של איומים מדויקים. יכולותיו האוויריות עם מגוון כלי טייס בלתי מאוישים, לבעלי הזיכרון הקצר האיום שפגשנו לראשונה במלחמת לבנון הראשונה (DR-3) ולאחרונה ביום שישי לפני כחמישה חודשים (18/2/2022) כאשר באותה העת שהה בתוך שטחי ישראל קרוב לשעה וחזר לשטח לבנון כלעומת שבא. לכך נוסיף את הפעלת הרחפנים הסמוכים לגדר, תופעה שכיחה ביותר. איום טילי השיוט חוף ים, כדוגמת היאחונט ופגיעתו בספינת חיל הים במהלך מלחמת לבנון השנייה. איומים אלו מאיימים על נכסיה היבשתיים והימיים של מדינת ישראל בשגרה.
חיזבאללה, במהלך השנים שלאחר מלחמת לבנון השנייה, עוסק כל עת בכדי לשכפל, לשכלל ולהגדיל את יכולותיו הצבאיות. מדובר במרוץ חימוש ולמידה שמתרחש בין מדינת ישראל וצה"ל לבין איראן, חיזבאללה ושלוחותיהם במזרח התיכון – במרוץ הנוכחי חיזבאללה נהנה מתמיכה כספית, טכנולוגית ואחרת מלאה של איראן באופן גלוי.
הרחבתם של "המים הכלכליים" עם מיקומה של אסדת "כריש" בנקודה המרוחקת והצפונית ביותר רק הוסיפה רכיב נוסף לאוסף הגדול של רכיבים ומטרות שיכול חיזבאללה לבחור. בנקודה זו יש התלכדות של אינטרסים ויכולות – מצד אחד נכס מרוחק מישראל ובזיקה ישירה לגבול הלבנוני, סוגיה השנויה במחלוקת מדינית בין ישראל ללבנון והרי לנו משוואה שיוצר חיזבאללה ובאמצעותה מוצא כר פעולה נוח להפגנת יכולותיו בשטח.
הגם שאירוע זה הסתיים בהצלחה גדולה לצה"ל, כאשר באותה נשימה באירוע זה יש וצריך ללמוד ולתחקר על מנת ללמוד את יכולות המוכנות וההכנה המיטביים לקראת האתגרים הבאים שיבואו. על מדינת ישראל ישנו איסור מוחלט להקל ראש בדבר יכולות חיזבאללה, כל דברי הרהב הנשמעים מפי קציני צה"ל ואחרים בימים האחרונים, אינם במקום והמעשה ראוי הוא לשמור על מעט צניעות.
אכן, מדובר על הישג מודיעיני הנעשה באמצעות התראה מודיעינית ממוקדת ואיכותית, לצד הישג מבצעי הנעשה באמצעות גילוי מוקדם של האיומים ויכולת להיערך עם מספר פתרונות לסיכול האיום, כך שאי הצלחה עם פתרון אחד יכולה מיד לייצר הזדמנות נוספת עם פתרון אחר. מעל לכל קיימת לה החשיבות ההרתעתית והתודעתית לאזור כולו המעביר מסר ברור כי ישראל ערוכה, ובידיה היכולות להתמודד כהלכה עם איומים מסוג אלו ואחרים.
"המים הכלכליים" מוסיפים אתגר מהמעלה הראשונה בצורך וביכולת להגן על נכסי משק האנרגיה של מדינת ישראל, למעשה שטח מדינת ישראל גדל לכיוון מערב עם צורך להגן מפני איומים אוויריים ואיומי תלולי מסלול, אותם חזינו עוד בעימותים השונים למול חמאס ברצועת עזה באמצעות ניסיונות לבצע ירי רקטות לעבר אסדות הגז שבדרום הים התיכון.
ההגנה על הנכסים הימיים מחייבת שילוב של מספר דיסציפלינות, קבועות וניידות, צמודות ומרחביות, תוך הישענות על קבלת התראה מקדימה ככל שניתן, זו נותנת "עומק" בצורת זמן היערכות לסיכול האיומים. הגנה מחויבת המציאות בשגרה ובחירום, הנחת העבודה זו צריכה להיות כי בכל נקודת זמן עלולה להתרחש התקפה על אחד או יותר מהנכסים הימיים, ללא התראה מוקדמת. באותה נשימה, להגנה בים ומהים מספר אתגרים גדולים ושונים מאלה אשר מכירים ביבשה, הראשון שבהם הינו גילוי מטרות אוויריות מנמיכות טוס (כמעט בגובה פני ים), היכולת למצב את יכולת היירוט בזמן ובמקום הנכונים מול כיוון האיומים.
לאלה המתפארים בהישג האחרון, כאשר תוצאתו הסופית הינה הצלחה ללא ספק, אני מציע להיערך לתרחישים מאתגרים יותר, זאת על בסיס יכולות שאנו מכירים בידי חיזבאללה כיום או בידי איראן שיכולים להגיע בנקל למרחב לבנון. בין אם מדובר בשיגור טילי חוף ים כדוגמת היאחונט ואף טילים מתקדמים יותר לעבר אסדת "כריש", או איום מערבי המגיע מספינת אויב בלב ים לכיוון אחת מהאסדות.
מערכי ההגנה הימיים והאוויריים שניבנו באופן ייעודי להגנת הנכסים הימיים של מדינת ישראל, הכוללים את מערך ספינות הטילים מצוידים במערכת טילי הברק, כיפת ברזל ימית ועוד שלל מערכות ויכולות מהים, על גבי האסדות ומהאוויר נועדו להתמודד מול אותו מגוון איומים. האתגר הוא לייצר אינטגרציה בין היכולות, בין כלל מרכיבי הגילוי כדי לספק תמונת מודיעין מדויקת ומסונכרנת, לאמן ולתרגל את כלל השותפים במשימה, כל אלה יעמדו למבחן באירוע המבצעי הבא.
חיזבאללה מרחיב את מרחב הפעולה שלו ומגדיל את סל המטרות שלו, בראייתו מטרה הנמצאת במחלוקת מדינית בין ישראל ללבנון אף מקבלת לגיטימציה גדולה יותר לפעולה צבאית, לכן על מדינת ישראל וצה"ל לצפות ולהיערך לאירועים דומים ואחרים. המבחן הבא יהיה לא רק מבחן הסיכול וההכלה אלא גם מבחן התגובה – ישראל לא יכולה ואסור לה להיכנס לשגרת פעילות ולמציאות לפיה ארגון חיזבאללה רואה בנכסים הימיים כמטרות לגיטימיות שתקיפתן, או אפילו ניסיונות תקיפה, אינן נענות בתגובה צבאית משמעותית.
>>> תא"ל במיל' צביקה חיימוביץ' הוא לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית בצה"ל, חבר בתנועת הביטחוניסטים