קיץ, חם, הורים שחוקים, משבר מעמיק בתחום החינוך וחודשים ספורים לבחירות. כל אלו תורמים להחרפת הסכסוך שבין משרד האוצר לארגון המורים. הצעות והאשמות עוברות מיד ליד. מי שמתעניין בפרטים מבין שסבך גדול כל כך אין יכולת להתיר בשבוע וחצי שנותר עד ה-1 בספטמבר.

הצעת האוצר למורים, שיש בה מרכיבים ראויים ושאינם ראויים, מורכבת כל כך שאי אפשר לדון בה באורח חפוז. מההצעה עולה רצון לבצע שינויים מערכתיים במבנה שבוע העבודה ומקצוע ההוראה, באורח שישפיעו באורח ניכר על עבודת המורים: שינוי ימי חופש, הגדרה מחדש של שבוע העבודה של המורה, שינוי במועד יציאה לפנסיה, בשעות אם, ועוד ועוד ועוד. כל סעיף מרחיק את הסיכוי להגיע להסכמה.

חוסר היכולת להגיע להסכמות מציף גל של כיפופי ידיים: איומים בשביתה מחד וצווי מניעה מאידך, צעדים שעצם הדיון בהם מרחיק את הסיכוי להגיע להסכם. בית הדין לעבודה, סביר להניח, יחייב את הצדדים לחזור לשולחן המשא ומתן, אך בינתיים השיבושים במערכת החינוך יימשכו.

אפשר להיחלץ מהמשבר הנוכחי רק במתווה רב-שלבי.

בשלב הראשון הגעה להסכמה, כנראה בתיווך ראש הממשלה, על תוספת שכר שנתית - חד פעמית - שאינה תלויה בהסכמת הצדדים על הסוגיות השנויות במחלוקת. תוספת זו תינתן בתמורה לפתיחה מסודרת של שנת הלימודים ושמירה על שקט תעשייתי לשנה אחת בלבד. צעד זה יהיה ביטוי להסכמה הרווחת בדבר הצורך להעלות את שכר המורים המתחילים, לשמר את מעמדם של המורים הוותיקים ולפתח מסלולי קידום נוספים ומגוונים שיאפשרו למורים לתת ביטוי למגוון הכישורים האישיים שלהם.

במצב המשק הנוכחי, כאשר הגירעון אפסי והצמיחה העתידית איתנה, אין לאוצר בעיה להסכים להתחייבויות חד-פעמיות, כפי שמוכח פעם אחר פעם בכל אירוע בטחוני או אירוע חירום אחר. מצב החינוך היום הוא מצב משברי שיש לתת לו פתרון חירום.

בשלב השני, מיד לאחר פתיחת שנת הלימודים, יוקם צוות של האוצר, משרד החינוך, הסתדרות המורים וארגון המורים במטרה להגיע להסכם שכר חדש המשקף את השינויים הנדרשים בעבודת והכשרת עובדי הוראה בכל שכבות הגיל. במסגרת מהלך זה יועצם תהליך הקידום המקצועי של המורים, שהוא לב ליבו של תחום ההוראה.

אביגדור ליברמן, יפה בן דויד (צילום: פלאש 90)
יותר דרישות, פחות סיכויים להסכמות (ארכיון) | צילום: פלאש 90

מראש ייקבע שמטרת הצוות היא לדון באורח מושכל לא רק בשכר, אלא במכלול האתגרים העומדים בפני מערכת החינוך. לצוות יהיו 8 חודשים להגיש מסקנות לראש ממשלה ולשרים. זהו דבר שיאפשר לסכם את הדיון חודשים מספר לפני פתיחת שנת הלימודים הבאה.

בשלב זה ראוי ורצוי שגם ההסתדרות תהיה מעורבת, כדי שההסכם לא יהפוך לאיום על יחסי העבודה במשק – איום המגביל בצדק את יכולת האוצר להיענות לדרישות שכר ותנאי עבודה שונים מהמקובל כיום.

לאורך תקופת הדיונים ידווח הצוות לצוות שימנו השרים כדי לוודא שהמשא ומתן מתנהל כסדרו.

בשלב השלישי, בראשית אפריל, יוגש הדוח לראש הממשלה (על המחלקות שתישארנה – אם תישארנה) ויחל תהליך של סיכום והבנייה של יישום ההסכם והטמעתו. כפי שמתחייב מכל הסכם הכולל שינויים מבניים.

שלושה יתרונות לתהליך

  1. העלאה מידית של שכר המורים (תוך מתן קדימות למורים הצעירים ומבלי לשנות את תנאי העסקה של המורים הוותיקים, שימשיכו לצבור ותק וגמולים על פי המתווה הקיים היום). יש לקוות שצעד זה ישאיר את המורים בכיתות וימנע עזיבה המונית נוספת.
  2. הקמת צוותים וניהול דיון ציבורי על תפקיד אנשי החינוך והגמול הראוי להם, דיון שאינו נערך בצל שביתה או חשש לאי פתיחת שנת הלימודים. בתהליך זה תהיה אפשרות לחשוב על הצרכים החדשים של מערכת החינוך ולפתח את תפיסת התפקיד של המורה במאה ה-21 כיוצר, יזם, מתכנן תוכניות לימוד, מעריך וחוקר.
  3. פרק הזמן שנקבע לדיון יאפשר שיח ציבורי ומקצועי על תפקיד אנשי החינוך בעת הנוכחית והבניית סולם שכר והשתכרות חדש העונה על צרכי השעה. ההסכם החדש חייב לכלול מסלולי קידום שיגוונו את מקצוע ההוראה ויהפכו אותו לנחשק יותר. בהסכמים הנוכחיים אין כל התייחסות לשינויים שעוברת מערכת החינוך בשנים האחרונות - דיגיטציה של ההוראה, פריחת מסלולי הוראה לא-פרונטליים, כמו גם למסלולי התפתחות חדשים של מורים – מורה יזם, חוקר, יוצר.

המצב הנוכחי מעודד הקצנה וכיפופי ידיים. שינוי השיח יכול ליצור רגיעה זמנית. זמן לחשיבה מערכתית, ובסופו של תהליך הגעה להסכם רב-שנתי שיחזק את מערכת החינוך ויעניק לה כלים להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניה.

יולי תמיר (צילום: רלי אברהמי)
פרופ' יולי תמיר | צילום: רלי אברהמי

>>> פרופ' יולי תמיר היא שרת החינוך לשעבר, כיום נשיאת המכללה האקדמית בית ברל