"הם לא מבינים את ההשלכות של הבלגן שהם מייצרים לעצמם?" - כך תהה השבוע אחד מראשי גוש המרכז-שמאל בשיחות סגורות לגבי תוצאות הבחירות המסתמנות, לאור המשבר שעוברת הרשימה המשותפת והירידה המתמשכת באחוזי ההצבעה בחברה הערבית. השאלה נותרה פתוחה: אף אחד מהנוכחים לא הצליח לספק תשובה משכנעת.
נכון לעכשיו, המשבר בין בל"ד לחד"ש ברשימה המשותפת מחריף, ותע"ל של אחמד טיבי כדרכה שומרת על שתיקה ולא לוקחת צד עד לרגע ההכרעה. בבל"ד מתעקשים לשמוע מחד"ש, המרכיב הראשי של הרשימה המשותפת, הצהרה פומבית שלפיה המשותפת לא תוביל אף מהלך בשיתוף פעולה עם ראשי הגוש. המשמעות: לא להמליץ על גנץ או לפיד, לא לדון באפשרות לגוש חוסם ואפילו לא לעשות עסקאות פרלמנטריות עם מפלגות המרכז-שמאל בנושאים שיכולים להיות רגישים לקו של בל"ד.
הם בעצם מבקשים לעבוד אך ורק על פי העקרונות של המשותפת, בלי לתת לשום מפלגה ציונית רווח - גם אם מדובר בהיעדרות מהצבעות על חוקים. מנגד, בחד"ש אומרים שכל השיח הפוליטי שמובילה בל"ד הוא במטרה לקבל מנדט נוסף במשותפת ותו לא. "יש להם משבר פנימי ומצוקה כלכלית, וכל ההצגה הזאת תתגלה ברגע שידרשו לקבל שני מנדטים במקום אחד ברשימה", אומר גורם בכיר בחד"ש השבוע, אחרי ישיבת משא ומתן לא מוצלחת במיוחד בין שני הצדדים.
הפרטים והדקויות בין שתי המפלגות אינן מעניינות אולי את הציבור הרחב, אך יש להן השלכות דרמטיות על סיכויי נתניהו להרכיב ממשלה לאחר הבחירות. הסקרים האחרונים מציגים משוואה פשוטה: ככל שהערבים יירדו במנדטים, האפשרות של גוש נתניהו להגיע ל-61 גדלה. זאת המערכה המרכזית בבחירות האלו. לא בן גביר וסמוטריץ', לא העבודה ומרצ ולא הקרב הדמיוני על מנדטים של "ימין רך" שרוצים להעביר מגוש לגוש.
לפיד וגנץ מבינים היטב את הדברים הללו, וזה בא לידי ביטוי השבוע בריאיון של גנץ לערוץ "הלא", המשדר בערבית. הוא אמר: "מה שאני רק יכול לקוות זה שכמה שיותר אזרחים ערבים יראו שזאת המדינה שלהם. הם צריכים ללכת להצביע. מבחינתי שינהרו לקלפיות. הם אזרחי מדינת ישראל, שייקחו אחריות ויילכו להצביע".
דקות אחרי שידור דבריו של גנץ, זרועות התקיפה התקשורתית של הליכוד מיהרו לעשות את עבודתן על חשבונו, על כך שקרא לערבים לנהור לקלפיות. לא סתם. יש הבנה בגוש נתניהו (אולי אפילו יותר מהגוש הנגדי) שככל שבכירי הממשלה יקראו לערבים להצביע – זה יפיח תקווה ואופק, ויעודד הצבעה. בליכוד מעוניינים להרדים את השטח בחברה הערבית. לא לחזור על קמפיין "הערבים נוהרים" של 2015 מצד אחד, ולא לאפשר קריאות מעודדות הצבעה של בכירי המערכת הפוליטית מצד שני. מצבי קיצון לכאן או לכאן מביאים את הערבים לקלפי. נתניהו, למוד ניסיון אחרי מערכת הבחירות האחרונה שבה הוא הפך ל"אבו-יאיר", יודע היטב איך להרדים את השטח.
קמפיין הליכוד אחרי דברי גנץ:
סרט רע pic.twitter.com/Q2u8o6iFeR
— הליכוד (@Likud_Party) August 25, 2022
במובן הזה שני הגושים צופים במתרחש במשותפת וכל אחד מהם מקווה לתוצאה הפוכה. הריצה של בל"ד כחלק מהרשימה המשותפת תמנע שרפת קולות ותשמור לפחות על המצב הקיים, גם אם לא תעלה את הייצוג הערבי בכנסת. פיצול, לעומת זאת, יביא למצב חסר תקדים בחברה הערבית מול אחוז החסימה הנוכחי - שלוש מפלגות ושלושה פתקים שהאזרח הערבי יצטרך לבחור ביניהם מאחורי הפרגוד.
בבל"ד לא יודעים להגיד עד לרגע זה לאן פניהם מועדות. הם סורקים וסוקרים את החברה הערבית ומגיעים לאותה תוצאה - רחוק מאוד ממעבר של אחוז החסימה. בינתיים ברשימה המשותפת רוקמים מהלך שיהפוך את המשבר עם בל"ד להזדמנות חסרת תקדים: רשימה משותפת של חד"ש וטיבי. רשימה כזאת כבר קיבלה בבחירות סבב א' 6 מנדטים. עם זאת, הם לא יסתפקו רק בזה. מיד לאחר סגירת הרשימות, בכוונתם לפתוח בקמפיין ציבורי, בעזרת ראשי רשויות ערביות, בניסיון לשכנע את בל"ד לפרוש מהמרוץ בשם האחריות הלאומית ומניעת שרפת קולות.
אם המהלך יצליח, ויש סיכויים לא מבוטלים להצלחתו, המפלגות הערביות צפויות להגיע ל-11 מנדטים בכנסת (חד"ש-תע"ל 6, רע"ם 5). שתי רשימות ערביות שמוכנות לשתף פעולה עם גוש המרכז-שמאל, אחת בתור גוש חוסם והשנייה בתור מפלגת קואליציה, וכך תקום "ממשלת שינוי" שנייה עם יותר מ-61 מנדטים. זו, בכל אופן, התוכנית. התסריט הזה אינו דמיוני בכלל, והוא יכול להוות גלגל ההצלה יצירתי של הגוש המתנגד לנתניהו והסוף של נתניהו עצמו. הפעם לא יהיו לו סילמן, זועבי, אורבך וגנאיים.
