בניגוד למערכות הבחירות האחרונות, דווקא במערכת הבחירות החמישית בתוך כשלוש שנים וחצי לא אמורות להיות תפניות חדות. אם כן, הן תהיינה בתוך המשחק הגושי, ולא ביחסים בין הגושים. העבודה תתאחד או לא עם מרצ, סמוטריץ' ובן גביר ביחד או לחוד, איילת שקד עם יועז הנדל ככל הנראה כבר בימים הקרובים בחיבור בין "ימינה" ו"דרך ארץ". אלו הן השאלות המרכזיות של הבחירות, לצד שאלת איזנקוט, חידה כשלעצמה שלא בטוח שהפתרון שלה משפיע על המשחק הבין-גושי. כשאלו הם פני הדברים, החיבור של "כחול לבן" ו"תקווה חדשה" לשם הכה יצירתי "כחול לבן – התקווה החדשה" יכול או עשוי, להיות גיים צ'יינג'ר ולטרוף את הקלפים. מבחינת גנץ, מדובר במהלך פוליטי מרשים, שעשוי עוד לעודד את איזנקוט להצטרף לחיבור החדש.
בחירות 2022 - סיקור N12:
- גנץ וסער הכריזו על איחוד בין כחול לבן לתקווה חדשה
- הפתח שנשאר עבור איזנקוט – והמטרה של גנץ וסער
- אז אמרו: ההצהרות של סער ובכירי מפלגתו נגד איחוד - ונגד גנץ
- עמית סגל: הסטארט אפ השני של גנץ יוצא לדרך, ולפיד צריך לדאוג
אבל עוד לפני איזנקוט, בראש ובראשונה בני גנץ מקווה שהחיבור הזה יוביל אותו אל ראשות הממשלה. בשיחות סגורות בימים האחרונים הוא הסביר: "אני לא רוצה להיות ראש ממשלה כמו בנט עם 7 מנדטים – חסר לגיטימציה ציבורית בקוניונקטורה פוליטית שלא תחזיק מים". מדובר בסוג של התפכחות אחרי הכישלון של הקואליציה האחרונה להחזיק את הראש מעל המים. גנץ מקווה שהחיבור עם סער, גם אם לא יוביל למצב שבו השלם גדול מסך חלקיו, יוביל אותו למצב שבו הוא מתמקם על 14-15 מנדטים בסקרים לפחות, בעמדה נוחה יותר להכריז רשמית על התמודדות לראשות הממשלה. אפשר להניח שזה יקרה בשלב מסוים, כי גנץ ואנשיו כרגע מדברים על זה בעיקר באופן אמורפי. עוד אין "הכרזה".
שנית, גנץ וסער מאמינים, ולטענת סביבתם הם בדקו זאת בסקרי עומק מאז שהכנסת התפזרה - אז גם החלו המגעים לצבור תאוצה, שהחיבור ביניהם מביא מנדטים מימין. זאת טענה שדורשת הוכחה: האם מהלך האיחוד, שהגיע כמעט 4 חודשים לפני יום הבוחר - תקופת נצח במונחי בחירות, אכן יכול לגרום לאנשים שרצו להצביע למחנה נתניהו-סמוטריץ'-בן גביר-דרעי-גפני לשנות את הפתק ולהצביע לרשימה המאוחדת של שר הביטחון ושר המשפטים? ספק, אבל הם טוענים שכן.
שלישית, וכיוון שהמטרה הקודמת נראית לא הכי הגיונית, נראה שהתכלית העיקרית של החיבור בין גנץ לסער הוא לכפות על בנימין נתניהו ממשלה שאיננה בראשותו. נכון, השניים יכריזו במהלך מערכת הבחירות ש"נתניהו סיים את תפקידו ההיסטורי", ושהם לא יישבו איתו, אבל האמת היא שהמוסכמה כרגע במערכת הפוליטית (אם כי מוקדם להתנבא, תעיד ממשלת בנט-לפיד האחרונה) היא שאין ממשלה ללא נתניהו. אפשר להסיק שגנץ וסער קוראים גם הם את התמונה, והם עשויים להסכים, "כמי שכפאם שד", לקונסטלציה שבה נתניהו הוא "רק" ראש הממשלה החליפי. החרדים, עושה רושם, לא שוללים את האופציה, אולי אפילו מכשירים את הקרקע לכך, במידה ונתניהו לא יביא 61 מנדטים.
החיבור בין גנץ לסער הוא גם התגלמות הנקמה שהוגשה קרה. צבי האוזר ויועז הנדל, אנשי "דרך ארץ", סרבו להיטמע בתוך "תקווה חדשה", ולכן כשסער התאחד עם גנץ הם לא שובצו ברשימה המאוחדת. זה הסבר טכני. ההסבר האמיתי הוא חוסר ה"קליק" בין הנדל לבין סער, שעל פי מקורבים לא החליפו מילה כבר כמה חודשים. האם זו פעלתנותו של הנדל שהסירה את חינו בעיני יו"ר מפלגתו? ייתכן. מה שבטוח, שגם גנץ לא ביכה את מר גורלם של הנדל והאוזר, אותם שני חברי כנסת שמנעו ממנו הקמת ממשלה עם הרשימה המשותפת בסבב השלישי (ואגב, הצילו אותו מאבדון פוליטי, אבל את זה נשאיר בצד).
ומילה אחת על אידאולוגיה, כי זו באמת כבר מילה גסה. סער קרא לגנץ "שמאל", אלקין סבר שהוא "חלש" ואפילו לקח חלק בקמפיין הליכוד שהגדיר אותו כלא יציב, ובאמת שהארכיון מלא בהתבטאויות שכמעט מיותר לחזור עליהן. הממשלה האחרונה, כך מסבירים לנו בסביבת גנץ וסער, הוכיחה שאפשר לדלג מעל מכשולים ולשתף פעולה. "החיבור בין גנץ לסער הוא טבעי", אמרו לנו אתמול. אפשר לצחוק בקול.
אגב, עבור זאב אלקין החיבור עם גנץ באמת פחות בעייתי, הוא רגיל לקפץ בין מפלגות ולהחליף פלטפורמות, הכול כדי לשרוד. וסער? מה לא עושים כשאחוז החסימה מאיים להוריד אותך תחתיו? רק לפני שבועיים הוא ו"תקווה חדשה" הכחישו שמתקיימים מגעים בינו לבין גנץ, והצהירו ש"תקווה חדשה" תרוץ לבד. אחר כך הם יטענו שנתניהו זיהם את המערכת הפוליטית בשקרים. נו, שוין, מסתבר שיש עוד צד שלא תמיד מצטיין באמירת אמת.