מותה המצער של העיתונאית שירין אבו-עאקלה ממונף על ידי הפלסטינים במסגרת המערכה המשפטית שהם מנהלים נגד ישראל בזירה הבין-לאומית. במסגרת זו, הם הודיעו שפנו בנושא לבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג. האם ישראל צריכה לחשוש מפנייה זו?
- הרחוב החדש במועצה מקומית בצפון – שנקרא על שמה של העיתונאית הפלסטינית
- הוושינגטון פוסט: שירין אבו עאקלה נורתה מאש ישראלית
- ארה"ב בהודעה רשמית: לא ניתן לקבוע מי ירה בשירין אבו עאקלה
- הדרישה של משפחת אבו עאקלה מביידן
הזירה הבין-לאומית אכן ידועה בהחלטות תמוהות המתקבלות בעניינה של ישראל, שחורגות מהאופן בו נדונים מקרים של מדינות אחרות; ובכל זאת, נראה שהליך בבית הדין הפלילי הבין-לאומי נגד כוחות צה"ל בעניין שבנדון הוא בגדר אפשרות רחוקה ובלתי סבירה.
בחודש מרץ 2021 נפתחה בבית הדין חקירה העוסקת בפשעים לכאורה שבוצעו בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה החל מ-13 ביוני 2014. זאת בהמשך לקביעה של התובעת הקודמת, פאטו בנסודה, ושל שופטי הרוב בערכאת קדם המשפט, ש"פלסטין" היא מדינה חברה בבית הדין ששטחה משתרע על שטחים אלו, ושהיא רשאית להפנות אליו לחקירה פשעים שבוצעו בשטחה. החקירה יכולה להתייחס לכל פשע שבוצע החל מתאריך זה, ללא מועד סיום מוגדר. לכן, על פני הדברים מקרה המוות של אבו-עאקלה יכול ליפול בגדר חקירה זו.
מנגד, ראוי להצביע על מספר נקודות חשובות. ראשית, אמנם החקירה פתוחה מבחינה פורמלית, אך לא נראה כי מדובר כרגע בחקירה פעילה. תובע בית הדין החדש, כרים חאן, שנכנס לתפקידו לפני כשנה, מתמקד בשלב זה בחקירות אחרות, ובראשן בחקירת פשעי המלחמה המתרחשים במסגרת העימות בין רוסיה ואוקראינה. החקירה בעניינה של ישראל נמצאת כרגע בעדיפות נמוכה. זכותו, ואף חובתו של התובע, לתעדף את החקירות השונות, צוינה באופן נרחב בדוח של ועדת מומחים שבחנה את ההתנהלות הבלתי יעילה של התובעת הקודמת.
שנית, בית הדין מוסמך לחקור מקרים בהם יש חשד לביצוע פשעים מוגדרים. במקרה דנן, הפשע הרלוונטי הוא של ירי מכוון לעבר אזרחית. ממצאי התחקיר של מחלקת המדינה של ארצות הברית, שהייתה להם גישה לחומרי החקירה של ישראל ושל הפלסטינים, הם שאין בסיס לקבוע כי בוצע ירי מכוון לעבר העיתונאית. להיפך, המסקנה היא שמדובר במוות בשוגג שנגרם ללא כוונה. קביעה זו שומטת את הבסיס לטעון כי בוצע במקרה זה פשע מלחמה.
בנוסף, בית הדין אינו אמור לחקור מקרים בהם המדינה חוקרת את עצמה כל עוד מדובר בחקירה כנה. לכן אין מקום לחקירה לאור קיומם של תחקירים וחקירות רציניות בישראל.
מכל אלה עולה כי אין באמת חשש שמקרה זה ייכלל בחקירה של בית הדין.
>>> אל"מ (במיל') פנינה שרביט-ברוך, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, אוניברסיטת תל אביב; לשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית