השער שהעלה בסופו של דבר את מכבי חיפה לשלב הבתים היה מזל גדול. שער השוויון של דולב חזיזה בדקה ה-93 נגד אולימפיאקוס באיצטדיון סמי עופר היה פוקס גדול. עם זאת, המזל הוא לא מה שהעלה אתמול (שלישי) את מכבי חיפה לשלב הבתים של ליגת האלופות. יותר נכון: אם מכבי חיפה, ביכולתה הנוכחית, לא הייתה חולפת על פני אולימפיאקוס והכוכב האדום בלגרד, זה היה חוסר מזל קיצוני.
אבל בואו נעזוב את ענייני המזל, בואו נדבר על יכולת. יכולת של שחקנים, מאמן, יכולת של מועדון. כבר בתחילת העונה שעברה סימן בכר את נקודות התורפה של הקבוצה - שני מגנים וחלוץ. מערכת שלמה עבדה עונה שלמה כדי ששלושת שחקני החיזוק ינחתו בארץ בדיוק ברגע הנכון, שבוע לפני היציאה למחנה האימונים. מספיק להסתכל על "קבוצות גדולות אחרות", שאחרי תחילת העונה עוד עוסקות ב"השלמת הסגל".
בינינו, האוהדים השרופים, יש ויכוחים איזו מכבי חיפה היא הגדולה אי פעם. האם זאת מכבי חיפה של האליפות הראשונה עם ברוך ממן, ציון מרילי, זהיא ארמלי, רוני רוזנטל ומשה סלקטר? אולי מכבי חיפה של שפיגל עם אייל ברקוביץ', ראובן עטר והאווירון אלון מזרחי? אולי זו מכבי חיפה של ריימונדס ז'וטאוטאס, ג'ובאני רוסו וננאד פראליה? ואולי, בכלל, זו מכבי חיפה הנוכחית. קשה להכריח בוויכוח הזה, אבל נדמה לי שמכבי חיפה הנוכחית שייכת למועדון הגדולות ביותר בכדורגל הישראלי.
בהיבט אחד - האופי והנחישות, היא הקבוצה הגדולה בכל הזמנים. תראו כמה נקודות שבירה היו רק בקמפיין הזה: שער מוקדם, בניגוד למהלך המשחק, במשחק בית נגד אולימפיאקוס. אופי אדיר ויכולת גבוהה השאירו את הסיכוי עם שוויון דרמטי. עם זאת, הנחישות מול הכוכב האדום בלגרד היא האופי בהתגלמותו. מהפך על מהפך בחיפה, איבוד יתרון מוקדם שהשגנו וירידה למחצית בפיגור. רק קבוצה עם תעצומות של אופי יכולה הייתה להביא למהפך הזה. עם שריקת הסיום אתמול, היה ברור שהמשחק הזה נכנס לרשימת הגדולים ביותר. במגרש חוץ קשה במיוחד, פיגור של 0-2 על סף המחצית. חרף זאת, חגגנו בסיום.
צריך להעיר עוד כמה נקודות:
לאורך כל משחקי המוקדמות, מכבי חיפה הפגינה כושר גופני עדיף בהרבה על המתחרות. אתמול, כששיחקנו מול קבוצה שנמצאת עמוק בתוך הליגה שלה, כשמכבי חיפה עוד לא התחילה אותה, הסרבים לא עמדו על הרגליים במחצית השנייה. לראות ולא להאמין - קבוצה ישראלית אגרסיבית יותר, אינטנסיבית הרבה יותר, מנצחת בכל מאבק על הכדור.
ההישג של מכבי חיפה הוא עצום. ההזדמנות לשחק בליגה של הגדולות ביותר מרטיט. לצד זאת, יש למכבי חיפה סיבות מצוינות לדאגה על רקע הפרסומים בדבר ההיתכנות הקרובה של עזיבת בלם הקבוצה, בוגדן פלאניץ'. ברור לי שמי שפגש את ברק בכר בארוחת הבוקר היום לא פגש מאמן באופוריה, אלא מאמן מודאג וטרוד בניסיונות חוזרים להשאיר את פלאניץ', מהזרים הגדולים בתולדות מכבי חיפה.
