נולדתי בירושלים וגדלתי בגבעה הצרפתית. אבי עבד במשרד הקליטה. אבא של מי שהפך בהמשך לבן זוגי, עבד במשרד התיירות. אבא של חברתי הטובה עבד בבנק ישראל. אימא של חברה טובה עבדה במשרד האוצר. אבא של ידיד עבד במשרד החוץ. היינו כולנו ילדים של עובדי מדינה. מי שלא היה עובד מדינה, עבדה בג'וינט, או באוניברסיטה, או באחת הקונסוליות. כולם הכירו את כולם. כולם עבדו עם כולם. אבל לא, זהו אינו מאמר נוסטלגי על שנות השבעים המאושרות בירושלים. זה מאמר על הפוטנציאל הלא-ממומש של ירושלים.
ביום ירושלים השנה ידובר רבות על היותה של ירושלים בירת ישראל המהווה סמל היסטורי וסמלי, אליה ערגו משוררים, סופרים, אנשי רוח ואמנים, אלפי שנים. אלא שכיום, ירושלים אינה רק סמל היסטורי. בירושלים יושבות שלושת הזרועות הממשליות של המדינה: הממשלה, הכנסת ובית המשפט העליון. כאן מתקבלות ההחלטות המדיניות החשובות. אולם, האם ירושלים היא היא ליבת ההתרחשות שלנו בתחום הממשל והמדיניות? האם ניתן לומר שמסביב לזרועות הממשל פועל מערך שלם ותוסס של ארגונים - כגון ארגוני חברה אזרחית, מכוני מחקר וחשיבה, גופי תקשורת מקומיים ובין-לאומיים, ארגונים בין-לאומיים וחברות - כפי שקורה בערי ממשל דוגמת וושינגטון או ברלין? האם היותה של ירושלים עיר הממשל שלנו, מהווה מנוע צמיחה כלכלי לעיר, כפי שקורה בהאג או באוטווה?
בשעות הפסקת הצהריים, עיר ממשל משגשגת מתמלאת בנשות ואנשי מקצוע היוצאים מהמשרדים ובמהלכה מחליפים דעות ורעיונות עם חוקרים מעניינים, נציגי ארגונים חברתיים ואנשי מקצוע רלוונטיים אחרים. בעיר ממשל משגשגת האינטראקציות הללו מהוות מנוף לפיתוח כלכלי ולפיתוח ידע חדש.
ירושלים קשורה בטבור לתל אביב
אולם ירושלים רחוקה מלהוות עיר ממשל משגשגת: רק חלק מיחידות הממשלה יושבות בירושלים, ולרבות מהיחידות שכן יושבות בירושלים, משרדים דומיננטיים ומשמעותיים במרכז. כשני שליש מהעובדים הבכירים במשרדי הממשלה אינם מתגוררים בעיר, ומתניידים אליה מדי יום. מעט מאד ארגונים בין-לאומיים ונציגויות דיפלומטיות יושבות בירושלים, בעיקר בשל סיבות פוליטיות. בעוד שרבות מההתקשרויות של הממשלה לצורכי הסעדה נעשית עם עסקים מקומיים, ההתקשרויות הגדולות והמקצועיות נעשות במרביתן עם חברות בתל אביב.
כך, מבדיקה שערכנו במכון ירושלים למחקרי מדיניות, סכום ההתקשרויות של מטה משרד האוצר עם חברות בתל אביב בשנת 2020 היה גדול כמעט פי שישה ביחס לסכום ההתקשרויות עם חברות בירושלים. להבדיל מערי ממשל משגשגות בעולם, המרחב של קריית הלאום הוא שממה אורבנית, מרובת חסימות, מכשולים וגדרות, שבה אין כמעט אפשרות לצאת לשתות קפה, לאכול צוהריים ולקיים פגישות התייעצות ועבודה.
אלא שכל זה עתיד להשתנות בעתיד הקרוב בעקבות הבנה גוברת והולכת בקרב הממשלה ועיריית ירושלים לפוטנציאל הכלכלי, האורבני והמקצועי הטמון בחיזוקה של ירושלים כעיר ממשל, עתידה תכנית החומש הבאה לפיתוח ירושלים לשים דגש מיוחד על מגוון פעולות להפיכת קריית הלאום למרחב אורבני מזמין ונגיש יותר, ובסיוע גופי מגזר שלישי, ובינהם מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ליזום פעולות לחיזוק הקשרים וממשקי העבודה בין השחקנים השונים באקוסיסטם הממשלי. בקרוב מאוד, נוכל לעבור בגן הוורדים, ולראות נציג ארגון חברתי, חוקרת באקדמיה, ראש אגף במשרד הפנים וכלכלן מאגף חשב המדינה, מנהלים שיח מקצועי ומפרה על כוס קפה בשמש. הרווח יהיה של כלל אזרחי ישראל בזכות ממשל נגיש יותר, דינמי ומתחדש יותר.
>>>הכותבת משמשת כסמנכ"לית מחקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות