יום השואה 2022, וכל ניצול שואה רביעי שחי בישראל נתמך ברווחה. 49,247 ניצולים זקוקים לקצבת השלמת הכנסה. כלומר, הם חיים מקצבה זעומה של 3,700 שקלים – אפילו לא בגובה שכר מינימום. המצב שלהם גרוע יותר משל שאר הקשישים בישראל: בקרב האזרחים הוותיקים, 23% זקוקים לקצבת השלמת הכנסה. בקרב ניצולי השואה – 31% נזקקים לקצבה.
משרדי הממשלה פרסמו במהלך היום נתונים על התקציבים שגדלו בשנה האחרונה, על ניצולים נוספים שהוכרו, אבל אנחנו כדאי להתמקד גם בנתונים אחרים, הנתונים של ארגון 'לתת'. הם בדקו את מצבם של הניצולים שנזקקים לסיוע: 44% מהם העידו שוויתרו על מזון בשנה האחרונה, 30% אמרו שהם לא צורכים את כל התרופות שהם נזקקים להם בגלל קושי כלכלי. יותר מרבע העידו שמקום המגורים שהם גרים בו לא ראוי למחיה.
כנראה גם השנה, כמו בכל יום השואה, נזדעזע כולנו. בממשלה יסבירו לנו שהתקציבים דווקא עלו, וגם הקצבה. זה נכון, רק שמדי יום מתים בממוצע 42 ניצולי שואה ואין להם את הזמן לחכות עד שיאפשרו להם לסיים את החיים בכבוד.
מקס גלברג, ניצול שואה שעשינו איתו ריאיון, חי בעוני. מאז הוא נפטר – גם כן בעוני. יוסי רוזנטל דיבר על בדידות קשה, כזאת שאי אפשר להכיל. הוא נפטר בודד. אייזיק סגל היה יוצא מדי יום למכור מצתים ועטים כדי לקנות אוכל והיה צריך לבחור בין טיפולי שיניים למוצרים בסיסיים. גם הוא כבר איננו כאן כדי לשמוע הבטחות לתקציבים שגדלים.
תסתכלו להם בעיניים. תסתכלו על עשרות אלפי הניצולים שעדיין כאן. מדינה שיש בה צל של מצפון לא תיתן לאנשים שסבלו כל כך הרבה להתחנן כדי לסיים את חייהם בכבוד. הכסף קיים, הגיע הזמן שהם יקבלו אותו.