כנס הקיץ של הכנסת נפתח היום (שני) וממנו עולה שאלה אחת בסיסית שתקבע את מהלך העניינים: האם הקואליציה תפרק את עצמה לאט-לאט, או שבקרוב מאוד יהיו לאופוזיציה 61 אצבעות? להערכתי, האופציה הראשונה היא הרלוונטית ביותר. יש יותר מדי זרמים תת-קרקעיים בקואליציה שרוחשים, ויהיה קשה מאוד לרצות את כולם.
סיקור N12:
- בנט משיב לעבאס: "החלטות על הר הבית יתקבלו בממשלה"
- רע"ם: נראה שלא נתייצב להצבעה על פיזור הכנסת ברביעי
- כאב ראש מבית: האולטימטום של חה"כ שירלי פינטו לבנט
ה"סכנה" שעומדת בפני הקואליציה היא לא מצד מפלגת העבודה או מרצ, שיישארו גם אם רמאללה תסופח לירושלים. שתי המפלגות הללו מוכיחות מדי יום שאין מבחינתן שום קווים אדומים באשר לאי מימוש האידיאולוגיה. ה"סכנה" מגיעה מרע"ם, שבעטיה של התפתחות ביטחונית או אירוע סביב הר הבית יכולה להגיד "עד כאן", וכמובן מצד אנשיו של ראש הממשלה בנט - שבכל יום משגרים אליו אולטימטום חדש ומתנהגים כמו תלמידים סוררים בכיתה.
בנט, כרגע, הוא כמו הילד שסותם את הפרצות בסכר עם האצבע. במקביל, וזה כבר לקח לפעם הבאה, הוא יצטרך לשים לב שאם כבר מישהו מפרק - זה לא קורה מהצד שלו, כדי שיוכל להמשיך להיות ראש הממשלה.
את הטעות הראשונה באיזון העדין הזה הוא כבר עשה כשנתן לבועז טופורובסקי, חבר הכנסת מ"יש עתיד" ונציגו של לפיד, להיות יו"ר הקואליציה בפועל. אתה לא מפקיד נכסים שיש לך, בהתנדבות, במקום אחר. איפה היועץ בלשכתו שיסביר לו את זה? למה הוא לא מבין את זה לבד אחרי 10 שנים בפוליטיקה? זה הפיך במידה והוא יצטרך - ובכל זאת.
ישראל מתקדמת לעבר שבועות דרמטיים. כולנו נופתע אם הקואליציה תחזיק מעמד עוד זמן רב, מצד שני - כמאמר הקלישאה - הפוליטיקה כל כך מרתקת בדיוק בגלל שהיא כל הזמן מייצרת הפתעות.