זר שהיה נקלע לישראל בשנים האחרונות היה משפשף את עיניו ושואל את עצמו: מה פשר התפקיד הזה שנקרא יועמ"ש.
הוא עלול היה לחשוב שהדמוקרטיה הפרלמנטרית שלנו בנויה כך שנשיא המדינה הוא האזרח מספר אחת, אף שסמכויותיו מועטות ומוגבלות לתחומים ספורים בלבד, כאשר לצידו ומעליו ניצב ראש הממשלה עתיר סמכויות וכוח פוליטי רב. ואז אותו זר היה מגלה שמעל שניהם ניצב היועץ המשפטי לממשלה, כאיש שעל פיו יישק דבר ושלטונו משתרע מקצה הארץ ועד קצה: הוא מחליט בענייני שלום ומלחמה, בענייני כלכלה וחברה, במינוי פקידים ובהדחתם וגם בהעמדתם לדין של שועי ארץ ונבחרי ציבור - החל מחבר כנסת נידח וכלה בראש ממשלה חזק.
לתפקיד עוצמתי ובלתי אפשרי זה נכנס אביחי מנדלבליט לפני שש שנים. מנדלבליט הגיע ללשכת היועץ אחרי עשרות שנות שירות ציבורי בצבא, שם עמד בראש הפירמידה כפצ"ר. לאחר מכן כיהן כמזכיר ממשלתו של ראש הממשלה נתניהו. למרות ניסיונו העשיר, דבר לא הכין אותו למשרה שהוא כה חשק בה: תפקיד היועמ"ש.
סיפור עלייתו של היועץ מרשים בכל קנה מידה - ובצדק. הוא זכה להערכה רבה על כישוריו ועל היושרה שלו. אולם, תפקיד היועץ הפך במהרה למלכודת איומה. הוא היה נתון בין הפטיש לבין הסדן. הוא נתון תדיר להתקפות מימין ומשמאל, כשהשמאל והאופוזיציה הפגינו מול ביתו יום וליל במחאה מדוע הוא מתמהמה בהעמדת פלוני לדין. מנגד, הימין והקואליציה מחו על החלטתו להעמיד את פלוני למשפט. כל היתר זעקו חמס על מה ולמה הוא נמנע מלפתוח בחקירת פלוני בפרשה ביטחונית כזאת או אחרת. אביחי נלכד בין כוחות פוליטיים גדולים, אשר הסבו נזק רב למדינה ולדמוקרטיה בישראל בכך שתקפו אותו ופגעו במעמדו השכם וערב.
כמובן שהוא עצמו איננו חף מטעויות, אך קשה להניח כי מאן דהוא אחר היה מצליח לתמרן טוב יותר ממנו בתנאים בלתי אפשריים שאפיינו את תקופת כהונתו.
מנדלבליט הוא אדם הגון וישר, שנאלץ לקבל החלטות הרות גורל בנושאים שפילגו את החברה הישראלית וקרעו אותה לגזרים. השיא היה בהעמדת נתניהו לדין, החלטה שנתפסה בעיני חלק נכבד מהציבור כהפיכה שלטונית והעברת הגה המדינה מימין לשמאל. לעומת זאת, חלק אחר רואה בהגשת כתבי האישום נגד ראש ממשלה מכהן כגולת הכותרת של כהונתו.
אותה מחלוקת שמלווה את מנדלבליט במציאות כאוטית זו קיבלה חיזוק נוכח ניקוי השולחן שעשה רגע לפני פרישתו כשחתם על הסדרי טיעון עם השרים דרעי וליצמן. ושוב: אלה משמאל מוחים על מכירת חיסול בלתי ראויה ואלה שמימין מותחים ביקורת על שיהוי ועינוי דין שנמשך שנים מרגע שנפתחה החקירה בעניינם ועד לסגירת העסקה השנויה במחלוקת.
חלק מהבעיה מצוי, איפוא, בהיקף הסמכויות האדיר שבידיו של היועמ"ש, וללא ספק תקופת כהונתו תזרז העברת רפורמה במעמדו ותפקידי היועץ המשפטי לממשלה, כמו למשל הפרדת סמכותו כיועץ לממשלה מסמכות ההעמדה לדין של ראשי המדינה.
נדמה כי מוקדם עדיין לשפוט את תקופת כהונתו, ובמידה רבה יהיה הדבר תלוי בתוצאות משפטו של בנימין נתניהו. הייתה זו הנשיא לשעבר מרים נאור ז"ל שאמרה כי משפטו של נתניהו הוא גם משפטו של מנדלבליט. עם זאת, באותה נשימה היא הוסיפה שהיא רואה במנדלבליט איש הגון ובעל יושרה. המבחן יהיה בעתיד, כאשר ימונה בבוא העת, או שלא, לשופט בבית המשפט העליון.