קומבינת הטיעון והקלון, שנועדה למנוע מנתניהו פגישת היכרות קצרה וטעונה עם מפקד כלא מעשיהו, נדחתה רק לזמן קצר, אבל ברור לכל בר דעת שהפור נפל וקומבינת הקלון תושלם תוך שבועות ספורים.
בבוקר שאחרי הודעת נתניהו על פרישתו, תתברך מדינת ישראל בארבעה ראשי ממשלה.
בלשכת בנט יתכנס צוות היועצים הקרוב בניסיון נואש לעצור את הדינמיקה הפוליטית הסוגרת על כהונתו הקצרה. ללשכת החליפי הנצחי, יאיר לפיד, יוזעקו מקצוות עולם יועצי הליבה הנצחיים בניסיון למצוא עתיד ליו"ר הנצחי. בלשכת שר הביטחון יישב בני גנץ, מביט מהורהר מחלון הקומה ה-14 לעבר האופק המטושטש, ולצידו תנסה אשת אמונו החכמה לשרטט את מפת הקרב שתאפשר לו להשתחל לתפקיד ראש ממשלה זמני ולו לחצי שנה, אולי שלושה חודשים, גם חודש זה בסדר. מרחק קצר משם יישב מתוח ודרוך ניר ברקת, שעומד להגיע לסדרת הגיבוש הקשה ביותר שהפיק העם היהודי: מבחן עמידה בקמפיין אכזרי לתפקיד ראש הממשלה לכמה חודשים.
כמו אותם יהלומים בשירה של אמנית הפרינג' הוותיקה העונה לשם נועה קירל, כך ייראו לארבעת ראשי הממשלה הימים הבאים: צד אחד נוצץ-צד אחד שקוף, צד אחד בוכה-צד אחד טירוף, צד אחד נוחת-צד אחד לעוף, הם לא יודעים מה קורה לי בגוף.
הליכוד, מפלגת השלטון שסוגרת 50 שנות קיום, תעמוד לראשונה בפני פיצול היסטורי. מצד אחד, טענות לקניית השלטון בידי מיליארדר הייטק שיעבור לינץ' ציבורי ויהפוך לנער פוסטר של ישראל הראשונה והשנואה כל כך על מחנה הביביסטים המרדני. מצד שני תעמוד שורת מועמדים שצמחו מתוך המפלגה, מנוסים, ערמומיים, עם מחנה תומכים קטן ונאמן, לצד שליטה טובה במנגנון המפלגתי ולצידם בעיה קטנה: לא מביאים מנדטים.
לצד הכאוס הפנימי המדמם, יגיע לשיאו מרוץ הפורמולה 3 של חבורת אלקין, סער ושקד בדרכם לשורות הליכוד המתחדש והמתפרק, מתאחד ומתפצל, קולט חברים חדשים ומאיים לפלוט את הוותיקים. לרגע אחד ארוך, שלעיתים ייראה כנצח, זה יזכיר את תהליך ההתפרקות שעברה מפלגת העבודה לפני שמרב מיכאלי הפכה לדיפיברילטור פוליטי והפיחה בה רוח חיים מחודשת.
תחילה נשמע על הצעה מפתה לשקד, אחר כך קריאות נוגעות ללב לאיחוד משפחות עם האחים אלקין וסער, ולא נתפלא אם בסערה הרומנטית יישמעו קריאות גם לליברמן ובנט לבוא ולהקים ליכוד אחד גדול ששוב יעמוד מול כל השמאל. כן כן, אותו שמאל שבלעדיו אין זכות קיום לסלוגן הארכאי, המיושן והבלתי רלוונטי, אך תמיד דביק ולקיק.
החבר החדש-ישן של בנט
בזמן שאלו יתקוטטו, עשוי למצוא עצמו אינג' דרעי אריה, בעל משרד עצמאי לאדריכלות פוליטית וערבויות גומי, נוקש על דלתו של נפתלי, תושב רעננה, עובד מדינה וחובש כיפה, הזקוק לתוכנית אדריכלית חדשה מאדם שמילה שלו זו מילה, פלוס מינוס. בדרך כלל מינוס.
בשיחה, ששתתחיל בדבר תורה מוסרי (חייב מוסרי) ותסתיים בדמעות בצל טבעיות, יגלו השניים עד כמה תמיד העריכו אחד את השני ואיך שורת מנוולים סכסכו ביניהם לחינם לאורך השנים. בסיומו של המפגש המרגש יסכמו השניים להודיע שזו הייתה פגישה שבכלל לא דיברו בה על פוליטיקה, כדי שאינג' דרעי יוכל לפעול בשקט-בשקט להביא את הליכוד והמפלגות החרדיות להגשים את חלום ממשלת הימין הגדולה, זו שבראשה יעמוד נפתלי בנט עד הרוטציה עם יו"ר הליכוד החדש שייבחר. זו תהיה הממשלה שתוכל שוב להקפיא בנייה, שוב לא לפנות את חאן אל-אחמר ושוב להפקיר את תושבי לוד, עכו והנגב לפורעים ערבים אלימים במבצע הקרוב בעזה.
הם יציעו בחיוך צדקני ללפיד את תפקיד השר לשיתוף פעולה בתפוצות כדי לשמור על אחדות העם, ולבני גנץ הם יציעו את תפקיד שר הביטחון העולמי את לפצל את אחדות העם. לליברמן, מיכאלי והורוביץ הם יציעו סיוע באריזת חפציהם במהירות בטרם יפנו את לשכות השרים, ולמנסור עבאס הם יציעו דייט פוליטי עם אחמד טיבי.
מול הכאוס המרתק בצד הימני, תבעבע כהר געש תת-מימי בטונגה גם הכנף המוכרת בשם: גוש המרכז-שמאל. החליפי הנצחי לפיד ייאבק שוב על מקומו כחליפי נצחי, מבטיח לתומכיו המתעייפים שאוטוטו זה קורה, והוא ורק הוא יכול לנצח שוב אחרי שנים שבהם לא הצליח לנצח.
מיכאלי תנסה לייצר גלגלי תנופה חדשים למפלגת העבודה המתאוששת, ותקרא לבני גנץ להקים יחד את מיזם מפלגת השלטון החדשה שתקטין את כוחו של לפיד, כפי שעשתה כחול לבן העוצמתית, ותכניס דם חדש וכוחות חדשים למחנה שעתיד להתמודד מול הליכוד החדש והמשוחרר מעננת נתניהו.
3 שנים לאחר שהחל המסע להרחקת נתניהו מהחיים הפוליטיים, הוא קרוב מאי פעם לסיומו. המיזם הפוליטי השאפתני של ממשלת השינוי והריפוי קם בזכותו, ובזכותו גם יבוא לסיומו. בבית השני של יהלומים, כתבה המשוררת: צד אחד שומר-צד אחד חשוף, צד אחד נחמד-צד אחד חצוף, צד אחד מפסיד-צד אחד אלוף.
נתניהו יורד מבמת ההיסטוריה, ולבמה ראוי שתעלה מנהיגות חדשה, אמיצה, קשוחה ורעננה מימין ומשמאל. מנהיגות שיודעת לכבד את תומכיה ויריביה, ומנהיגות שתבטיח את ביטחון אזרחיה. אחרי כל כך הרבה סבבי בחירות מיותרים, דווקא הפעם ראוי ללכת לבחירות מוצדקות.