הכותרת האחרונה בעיתון "כלכליסט" תפסה את מקבלי ההחלטות בהלם מוחלט. בבוקר הפרסום, ראש הממשלה בנט בדיוק התכונן לתדרוך לתא הכתבים המדיניים, שנועד לדבר על האסטרטגיה המדינית-ביטחונית של ישראל לשנים הקרובות: אירן, סוריה, לבנון, פלסטינים, היחסים עם ארה"ב, המתח הבין-מעצמתי, פרויקט הלייזר. אף אחד לא הכין אותו לכך שהנושא המרכזי שאליו הוא ייאלץ להתייחס בפני הכתבים יתרחש דווקא בזירה הפנימית, הכי פנימית שיש - בטלפונים הסלולריים של 26 שמות, בהם מנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר, ראשי רשויות, עיתונאים, וכן יועציו ובנו של "קודמו", כך כלשונו של בנט, הלא הוא ראש האופוזיציה נתניהו.
ואכן, בנט פתח את התדרוך בהתייחסות ל"פגסוס-גייט", והבלבול והמבוכה שאחזו בו, מטבע הדברים, הורגשו למדי. "הדברים שהתפרסמו, אם הם הנכונים, הם חמורים מאוד", אמר בנט, במשפט שבעצם משקף את החשש של הממשלה מלהקים בעת הזאת, עוד טרם התבררו אמיתות הטענות בתחקיר, ועדת חקירה ממלכתית. מיד נחזור לזה. "כלי הסייבר הם חשובים מאוד במאבק בטרור ובפשיעה חמורה, אם הם לא נועדו לפישינג רחב בקרב אזרחי ישראל ונבחרי ציבור", הוסיף. זו הייתה ההתייחסות הרשמית אבל האמת היא שראש הממשלה היה נסער ממש עד מאוד מהפרסום. בסביבתו דיברו במונחים של רעידת אדמה, "פיגוע בדמוקרטיה".
ביום שאחרי, כבר כונסה ישיבה מצומצמת אצל בנט, שבסופה לא התקבלה החלטה רשמית להקים ועדת חקירה ממלכתית, הגם שכל השרים בממשלה תומכים ברעיון. "זה יהיה תקדימי להקים ועדת חקירה ממלכתית רק על סמך תחקיר עיתונאי, מוצק ככל שיהיה", אומר לנו גורם ממשלתי שהיה בדיון. "הפער הבלתי נסבל בין הפרטים שהובאו בתחקיר לבין הפרטים שהתגלו בצוות הבדיקה של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה כובל את ידינו מלפעול בכיוון הזה לפי שעה, למרות שהמפכ"ל, בעצם בקשתו ועדה בראשות שופט, הכשיר עבורנו את הדרך ללא היסוס", הוא מוסיף.
בסופו של הדיון המדובר הוחלט להכניס אל הצוות מומחי סייבר מהשב"כ והמוסד. הם ינסו לפעול איפה שלא בטוח שהממשק בין הפרקליטות למשטרה בכלל מסוגל לתת תשובות. עד אז ועדת חקירה ממלכתית תצטרך לחכות. ובקרוב יהיו תשובות, גם אם חלקיות. משהו שיהיה אפשר להיתלות בו בדרך להקמת ועדת החקירה הממלכתית השלישית בתוך שמונה חודשי הכהונה של הממשלה.
אבל הטרגדיה האמיתית בסיפור הזה (מעבר לפרקטיקה הנוראה שמתוארת בתחקיר כמובן) היא שלא משנה מה תוליד הבדיקה, הציבור כבר שפט ויש לו גם פסק דין. מבחינתו, המשטרה רק הוכיחה את מה שהם יודעים מזמן: שאין על מי לסמוך. לא אם את גל גברעם מול יומנאי בתחנת משטרה אחרי חצות הליל, ולא אם את אמי פלמור מול אלחוטנית עם מוטיבציית יתר ביחידת הסיגינט. אגב, לא הרבה יודעים, אבל ביחידת הסיגינט ה"אזרחית" הזו הוטמעו כמעט כל הפרקטיקות המודיעיניות שיש בחיל המודיעין. יש ביחידה הזו מפקדים יוצאי 8200, וחיילים וחיילות לשעבר ביחידה. אפשר רק לתהות לאור הפרסום אם את מה שראו ויישמו שם מול פלסטינים ויעדי טרור, הם נדרשו או יזמו בעצם ליישם גם מול אזרחים ישראלים. זאת אחת השאלות שטעונות עדיין בדיקה.
בינתיים, היועץ המשפטי לממשלה הקודם אביחי מנדלבליט שם לקראת סוף השבוע את האצבע על המקום הנכון. לדידו, מישהו במשטרה השתולל ואיבד את כל הבלמים, ועכשיו השאלה מיהו. האם זה היה קצין ברשות ובסמכות? האם זה היה שוטר בודד? האם קבוצה של שוטרים? האם זה היה ממוסד או פרטני? אלו שאלות מצוינות, שגם עליהן אין עדיין תשובות. גם היום, המשטרה והפרקליטות לא יודעות לומר שהמהומה אכן התרחשה, והם בעיקר לא מצליחים לאמת את הפרטים.
אבל כאמור, לציבור הכללי זה כבר פחות משנה: התיאורים ב"כלכליסט" מתאימים למציאות שמזכירה את הסקוריטטה, המשטרה הפוליטית שהייתה מעורבת במנגנון הדיכוי של צ'אושסקו ברומניה. מפרטי התחקיר מצטיירת משטרה היא נטולת רסן, שכפופה רק לשיקולים וליצר הסקרנות של עצמה. בלי פיקוח, בלי מנגנוני בקרה. כמו נהג שיכור על 200 קמ"ש בכביש עירוני. אם זה נכון וזה אכן קרה – באמת השם ישמור. הסיוט בהתגלמותו.
ועכשיו שימו לב לנתון הזה, עוד לפני שכתב המינוי של ועדת החקירה ניתן וסמכויותיה נקבעות: פחות משליש מהציבור, וליתר דיוק 29% מאזרחי ישראל, נותנים אמון במשטרה. זהו הערך הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות שמבצע המכון הישראלי לדמוקרטיה, מאז 2003. אגב, אם צוללים לסקר, מתגלה דבר מעניין, והוא שרוב מי שלא נותנים אמון במשטרה הם בגדר אנשי ימין (72%), לא בדיוק מפתיע לאור המתקפות החזיתיות נגד מערכת אכיפת החוק, ובראשן של נתניהו. אבל גם מי שמגדיר את עצמו בשמאל (62%) ובמרכז (54%) לא בדיוק מביע אמון בגוף האמון על האכיפה וההגנה לאזרח בישראל.
כשצוללים לנתונים ספציפית על פרשת "פגסוס גייט", מתברר ש-56% מהנשאלים לא מסכימים שמשטרת ישראל מקפידה שכל האזנות הסתר והמעקבים הדיגיטליים אחרי אזרחים מן השורה הם בהתאם למגבלות החוק. רוב ברור של הנשאלים (62%) בטוחים או חושבים כי סוכנויות המדינה, כמו המשטרה, מנהלות בארץ מעקבים או האזנות סתר אחרי אזרחים מן השורה. שיעור גבוה עוד יותר (82%) בטוחים או חושבים כך כשמדובר בחברות מסחריות כמו פייסבוק או גוגל.
הישראלים לא טיפשים. להיפך. רוב גדול מהם מצדיק מעקב אחר אזרחים במקרים של עבירות ביטחון, חשד למעורבות בעולם הפשע וחשד לחיפוש חומרי פדופילים ברשת. בקרב היהודים, שתומכים יותר מאשר הערבים בשימוש בכלים אלה, השיעור הגבוה ביותר מצדיק מהלכים כשמדובר בעבירות ביטחון, וכשליש מהם בלבד מצדיקים זאת במקרה של חשד למעורבות בפעילות פוליטית נגד הממשלה.
ויחד עם זאת, קשה להתעלם מכך שפרשת הריגול המשטרתי הייתה קצה הקרחון בתפיסה הציבורית. לפני כן, בסמיכות זמנים קצרה, לציבור הישראלי היה מספיק זמן לגבש דעה מוצקה שספק אם ועדת חקירה תצליח לשכנע אותו אחרת: אסון מירון (לחצים של פוליטיקאים על בכירים במשטרה, התרעות בתוך הגוף, חלוקת סמכויות לא ברורה), מבצע שומר החומות (נסו לשכנע את האזרחים בלוד שהתקשרו למשטרה כי עמדו לשרוף להם את הבית שיש מי שיגן עליהם) או שנעשה בהם לינץ' או כמעט לינץ'. ואז גם בא חכרוש.
קשה להעריך מה תוליד הפרשה הזאת. עוד רב הנסתר בה על הגלוי. ייתכן שהיא חשפה טפח אבל מסתירה טפחיים, ייתכן שהיא תגיע גם למחוזות אזרחיים, ואולי אפילו פוליטיים, כפי שכבר רמזו לפיד, בר לב, סער ואפילו בנט. עוד באמת בלתי אפשרי לחזות. דבר אחד ברור: גם אם הגילויים ב"כלכליסט" (יש עוד, סביר להניח) והבדיקה המקבילה יצטרכו להיפגש בסוף בנקודת הכרעה, הציבור הישראלי כבר הכריע מזמן. לא, זה לא משנה אם זו שיטה או תפוח רקוב. אם זה מנגנון או זליגה. אם זו המשטרה עצמה, או המשטרה שבתוך המשטרה.
פרשת NSO והמשטרה - סיקור נרחב:
בכמה מקרים ניסתה המשטרה להשתמש בתוכנת המעקב? נתוני השימוש בפגסוס בתקופת אלשיך נחשפים
רוני אלשיך מגיב לראשונה על הריגול המשטרתי
פרשת הריגול המשטרתי: לכמה אנשים המשטרה הצליחה לפרוץ? הממצאים הראשוניים שהוצגו לבנט ולשרים
סגן השר לביטחון הפנים נגד הביקורת על אלשיך: "שמים אותו כאילו הוא חשוד"
הקשר בין אלשיך לחברי הוועדה לבדיקת NSO - והסדר ניגוד העניינים
פרסום ראשון | מכתב המנכ"לים שהיו תחת מעקב: "השפלה קשה, להשמיד את החומרים"
השאלות הפתוחות בפרשת הריגול המשטרתי: מי נתן את ההוראה?
"מלחמת העולם" במשטרה, ההלם בפרקליטות, ההאשמה כלפי אלשיך - וההכחשה החדשה
בהנחיית היועמ"ש לשעבר: המשטרה עצרה זמנית את השימוש בתוכנת הריגול
