זו הפעם הראשונה מאז תחילת ימי המגפה שלממשלה לא נותרו כלים לעצור את המגפה. בעצם, נותר לה כלי תיאורטי אחד - סגר. אבל אחרי שהסגר השלישי כבר נכשל, בזמן שלציבור עוד היה אכפת מהקורונה, קשה להניח שסגר רביעי יזיז כאן משהו למישהו. מידת ההיענות תהיה נמוכה, ולגבי האכיפה כבר מיותר להכביר במילים.
הנזק למשק מסגר נוסף יהיה גדול. עובדים יפוטרו ממקומות העבודה, הילדים יחזרו שוב הביתה וימצאו את עצמם בין 4 קירות – מתישים את הוריהם המותשים ממילא. בקיצור, אופציה שאינה רלוונטית, בינתיים. אם מספרי החולים הקשים ירקיעו שחקים ויגיעו לסביבות ה-1,200, המנגינה הזאת תושמע שוב. לפי שעה אין שום כוונה כזאת, אם כי התסריט של סגר עולה ונבחן כמעט מדי יום במסדרונות הממשלה.
זמן לשקול: קיצור הבידוד גם לחולים
בארצות הברית כבר קיצרו את הבידוד לחולים ל-5 ימים מתוך הבנה שהמחלה מידבקת בעיקר בשלביה הראשונים, אבל בארץ לא ששים לאמץ את ההחלטה, למרות שאולי הגיע הזמן לחשוב על זה. כי כשאלו הם פני הדברים, והתחזיות האופטימיות מדברות על 20 אלף מאומתים ליממה בעוד שבוע, ומשם הדרך ל-25 ול-30 אלף קצרה, אולי הממשלה לא תכריז בעצמה על סגר. אבל גם כך, יהיה כאן מיני סגר. 20 אלף ביממה זה אומר 140 אלף בשבוע, 200 אלף בעשרה ימים – משך הזמן שלוקח לאדם להחלים, בהנחה שהוא לא מתדרדר למחלה קשה.
בעצם, זו השאלה הגדולה. מה תהיה הדלתא של האומיקרון? כמה חולים קשים ייגזרו מהמספר העצום הזה של 20 אלף נדבקים ביממה? גם אם נקבל את ההערכות האופטימיות שמדובר בווריאנט שאלים פי 4 פחות מהדלתא, עדיין במספרים האלה מספרי האשפוז יהיו גדולים.
אחרי כל אלה, די ברור שהממשלה עוברת למודל השמירה האישית. נגמרו הטקטיקות הרוחביות, הסגרים, הריסונים המהודקים או ההידוקים המרוסנים – אלוהים יודע מה השם הנכון של התוכנית ההיא שהצליחה בערך כמו השם שלה. מעתה, איש-איש לנפשו ולמשפחתו.
מהגבלות רוחביות לשמירה אישית
גורם בכיר בממשלה תיאר זאת בפניי בהשוואה לימי מבצע: רקטות משוגרות, האזעקות נשמעות, האזרח צריך להחליט אם הוא נכנס לממ"ד. מהיום והלאה תשמעו עוד אלגוריות: חליפת הגשם נתפרה, השאלה אם תבחרו ללבוש אותה; הסכך הושם – השאלה אם אתם בוחרים לשבת בקור, ועוד משלים מוצלחים יותר ופחות.
השורה התחתונה ברורה: הממשלה החליטה שהיא "זורמת" עם ההדבקות שלכם. 20, 30, 40 אלף – שיעור מתמטיקה בימי מגפה (פתאום ה"לונג קוביד" לא מעניין?). למרבה הצער, הממשלה די צודקת. מי שלא מגן על עצמו ומתחסן בבוסטר, חשוף למחלה קשה. האחריות היא של כל אזרח ואזרח – לו, למשפחתו ולסביבתו. החדשות הטובות הן שזה יעבור בתוך כחודש לכל היותר. עד הפעם הבאה.