ראש הממשלה נפתלי בנט מתוסכל. מנקודת מבטו, הוא עושה ימים כלילות בחזית המאבק בקורונה, הוא קשוב לרחשי העם, משנה את המדיניות שלו כשצריך, מקשיב למומחים ועורך מסיבות עיתונאים שבהן הוא מדבר לציבור. הירידה העקבית שלו בסקרים נמצאת ביחס הפוך לאיך שהוא תופס את התפקוד של כראש ממשלה, בייחוד אל מול ההשוואה הקבועה שלו את עצמו לקודמו בתפקיד.
בנט לא מבין איך הציבור לא רואה את מה שהוא רואה: שהמדיניות שלו הפוכה לחלוטין מזו של קודמו, שהוא לא רץ לסגרים והשאיר את המשק פתוח. הצירוף של הסקר האחרון, שחזה לו רק חמישה מנדטים, יחד עם החשיפה על המגעים שמנהל קודמו על עסקת טיעון וההרעשה בעקבותיה, הובילו אותו לרצות להתראיין - ומהר.
בנט מרגיש שהציבור לא מבין אותו. לא רואה את העשייה שלו. כמו ילד קטן שמרגיש שזה "לא פייר", הוא התלונן בכל הריאיונות שהעניק בסוף השבוע על "מכונת ההסברה" של קודמו בתפקיד, האלטר-אגו שלו, בנימין נתניהו, שמופנית לכיוונו בלי רחמים.
בכל הריאיונות לא היה אפשר למצוא שביב של לקיחת אחריות על טעויות. בתוך ניהול משבר בריאותי סבוך, בתנאים של אי-ודאות, בנט רק התפאר בהישגיו כראש הממשלה. הפוליטיקאי שזכה להגיע לתפקיד הנחשק של ראש הממשלה צולל בסקרים. זאת, בניגוד לחבריו בקואליציה. כל המלל שיצא ממנו בשלל הריאיונות הבהולים היה סביב הפניית אצבע מאשימה כלפי קודמו בתפקיד, והאדרת עצמו ותפקודו בכל הגזרות האפשריות.
בנט אולי "קפץ על הרימון", בהגדרתו, כשהקים את הממשלה הזאת, והיה "הראשון שזיהה" את האומיקרון בדרכו אלינו, אבל מנקודות ההתחלה האלו ועד לשלב זה היו לא מעט טעויות בדרך. הן אלה שגורמות לו להתייצב סביב אחוז החסימה במקום לנשום את אוויר הפסגות האלקטורלי.
הטעות הגדולה ביותר שעשה בנט הייתה בגזרת ההסברה שלו.
עם כניסתו לתפקיד, הוא מיהר למנות בעלי תפקידים כאלה ואחרים בלשכה, וזנח את מערך ההסברה. כך קרה שמיקם את עצמו בחזית, מיהר להופיע במסיבות עיתונאים שהגחיכו אותו וניהל את השיחה האומללה עם אימו של הלוחם בראל חדריה שמואלי ז"ל, שיחה שחשפה חולשה גדולה מאוד שלו ביכולת להפגין אמפתיה אנושית במצבים מורכבים.
אבל לא רק. הטעות הזאת עלתה לו גם בטקסט הבעייתי כלפי אנשי משרד הבריאות באו"ם, והכי חשוב, בדעיכה הדרמטית באמון הציבור ושיתוף הפעולה עם החלטותיו במשבר הקורונה. לאט ובבטחה התאספו הקטסטרופות ההסברתיות האלו ונערמו במלוא כובד משקלן על עמודת המנדטים של ימינה.
נכון להיום, יש לו עדיין דובר חסר ניסיון, ויועצת מדינית, עיתונאית לשעבר, שבלית ברירה נגררה לזירה ההסברתית ומנהלת לו שם את העניינים נוסף על תפקידה. בשלב מאוחר כלשהוא מינה בנט גם ראש מערך הסברה, שכלל לא ברור מה תפקידו, אם בכלל, בכל נושא ההסברה שלו. בנט גם טעה כשנתן יד להקמתו של מטה הסברה נפרד לקורונה, שאינו נמצא בשליטתו המלאה, ולא משרת את האינטרסים שלו באופן בלעדי. לעתים אף הפוך מכך.
באופן כללי, כדאי שבמקום שבנט ילין על כך שקודמו משתמש במכונת תעמולה משומנת שבנה לו במשך שנים, אולי היה כדאי שגם בנט, כראש ממשלה, יקים לו מכונה כזו. כזאת שתהדהד את מסריו ואת עשייתו כפי שהוא תופס אותה, לציבור. בעיניי, זה הדבר הראשון שהיה עליו לעשות.
בימיו באופוזיציה, כשתקף את ממשלת נתניהו ואת תפקודה, הרבה בנט לבקר את המשקל הרב שנתן נתניהו לפקידי משרד הבריאות שהוא עצמו מינה. אז באו"ם, כשעוד יכול היה, הזכיר בפני כל העולם שמי שמקבל בסופו של דבר את ההחלטות הם נבחרי הציבור, ולא הפקידים. אבל זמן לא רב עבר, ופקידי משרד הבריאות הפכו את בנט לבובה. הכוח שצברו בגלל היעדר מערך הסברה ראוי, הפיכתם לסלבריטאים ולכוכבי האולפנים, כל אלו ניפחו את גודלם והפכו אותם למנהלי המשבר בפועל. השיא היה כשד"ר אלרעי פרייס העבירה ביקורת חריפה בשידור חי על שרת החינוך וטענה ש"אינה יודעת מה הולך בבתי הספר".
בשבועיים האחרונים טפחה המציאות על פניו של בנט, שגילה שפקידי משרד הבריאות, ובראשם ד"ר אלרעי פרייס, הובילו אותו לקבל שתי החלטות אומללות שתרמו תרומה ישירה לצניחה הנוספת בסקרים: הפעלת התו הירוק בקניונים ומתווה הבידודים במערכת החינוך. בכל הקשור לקניונים, המתווה שאסר על כשלושה מיליון בני אדם, דה-פקטו, להיכנס לקניון, גרם ל"סגר שקט" והעלה את חמתו של כל המגזר העסקי. אותו מגזר שבנט זעק את זעקתו בימי הממשלה הקודמת ואף הכניס את אביר קארה על הטיקט הזה למפלגה שלו. זה, בשילוב מדיניות אי הפיצויים של ליברמן, נתן מכה נוספת לאמינות הציבורית הכמעט לא קיימת של בנט.
לא במנותק מזה, מדיניות הבידודים במערכת החינוך שפשוט יצרה כאוס שלם במערכת החינוך מנעה מכמיליון ילדים בריאים ולא מחוסנים לקבל חינוך במדינה דמוקרטית, הביאה מיליוני הורים לתלוש שערות בעוד הם מביטים בילדיהם הרכים הולכים ומאבדים את זה על לא עוול בכפם. פקידי משרד הבריאות הובילו, בנט אמר אמן, יישם ,וחטף.
כתוצאה מכך התעצמה מאוד תחושת הלבד של בנט, שראה איך אפילו אחיו יאיר לפיד הבין מוקדם יותר ממנו שמתווה בידודי הילדים הוא פיגוע פוליטי ומיהר להתנער ממנו בציוצים בטוויטר. זה בזמן שנפתלי עוד נלחם בשוחות.
אז בנט החליט להתראיין. לשים פלסטר על הדימום. אבל ריאיונות כאלו, שמאופיינים בהאדרת ה"אני", אי לקיחת אחריות, סיפורים על "מחנה לאומי חדש" והתבכיינות על היריב הפוליטי שלך, הם לא הדרך. הם מראים שבנט לא הבין את הבעיה שלו. או אולי לא ממש רוצה להבין.
>>> שיר שגיא שימשה כיועצת התקשורת של נפתלי בנט בקמפיין הבחירות ב-2013, מומחית להסברה ומנכ"לית קבוצת EVVA ישראל