האם המערב הופתע מהמהלך הצבאי של פוטין?
ההתרעה שהאמריקנים סיפקו לעולם כולו הייתה מאוד נחרצת וברמת פירוט רחבה למדי. האמריקנים עצמם לא רק הזהירו ש"פלישה רוסית לאוקראינה עשויה להתרחש בכל רגע" (כדברי שר ההגנה האמריקני לפני כשבוע), אלא נקטו צעדים שלימדו כי באמת ובתמים הם מאמינים לכך שהתרחיש הזה צפוי להתממש בטווח מיידי. עם זאת, מכיוון שההחלטה על פתיחה במלחמה נותרה בידיו של אדם אחד – הנשיא פוטין - קשה היה להעריך עד כמה ישפיעו עליו העמדות והמהלכים שנקטו ארצות הברית ומדינות המערב, והאם הם יצרו אצלו שינוי או השהייה של תכניות הפלישה. בסיכומו של דבר, ההתרעה המודיעינית שסופקה הייתה נכונה, אך לא היה בה די כדי לשנות את כיוון ההתרחשות.
אירוע זה חוזר ומחדד לקח חשוב למקבלי ההחלטות, למערכות מודיעין ולמערכות ביטחון, בכל מקום ובכל תקופה: נכון תמיד להיערך על פי היכולות שהצד השני בונה ולא להמתין עד לבירור כוונותיו.
עד כה המערב איים בסנקציות בלבד. האם יש אפשרות שמהלך אפשרי של פוטין באוקראינה, כמו כיבוש קייב, יוביל גם לתגובה אחרת מצד נאט"ו או ארצות הברית? האם יש איום גם על מדינות אחרות באזור?
ההבהרות הפומביות עד כה שללו השתתפות אמריקנית צבאית פעילה במלחמה על אוקראינה. הנשיא ביידן הציב כ״קו אדום״ את הפגיעה במדינות ברית נאט״ו. לצד כל זאת, צריך לזכור את אמירתו הנצחית של ההוגה הצבאית הנודע קלאוזוביץ' ולפיה -“המלחמה היא ממלכת אי-הוודאות". למלחמה יש דינמיקה שקשה לחיזוי. זה נכון לא רק למהלכים שמתרחשים בשדה הקרב אלא גם למאמצים הנוספים הקשורים בהם, בשדה המדיני ובמגרשים נוספים.
איך, ואם בכלל, תשפיע המלחמה ומהלכה על המערכה שמנהלת ישראל בסוריה? האם רוסיה תחת סנקציות של המערב תאפשר לישראל לשמור על חופש הפעולה?
על ישראל לעשות הכול כדי להבטיח את חופש הפעולה שלה. נכון, אמנם שבתרחישים מסוימים עלולה להיווצר זיקה לזירות הקרובות אלינו, אך זה לא מחויב המציאות. עלינו להמשיך לעשות את המהלכים הנחוצים לביטחונינו בלי לגמגם ובלי להסס.
מה ישראל צריכה לעשות במצב כזה של עימות עקיף בין רוסיה לארצות הברית? האם עליה לשמור על הקו הנייטרלי גם במקרה של התרחבות המערכה?
יש להלך בין הטיפות. יש לנו יחסים טובים עם כל הגורמים שמעורבים בסכסוך הזה ועלינו לשמר אותם לנוכח האינטרסים הנוספים שיש לנו. ישראל אינה צריכה להוכיח לאיזו תפיסת עולם והשקפה אידיאולוגית היא קרובה. כולם מודעים ל״יחסים המיוחדים״ שיש לנו.
מבחינתה של ישראל עדיף היה שהסכסוך ייפתר בדרכים לא אלימות. זה משקף את הרצון האמיתי שלנו וזה גם מה שעלינו לומר.
האם למערכה באוקראינה תהיה השפעה על המשא ומתן להסכם גרעין עם אירן? אילו מסקנות ישראל והמערב צריך להסיק מהאירועים באוקראינה לגבי אירן?
כבר עתה המערכה באוקראינה דוחקת את סוגיית אירן ממרכז סדר היום העולמי. אסור לתת לאירן לנצל את ההמולה העולמית כדי להתקדם בחסותה בעניין הגרעין או בתחומים אחרים. בעלי בריתה של ארצות הברית מתבוננים על ההתרחשויות באירופה ומסיקים מכך מסקנות, שלא בהכרח יועילו למעמדה של ארצות הברית במזרח התיכון.
הדיונים על הסכם הגרעין - דווקא הם - יכולים לספק לארצות הברית הזדמנות לתקן רושם זה. באמצעות סוגיית אירן, ארצות הברית יכולה לאותת על שינוי גישה. לעצור את תהליך החזרה להסכם המופחת ולהתעקש תוך הפעלת כל אמצעי הלחץ הנדרשים, על הסכם "ארוך וחזק יותר", כפי שהבטיח ממשל ביידן. כן, אפשר לעשות
זאת, גם אם זה ב"דקה ה-90".
>>> מאיר בן שבת כיהן כיועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי בין השנים 2017-2021. משמש כיום כעמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שליד אוניברסיטת תל-אביב