"יש קמפיין נגד ירדן, אך ירדן תישאר חזקה", טען המלך עבדאללה זמן קצר לאחר שנחשפו "מסמכי פנדורה", שעל-פיהם רכש המלך עבדאללה 14 בתי יוקרה ברחבי העולם בסכום של 68 מיליון דולר. לפי התחקיר, רשת חברות קש, שרשומות באיי הבתולה ובמקלטי מס אחרים, בבעלות מקורביו, הם אלו שביצעו עבורו את הרכישות. הטענה הרשמית בירדן היא שאין קשר בין נכסיו הפרטיים של המלך לבין הוצאות המדינה וכספי הסיוע הבינלאומי שירדן מקבלת ונמצאים תחת פיקוח הדוק. נטען כי חשיפת מיקום דירות המלך היא פגיעה בביטחון המדינה ומהווה איום ביטחוני עליו.
דיווחים על שחיתות בירדן אינם דבר חדש. מעת לעת מתפרסמות ידיעות בתקשורת הזרה והירדנית על חברות או אישים, שחלקם מקורבים לבית המלוכה, הנגועים בשחיתות. פרשת השחיתות הידועה ביותר הייתה ב-2003 של הגנרל סמיח אל-בטיחי, שהיה ראש המודיעין הכללי, אולי התפקיד הרגיש והחשוב ביותר בממלכה. הוא הואשם במעילת ענק בסך של 127 מיליון דולר. בית המשפט גזר עליו שמונה שנות מאסר והוא חויב להחזיר למדינה 24 מיליון דולר.
על רקע זה, הפרסום על מעורבותו האישית, לכאורה, של המלך הירדני היא מפתיעה. בעוד בעבר דיווחים על שחיתויות לא צונזרו, אלא התפרסמו עם שמם ותמונתם של העבריינים, הפעם הדיווחים הוסרו מיד מהרשתות בירדן והשלטונות הזהירו את הציבור מהפצת מידע שקרי שמשמעותה הוצאת דיבה ועיוות של המציאות.
שיעור העוני בירדן מתקרב ל-20%
לאורך השנים ניסה עבדאללה להרחיק את עצמו מכל דבר שחיתות. הוא סירב להעניק חנינה לעברייני מס, גם אם אלו היו מקורביו, והעלה את סוגיית המלחמה בשחיתות בראש סדרי העדיפויות של הממשלה. עוד בשנת 2005, לאחר שחתמה ירדן על אמנת האו"ם נגד שחיתות, הוקמה ועדה למלחמה בשחיתות, שהפכה במשך הזמן לגוף עצמאי ובלתי תלוי שבסמכותה להעניק הגנה לחושפי שחיתויות.
בדוח האחרון שפרסמה הוועדה לשנת 2019, נכתב כי רשויות המס חילטו רק באותה שנה 85 מיליון דינר (120 מיליון דולר) במזומן מעברייני מס לאחר שעניינם הוכרע כבר בבית משפט. פעילות הוועדה זכתה לשבחים רבים מחוץ לירדן והיא באה לידי ביטוי בדוח מדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2020, שהציבה את ירדן בין ארבע המדינות הערביות הכי פחות מושחתות. יחד איתה נמצאות איחוד האמירויות (מקום 21), עומאן (מקום 49), ערב הסעודית (מקום 52) וירדן (מקום 60). בכך ירדן נחשבת פחות מושחתת לא רק מ-14 מדינות ערביות אחרות שהוזכרו בדוח, אלא אף ממספר מדיניות אירופיות כמו בולגריה, הונגריה, רומניה ועוד.
למרות זאת, בירדן התחושה היא אחרת. מסקרי דעת קהל שנערכו לאחרונה בממלכה עולה שלמעלה משני שלישים מהתושבים סבורים שירדן היא מדינה מושחתת. יתר על כן, הם מאמינים שהממשלה אינה עושה די כדי לטפל בבעיית השחיתות. סקרים אלה עולים בקנה אחד עם סקרים אחרים שנערכו בעולם הערבי בסוגיית השחיתות. סקר של המרכז הערבי למחקרי מדיניות בדוחה מצא ש-78% מהנשאלים חשבו שהשחיתות במדינות ערב היא נרחבת או נרחבת למדי; ואילו לפי מדד הברומטר הערבי המתפרסם באוניברסיטת פרינסטון הנתונים היו אף גבוהים יותר: אם ב-2010 חשבו 78% מהנשאלים שהשחיתות בעולם הערבי גבוהה או בינונית, ב-2019 עלה המספר ל-84%. יש לזכור כי רמת השחיתות הגבוהה של המשטרים הייתה אחת הסיבות שהניעה את מפגיני "האביב הערבי" לצאת לרחובות ב-2011.
קשה להאמין שהפרסום החדש יפגע ביציבותה הפוליטית או הכלכלית של הממלכה. בד בבד עם פרסום הידיעות על השחיתות, המלך נועד בעמאן עם נשיא הבנק העולמי דיוויד מלפס, ששיבח את מאמציה של ירדן בטיפול בעוני ובעידוד הצמיחה במדינה. מלפס הבטיח לסייע בקידום פרויקטים כדי לעודד את כלכלת ירדן בעידן פוסט-קורונה. כמו-כן, לפני כמה חודשים קיבלה ירדן סיוע חירום בסך 290 מיליון דולר מהבנק העולמי לטיפול בעוני והבטחה לסיוע ממדינות נוספות.
בשעה שאחוז המובטלים בירדן מגיע ל-24% ושיעור העוני במדינה מתקרב ל-20%, נראה שהמצב הכלכלי מטריד את התושבים יותר מפרשות השחיתות. לכן, גם הפרשה האחרונה כנראה לא תפגע ביציבות המשטר. עם זאת, החרפת המצוקה הכלכלית, לצד פרשות השחיתות, עלולה בטווח הארוך לאיים על היציבות.
>>> פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי אסלאם ומזה"ת באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר בוועד המנהל של מיתווים-המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית; פרופ' רונן יצחק הוא ראש החטיבה ללימודי המזה"ת באקדמית גליל מערבי