קשה להיות הורה לילדים – תמיד. בפרט בשנה וחצי האחרונות, כאשר הילדים במקומות רבים בעולם, ולצערנו גם בישראל סבלו ממדיניות שסגרה אותם בבתיהם, הדירה אותם מלימודים סדירים ובמקרים רבים הקריסה לחלוטין את המעגלים החברתיים והרגשיים שלהם. לכך נוספו תחושות חרדה, אשר ניזונו מההתבטאויות של רופאים ומדענים, ושיח תקשורתי שהציג את הילדים כמחוללי המגפה וכסכנה למבוגרים. לא פלא שאנו עדים בחודשים האחרונים למגיפת דיכאונות, השמנה, הפרעות אכילה ושינה, ונשירה ממערכת החינוך בקרב ילדים ונוער, בפרט בקרב אוכלוסיות מוחלשות. הקושי להיות הורה מועצם אף יותר לנוכח הדילמה שעולה לגבי חיסון ילדים לקורונה – לחסן או לא לחסן? זאת השאלה.
למרבה הצער, ההורים בישראל נדרשים לשקול את הסוגיה החשובה הזו תחת לחץ עצום, הנובע גם ממדיניות התו הירוק, המתנה כניסה של ילדים מעל גיל 12 למרחב הציבורי, בחיסון הכולל מנת בוסטר לאחר 6 חודשים. הם גם ׳מופצצים׳ על ידי משרד הבריאות והתקשורת בנתונים מפחידים: על כך ש-1 מכל 3,000 ילדים שנדבקו בקורונה יחלה קשה, ועל תופעת ה-PIMS, אותה דלקת רב-מערכתית שמופיעה לעיתים נדירות בילדים כמה שבועות לאחר שנדבקו בקורונה ומוכרת גם מנגיפים אחרים. דלקת זו יכולה להיות מסכנת חיים, בוודאי ללא טיפול רפואי מתאים. המסרים המפחידים מועברים לציבור בלי נתונים מדויקים לגבי שכיחות התופעה בישראל. מסרים מדאיגים בלי נתונים שקופים יכולים ליצור תמונה מוטה של הסיכונים והתועלת שבחיסון.
האמירות הללו מתעלמות משלושה גורמים קריטיים להערכת משמעותם האמיתית של הסיכונים האלה. הן לא לוקחות בחשבון שקרוב לוודאי, מספר הילדים שנדבקו בקורונה גבוה בהרבה ממספר המאומתים, מאחר ורבים מהם לא חווים סימפטומים, ולכן לא נבדקו. ככל שמספר הנדבקים גבוה, הערכה של הסיכון תרד. בנוסף לכך, התפתחות של מחלה קשה מקורונה מתרחשת בעיקר בקרב ילדים עם מחלות רקע, ולכן ילדים בריאים הינם בסיכון נמוך משמעותית. לבסוף, המסרים לציבור אינם מתייחסים לתקופת זמן מוגדרת, ולמעשה מניחים במובלע שכל ילד יידבק בסופו של דבר בקורונה, ושהחיסון הוא סיכון חד-פעמי שמונע לחלוטין את סיכוני המחלה, מה שרחוק מהמציאות שכן החיסון אינו מונע הדבקה, ואינו חד-פעמי.
אז איך עונים על שאלה כזו? מה טוב לילד שלי? מה נכון לעשות?
מאחר וחיסוני קורונה יעילותם פוחתת במניעת הידבקות, בסבירות גבוהה ילדים ידרשו להתחסן כל שישה חודשים לערך. על כן, חשוב להעריך מהי התועלת והסיכונים של חיסון מסיבי של אוכלוסיית הילדים על פני תקופה של שישה חודשים.
על פי לוח הבקרה של משרד הבריאות, בששת החודשים האחרונים היו בישראל 74 חולים קשה בקורונה ושלושה נפטרים בקרב אוכלוסיית גילי 0-19, שמונה כ-3.3 מיליון ילדים. יצוין שההגדרה של חולה קשה בישראל הינה מאוד מרחיבה, ואף ידוע (ודווח בתקשורת) שרבים מהמקרים הקשים היו מאומתים לקורונה, אולם מצבם הקשה נבע ממצבים בריאותיים אחרים, אשר אינם קשורים ישירות לקורונה. גם לנוכח הנחות מחמירות אלה, ניתן להעריך שמדובר בפחות ממקרה פטירה אחד למיליון ו-2.24 מקרי חולי קשה למאה אלף ילדים על פני שישה חודשים (בהתאם לחישוב 74:33).
כדי לספק הקשר רחב יותר על בסיס נתונים ממדינות אחרות, נציין את הדיווח האחרון של משרד הבריאות באנגליה, שמדווח נתונים על תמותה ועל אשפוזי ילדים (לא רק במצב קשה) בטווח של 28 ימים מאז שאובחנו כחיוביים לקורונה, ובכך כולל גם אשפוזים מסיבוכי פוסט-קורונה אפשריים, כגון PIMS. באנגליה, בחודש האחרון, מדווחים על אפס תמותה ועל 2.9 מקרי אשפוז נוספים לכל מאה אלף ילדים לא מחוסנים לעומת מחוסנים.
לסיכום, בהנחה אופטימית מאוד שהחיסון מגן באופן מלא ושווה לאורך שישה חודשים, נראה כי התועלת הצפויה לכל היותר תסתכם במניעה של מספר קטן של אשפוזים (בחישוב גס 17.4 = 2.9x6), מספר קטן יותר של מקרים קשים (2.24) ומספר מזערי (קרוב לאפס) של נפטרים לכל מאה אלף ילדים.
מה לגבי הסיכונים? למרבה הצער, המעקב אחר תופעות הלוואי של החיסון בישראל לוקה בחסר רב, ואינו מאפשר למשרד הבריאות, וחשוב מזה להורים, להעריך את הסיכונים לעומקם. לגבי אשפוזים בעקבות החיסון, ניתן להסתמך על מערכת ה-VSAFE בארצות הברית שבאמצעותה מבצע ה-CDC מעקב אקטיבי אחרי תופעות לוואי.
במעקב אחרי כ-129 אלף ילדים בגילי 12-17 שקיבלו את החיסון, דיווח ה-CDC על 54 אשפוזים בשבוע הראשון אחרי החיסון. על אלה יש להוסיף שיעורי הופעה של פגיעות לבביות. משרד הבריאות בישראל סיפק הערכות שונות לגבי שיעורי הופעה של מיוקרדיטיס ופריקרדיטיס, מצבים של דלקת בלב, בקרב צעירים לאחר החיסון, שנעות בין 1 ל-6,700 לבין 1 ל-12,000. ה-FDA מעריך את התדירות ב-1 ל-5,000.
לסיכום, גם בהנחות מקלות, חיסון מסיבי של אוכלוסיית הילדים יביא למספר לא מבוטל של אשפוזים, כ-42 לכל מאה אלף ילדים (1.29:54), ושל תופעות לוואי שחלקן, לפחות על פי נתונים מהעולם, מדאיגות, כאשר רק שיעור מקרי דלקת לב צפוי להיות בין 8-20 מקרים למאה אלף ילדים.
מה התועלת והסיכונים לטווח הרחוק?
מעבר לניתוח סיכונים לטווח הקצר והבינוני, אין ספק שאין לצפות בוודאות את העתיד או לדעת להעריך מה יהיו הסיכונים ארוכי הטווח של המחלה או של החיסון, שכן אלה נלמדים על פני שנים. אולם, הכלל המנחה ברפואה מודרנית הינו: "ראשית אל תזיק"! עיקרון זה נכון שבעתיים כאשר מצטברות ברחבי העולם עדויות מטרידות לגבי תופעות לוואי לא פשוטות בילדים ובצעירים. אמנם, מספר לא קטן של מדינות הישעה את השימוש בחיסון מודרנה (בעל טכנולוגיה זהה לזו של פייזר) בקרב אנשים צעירים. מאידך, מה שמכונה 'לונג קוביד', קרי תופעות לוואי מתמשכות לאחר מחלה בקורונה, מסתמן כתופעה שולית יחסית בקרב ילדים, ואין לפסול שהיא מושפעת משמעותית מהפגיעה הנפשית והבריאותית שחוו ילדים רבים כתוצאה ממדיניות הסגרים שננקטה בישראל ובמדינות אחרות.
האם ניתן להקטין את הסיכונים מהחיסון?
להבדיל ממשרד הבריאות בישראל, שנוקט במדיניות קיצונית, חסרת תקדים ובניגוד להמלצה מפורשת של ה-FDA מחסן ילדים וצעירים בבוסטרים, מדינות אחרות נוקטות במדיניות זהירה יותר. לדוגמה, באנגליה ובהונג קונג ניתנת לרוב מנה אחת בלבד של החיסון לילדים. נראה שגם חברת פייזר מודה במובלע שמינוני החיסון הקיים אינם אופטימליים לילדים, שכן האישור שהיא מבקשת לחיסון ילדים בני 5-11 הינו למינון הקטן פי שלושה מהמינון המקורי.
מה התועלת בחיסון ילדים להשגת שליטה במגפה?
לשאלה זו תשובות ברורות. החיסונים הקיימים אינם מונעים הדבקות ויעילותם במניעת הדבקה יורדת עם הזמן. מרבית מדינות העולם שוללות את ההנחה הרווחת בישראל שילדים הם המנוע להפצת נגיף הקורונה, ברור היום שהם רק משקפים את רמת ההדבקה בקהילה. לכן, כפיית חיסון מסיבי של ילדים, בשם המטרה של הגעה לחסינות עדר, אינה מוצדקת על ידי הנתונים הקיימים.
לסיכום, לנוכח הנתונים הקיימים לגבי התועלת והסיכון בחיסון ילדים לקורונה, יהיה זה פסול רפואית, מדעית ואתית לנקוט מדיניות שמפעילה לחץ על הורים לחסן את ילדיהם לקורונה. יש לנקוט מדיניות מאוזנת וזהירה, המספקת לציבור מידע שקוף ואמין לגבי התועלת והסיכון מהחיסון על בסיס מעקב רציף. אין מקום להחלטות גורפות. על ההורים לשקול באופן מודע מה נכון לילדם על בסיס מצבו הבריאותי של הילד ושיקולים משפחתיים אחרים, בנוסח "מה היינו מחליטים בעולם שאין בו לחץ ציבורי"? בכל מקרה - לא מומלץ להדביק ילדים בכוונה בקורונה, שכן העיקרון של "ראשית אל תזיק" תקף גם כאן!
לטורים נוספים ב-N12:
לבסוף נדגיש את חשיבות החיסון באוכלוסיית המבוגרים ואלה שבסיכון גבוה. זאת בעיקר כדי להגן על המתחסן עצמו מתחלואה קשה.
>>> אמנון להד הוא פרופסור, יו״ר המועצה הלאומית לבריאות בקהילה, סגן דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית ואחראי על רפואת משפחה במחוז ירושלים בכללית
>>> רצף לוי הוא פרופסור ב-MIT, מומחה לניהול סיכונים ומערכות בריאות מבית הספר לניהול ע"ש סלואן
>>> שושי אלטוביה היא פרופסור, חוקרת ומרצה בבית ספר לרפואה באוניברסיטה העברית