מי מכם שמע על COVAX? סביר להניח שמעטים ממי שבחרו לקרוא את השורות הללו, וזו בדיוק הבעיה.
קובקס (COVAX) זו תוכנית של ארגון הבריאות העולמי לחלוקה שוויונית וצודקת של חיסונים נגד נגיף הקורונה החדש בכל העולם. כפי שחזינו בשנה האחרונה, מרגע שפותחו ואושרו למדינות העשירות והמקושרות אין בעיה להשיג חיסונים. אבל המדינות השכוחות והנחשלות מתקשות להתחרות במשא ומתן מול ענקי הפארמה - היצרנים. מתקשות? זה תיאור יומרני. נכון יותר - מוותרות. הן מוותרות כי הן יודעות שלא רק שאין להן את היכולת להתחרות בסכומי הכסף שננקבים עבור כל מנת חיסון, גם אין להן את מערך ההפצה המורכב כל כך הנדרש עבור החיסונים, ואין להן מערכות בריאות מתוחכמות ומתורגלות שידעו להבטיח את הצלחת מבצע החיסונים.
המדינות העניות והנחשלות מצויות בעמדת נחיתות מובנית מול המדינות העשירות, המתועשות, המתקדמות. המנהיגים יודעים את זה ומוותרים מראש על המאמץ. את החלל הזה בדיוק מבקש ארגון הבריאות העולמי למלא באמצעות תוכנית קובקס. הסיסמה - "אף אחד לא בטוח עד שכולם יהיו בטוחים" הפכה שגורה ומוכרת כל כך בימים שמאז פרץ לחיינו וריאנט אומיקרון.
לפני נתוני המרכז האפריקני לבקרת מחלות, רק 6.66% מבין כמיליארד ורבע בני אדם שחיים ביבשת אפריקה מחוסנים נגד הקורונה. גם מערך הבדיקות, הבקרה והטיפול ביבשת כושל ויש להניח שהנגיף מדביק עוד ועוד בני אדם. כל הדבקה שנייה של נגיף הקורונה יוצרת מוטציה ברצף הגנטי שלו. הרוב המוחלט של המוטציות הללו חסרות משמעות, אך מאפשרות לחוקרים המעוניינים בכך לעקוב אחר נתיב ההדבקה. לפעמים נוצרת מוטציה או מוטציות שהופכות את הנגיף לקטלני יותר, או שמעניקות לו יתרון בהדבקה, או גם וגם. חלק מהמוטציות האלה הופכות להיות מוטציות מדאיגות.
כמו האומיקרון, שלפי כל ההערכות העדכניות התפתח באפריקה הדרומית, גם הווריאנטים האחרים כמו אלפא ודלתא - הווריאנטים לא נשארים במקום שבו נוצרו. גם לא ניתן לעצור אותם לתחקור בשדה התעופה או במעבר היבשתי בטאבה. אומיקרון נמצא במספר גדול של מדינות ולפי כל ההערכות הוא הגיע אליהן, וגם אלינו כאן בישראל, עוד לפני שאותר במדינת דרום אפריקה, שהייתה הראשונה לדווח עליו. עם זאת, כלל לא ברור עדיין שהוא נוצר בתחומה.
איך אמר ראש הממשלה נפתלי בנט, שהכריז על מצב חירום כשנודע לו על הווריאנט? "אולי זה שום דבר, אולי זה הורג ילדים". כדי למנוע את רכבת ההרים הזאת, את הפגיעה מתמשכת בשגרת החיים ובמשק, את הגלים החוזרים והנשנים, כדי לעשות סוף לניהול הסיכונים עתיר החרדה זה - לכל אחד מאיתנו צריך להיות אכפת שכל אחד באפריקה יהיה מחוסן. כי "אף אחד לא בטוח עד שכולם בטוחים".