לאחרונה נחשפנו לאירוע קורע לב: אם, שלא באשמתה, הדביקה את ילדתה בקורונה על מנת להשיג את התו הירוק - לאחר שהקשיבה לקולות ברשת שטענו כי "קורונה אינה מסוכנת לילדים".
כולנו נחשפנו לסרטונים השונים ואף לקבוצת רופאים שגורסת זאת במסמכים רשמיים. לאור זאת, על מנת לספק להורים מידע מהימן ומדויק, ננסה להסביר כאן - מדוע להדביק את ילדך בקורונה זה רעיון גרוע, ולחסן את הנער או הנערה לקורונה זה רעיון טוב.
אולי נתחיל במה שנכון - קורונה מסוכנת הרבה פחות לילדים ולנוער, אך נתון זה אינו אומר שהיא אינה מסוכנת. הסיבות לחסן ולשמור על הילד מפני קורונה שונות במעט מהסיבות לעשות זאת במבוגר. בילדים אנו פחות חוששים מהמחלה האקוטית, אלא יותר מסיבוכים מאוחרים שמופיעים בין שבועיים ועד 6 שבועות לאחר שהילד/הנער חלה בקורונה ולטווח הארוך אף אחד עדיין אינו יודע.
דלקת רב-מערכתית - PIMS/MIS-C
לא, זו אינה אבחנה חדשה שנולדה עם ההחלטה לחסן בני נוער ובעתיד ילדים - היא כאן מתחילת הקורונה גם בארץ. למעשה, ראינו עשרות מקרים כבר בסיום הגל השני.
מהי התסמונת?
תסמונת PIMS/MIS-C מופיעה בילדים מספר שבועות לאחר החלמה מקורונה, מתבטאת במעורבות רב-מערכתית של לפחות 4 מערכות (כולל מערכת הלב וכלי הדם) ומאופיינת במצב היפר-דלקתי. המנגנון המוצע הוא דיסרגולציה אימונית פוסט-ויראלית (לאחר החלמה מקורונה).
עד כמה היא מסוכנת?
בואו נבדוק מספרים ממחקר בעל תוקף מדעי, ולא מסרטונים או ציוצים: מתוך 95 ילדים שאובחנו עם PIMS בניו יורק, כ-62% נזקקו לתרופה שתומכת בלב (אינוטרופים), 53% אובחנו עם מיוקרדיטיס, 80% אושפזו בטיפול נמרץ, 2 ילדים נפטרו.
במחקר שבדק 186 ילדים עם PIMS בארצות הברית, מעורבות לבבית תועדה בכ-80%, בנוסף 80% אושפזו בטיפול נמרץ, 20% הונשמו, 4 ילדים (2%) נפטרו. מחקר חדש מהאקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים (AAP), שבדק ילדים אחרי PIMS, כחצי שנה מההחלמה, גילה שבשלב האקוטי 62% נדרשו לטיפול נמרץ עם ואזופרסורים, ב-32% התגלתה פגיעה בתפקוד חדר שמאל בלב, ל-16% אניוריזמות בעורקי הלב. 96% טופלו בטיפול אימונומודלטורי במהלך חצי השנה הראשונה שלאחר הטיפול.
מהי שכיחות המחלה ואת מי היא תוקפת?
הגיל החציוני של החולים הוא 9 שנים. 60% מהם הם זכרים. לפי ה-CDC בארצות הברית, החל מחודש מאי 2020 תועדו 4,661 ילדים עם MIS-C, נפטרו 41 ילדים. מחקר מה-Lancet מצא עלייה של פי 30 (!) בתסמונות דמויות מחלת קווסאקי מאז תחילת התפרצות הקורונה בברגמו איטליה, כולל מעורבות לבבית.
לפי איסוף נתונים בארץ ובעולם, הנתון המקובל לתסמונת הזאת הוא בין 1-2,000 ל-1-4,000 (במידה ומניחים שיש לא מעט ילדים שנחשפו לקורונה, אך לא אומתו מעולם). נכון שלא מדובר במספר שכיח, אך אנו רופאי הילדים וארגון רופאי הילדים לא רואים מספרים כאלו כנדירים (במיוחד כשמדובר במחלה שככלל היא קשה ומסכנת חיים). למעשה, יום-יום אנחנו נותנים טיפולים מונעים ומנסים לאבחן הרבה מחלות אחרות עם שכיחות נמוכה יותר.
Long Covid בילדים
גם תסמונות Long Covid בילדים היא איננה אגדה. נכון, היא אינה מסכנת חיים, אך היא פוגעת משמעותית באיכות החיים ולאורך זמן. במחקר בישראל, במרפאה ייעודית ל-Long Covid בילדים, עלה כי ל-60% מהילדים שפנו למרפאה הייתה מוגבלות משמעותית בתפקוד היומיומי, 4 חודשים לאחר החלמתם לכאורה, על אף שרובם סבלו ממחלה קלה בלבד מבחינת סימפטומים. לפי שני מחקרים, שכיחות תופעת ה-Long COVID בילדים נאמדת ב-4-11% מהילדים (לפי סקר של משרד הבריאות ו-The Lancet).
הילדים חווים התקפי קוצר נשימה, כאב בחזה, סחרחורות, נימול, רעד, כאבי שרירים ומפרקים, קשיי שינה וכאבי ראש שפוגעים משמעותית באיכות חייהם. מחקר בריטי מצא שלילדים יש סיכון של כ-1:7 לתסמיני Long COVID, כלומר עדיין יחווה תסמינים כ-15 שבועות אחרי ההחלמה מקורונה, כולל תסמינים של עייפות, חולשה, קוצר נשימה ובעיות זיכרון.
סכנות נוספות מקורונה
הקורונה הינה מחלה חדשה. נכון, עוד אין לנו מידע מלא על הסכנות ארוכות הטווח בקרב ילדים, אבל במבוגרים מתחילים להיאסף עדויות מדאיגות שאנו מקווים שלא נגלה להן עדויות בהמשך גם בקרב ילדים.
מחקר שנערך על למעלה מ-150 אלף מחלימי קורונה בדק סיבוכים קרדיווסקולריים שאותרו שנה אחרי החלמה. הוא זיהה מצב שבו מחלימים נמצאים בסיכון גבוה משמעותית לסיבוכים כאלו, בין היתר: שבץ, אירוע לבבי, מיוקרדיטיס, אי ספיקת לב, תסחיף.
כמו כן, חשוב לזכור מה אנחנו כן מכירים מנגיפים אחרים - אנחנו בהחלט יודעים על סיבוכים ארוכי טווח כמו דלקת מוחית מתקדמת קשה בחצבת ושלבקת חוגרת בסיבוך מאוחר של אבעבועות רוח. לא מן הנמנע שבעוד שנים נגלה, ואנו מקווים שלא, תופעות דומות או אחרות גם לאחר חשיפה לקורונה.
האם החיסון נטול סיכונים עבור בני נוער?
התשובה היא לא. אין שום טיפול שהוא עם אפס סיכונים. גם בחיסון של פייזר יש תופעות לוואי. רובן, השכיחות יותר, נחשבות לקלות, אך יש גם תופעות לוואי קשות יותר ונדירות יותר. בחרנו להרחיב על דלקת שריר הלב באמצעות עובדות ומספרים מספרות מדעית מתוקפת.
מיוקרדיטיס והחיסון:
מחקר רטרוספקטיבי של פרופ' דרור מבורך ושותפיו גילה, אקטיבית, 136 מטופלים על מיוקרדיטיס "כמעט ודאית" בסמיכות לחיסון, כשהסיכון הגבוה ביותר היה בקרב צעירים גברים בגילי 16-19, עם סיכון של כ-1 ל-6,637 למיוקרדיטיס לאחר החיסון השני. ברמת האוכלוסיה הכללית, הסיכון היה נמוך ביותר, כש-95% היו עם קליניקה קלה. הסיכון ירד עם העלייה בגילים.
מחקר רטרוספקטיבי של פרופ' רן בליצר ושותפיו מכללית ובית החולים בילינסון, בקרב למעלה מ-2.5 מיליון חברי כללית אובחנו 54 מטופלים עם מיוקרדיטיס בסמיכות לחיסון: שכיחות של 2.13 לכל 100 אלף. בקרב גברים בגילי 16-29, השכיחות הייתה הגבוהה ביותר ועמדה על 10 לכל מאה אלף. 75% מכל האירועים הללו היו קלים, מרביתם חלפו ללא נזק ללב 12 שבועות לאחר האשפוז.
אולי הנתון החשוב ביותר מכל אלו בבחירה האם לחסן את הנער או הנערה - הוא הנתון הזה: בארץ, במעקב אקטיבי על חיסונים שניתנו לנערים בגילי 12-15, מתוך 300 אלף חיסונים שניתנו, התגלו 11 מקרים (במעקב אקטיבי פעיל). כולם הוגדרו קלים. למעשה, כשבאים לנהל סיכונים בצורה אמפירית עבור הנער או הנערה - כרגע מכל החיסונים שניתנו לבני הנוער בגילי 12-15, לא ראינו מקרה קשה של דלקת שריר הלב, אך אפשרי שזה עוד יקרה. לעומת זאת, הסיכוי לדלקת רב-מערכתית מהקורונה עצמה הוא גדול בעשרות מונים.
סיכום
כפי שאמר ד"ר אנתוני פאוצ'י, היועץ לענייני קורונה לנשיא ארצות הברית ורופא מומחה במחלות זיהומיות בעצמו: כמעט פי 3 ילדים מתו מקורונה מאשר משפעת בארצות הברית מאז פרוץ הקורונה. חשוב להזכיר גם שנגד שפעת כבר מחסנים ילדים.
במחקר הזה נצפה שילדים מתחת לגיל 5 שנים שהתאשפזו בגלל קורונה נזקקו לטיפול נמרץ כמעט פי 2 מאלו שהתאשפזו בגלל שפעת. במתבגרים התמותה בתוך בית החולים הייתה פי 10 במתבגרים שאושפזו בגלל קורונה מאשר מתבגרים שהתאשפזו בגלל שפעת.
אפשר להעריך שבקרוב הקורונה תהיה מחלה ברת-מניעה גם עבור ילדים. הקורונה בעצמה מסוכנת הרבה יותר מאשר החיסון, כשהקורונה טומנת בחובה סיבוכים קצרי וארוכי טווח, תסמיני Long COVID, תסמונת PIMS ותחלואה ארוכת טווח שאנחנו עדיין לא יודעים לגביה (מוכרת מנגיפים אחרים כמו חצבת או SSPE). לעומתה, החיסון הוכח כבטוח ויעיל, וגם תופעת המיוקרדיטיס הקשה - נדירה ביותר, גם בגילי מתבגרים ובעיקר בקרב בנים. כמו כן, ברובה המוחלט היא קלה וחולפת.
אז כן, העולם מבלבל במיוחד כשרואים פרופסור מוערך בסרטון או בפוסט כותב משפט מוחלט בביטחון גמור (ושגוי מהיסוד) כמו "קורונה אינה מסוכנת לילדים". אנחנו, רופאי הילדים בישראל, כולל ארגון רופאי הילדים בארץ ובעולם, כולל ה-CDC בארצות הברית, נמצאים בקונצנזוס כמעט מוחלט.
הילד שלכם יפגוש את נגיף הקורונה, זאת כמעט עובדה. השאלה היא אם הוא יפגוש אותו מחוסן - או יפגוש אותו לא מחוסן וייכנס להגרלה של ה-PIMS או ה-Long COVID. הבחירה שלכם צריכה להיות, כמו תמיד, שכלתנית ולא רגשית - כשאתם מכירים היטב את הנתונים.
>>> ד"ר ליאור הכט-שגיא היא רופאת ילדים במכבי שירותי בריאות, מתנדבת בעמותת "מחוסגן"
>>> ד"ר ליאת אשכנזי-הופנונג היא מומחית במחלות זיהומיות בילדים, מנהלת מחלקת אשפוז יום ומרפאת פוסט-קורונה במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית
>>> ד"ר מאיר עזרא-אליה הוא רופא ילדים, יו"ר ויוזם עמותת "מחוסגן"