חזית הגרעין האירני, סוגיית הביטחון הלאומי המאתגרת ביותר של ישראל, חזרה לכותרות עם הודעת אירן על חזרתה למשא ומתן עם המעצמות בסוף חודש נובמבר. בנקודת הזמן הזאת חשוב להבין כיצד נראית המערכה משלוש הבירות, להעריך מהם התרחישים שישראל צריכה להתכונן אליהם ולשוב לשלושת הממדים המחייבים שינוי במדיניות ישראל לעצירת אירן מלהצטייד בנשק גרעיני.
- אירן הודיעה: שיחות הגרעין עם המעצמות יתחדשו
- המסר לישראל: אירן ביצעה תרגיל ענק בים סוף
- אהוד יערי: אירן במרחק נגיעה מפצצה ולארה״ב אין תכנית
שלוש נקודות מבט
מבט מטהרן
המשטר האירני הודיע על חזרה לשיחות בהבינו שאת דרישותיו בששת סיבובי המשא ומתן הקודמים אפילו ממשל ביידן לא יכול לקבל. טהרן מבינה שארצות הברית מכינה "תוכנית ב'" וחוששת שיופעל נגדם מערך סנקציות רחב יותר אם ישתכנעו המעצמות שאי החזרה להסכם היא באשמתה. האירנים גם חוששים מהחלטה נגדם במועצת הנגידים של סבא"א, בהקשרי מניעת הגישה לאתרים החשודים.
חשוב להבין שגם השמרנים, מתנגדי ההסכם באירן, יודעים בסופו של יום שההסכם בשנותיו האחרונות, הקרובות במהירות, הוא הסכם מצוין עבור אירן. החזרה למשא ומתן היא עבורם Win/Win - דוחים את המהלכים הבינלאומיים נגדם ובינתיים ממשיכים להתקדם לסף הגרעיני.
חזרת אירן למשא ומתן בסוף החודש אין פירושה חזרה להסכם. אירן מגיעה למשא ומתן חזקה מבעבר - עליית מחירי הנפט ועקיפת הסנקציות, בעיקר בייצוא נפט לסין, שיפרו את מצבה של אירן, שכלכלתה עברה מהצטמקות לצמיחה. ביטחונה העצמי ואובדן החשש מפעילות אמריקנית נגדה משתקף בהמשך ירי החות'ים על סעודיה, בתקיפת הבסיס האמריקני בת'נף, בהתגרויות ימיות במפרץ עומאן ואולי גם בניסיון ההתנקשות בראש ממשלת עירק.
כל עוד מתנהלות שיחות הגרעין מובטחת לה חסינות מסוימת מלחץ בינלאומי נוסף, תוך המשך התקדמות לסף הגרעיני. מידת נכונותה לחזור להסכם הגרעין ותנאיו יתבררו רק בהמשך.
מבט מוושינגטון:
הממשל האמריקני טרוד בסוגיות פנים וחוץ רבות, החשובות לו הרבה יותר מסוגיית אירן: כלכלה, קורונה, הקיטוב הפוליטי והחברתי, סוגיית האקלים, התחרות האסטרטגית עם סין המתעצמת, שובל הנסיגה המשפילה מאפגניסטן, רוסיה, צפון קוריאה וכמובן בחירות האמצע. הממשל מבקש "להחזיר את השד האירני לבקבוק". עם זאת, סרבנות אירן והתעקשותה לסרב לחידוש המשא ומתן, וגם הוא בעקיפין ולא עם ארצות הברית, הביאה להבנה שחייבים לגבש חלופה, Plan B. בראיית וושינגטון, גם התוכנית האלטרנטיבית היא כלכלית או דיפלומטית - ועדיין רחוקה עד שיאמרו "כל האופציות על השולחן...".
הרעיון המרכזי המתגבש בימים אלו בוושינגטון - אם תמשיך אירן בעקשנותה, תוטל עליה האשמה לכישלון החזרה להסכם הגרעין. בעקבות זאת, תפעל ארצות הברית עם מדינות אירופה, אולי גם עם רוסיה וסין, להנעת מהלך סנקציות בהשתתפות כל המעצמות. זאת במקביל להגברת הלחץ דרך סבא"א, עד כדי הבאת אירן לדיון מחודש במועצת הביטחון.
רוסיה וסין הן המפתח לתוכנית החלופית של האמריקנים מול אירן, אך ספק רב אם לממשל ביידן יש נכונות לעסקת חבילה מולן בנושאים החשובים להן.
נראה שמתחילה להתגבש ההבנה, גם בארצות הברית, שאופציה צבאית אמינה היא הכרחית להצלחת המהלך הדיפלומטי - אם כדי להשפיע על מרחב ההחלטה של אירן על ידי יצירת חלופה גרועה מאוד להיעדר הסכם, ואם כדי לאותת לסין שכשלון המשא ומתן עלול לסכן את אספקת האנרגיה מהמפרץ, החיונית לה.
מבט מירושלים
הערכת המצב בירושלים קודרת. עם כניסת ממשלת בנט התבררו ממדי כשלון מדיניות קודמתה מול אירן. התקדמות אירן לאחר פרישת ארצות הברית מההסכם ב-2018, אי פיתוח חלופות זמינות לעצירת התוכנית ואי הקצאת התקציב לשימור יכולות מבצעיות מול אירן הביאו את ישראל למצב הנוכחי, כשבידי אירן 25 ק"ג של אורניום מועשר ל-60% ו-210 ק"ג של חומר ברמה של 20%. זו כמות המספיקה לפצצה ראשונה, אם תועשר לרמה צבאית של מעל ל-90%.
בעזרת הצנטריפוגות המתקדמות שפיתחה, אירן יכולה לבצע זאת לבצע זאת תוך פחות מחודשיים. ישראל ממשיכה לראות בחזרה להסכם הגרעין הקודם טעות אסטרטגית, משום שגם בחזרה מלאה להסכם תהיה אירן קרובה יותר לפצצה מאשר ב-2015, ובעיקר כאשר ההסכם מתקרב ל"שנים הרעות" שלו, אז תקבל אירן לגיטימציה בינלאומית לתוכנית גרעין בלתי מוגבלת (סעיפי ה"שקיעה").
בישראל מאוכזבים מנכונות ארצות הברית לחזור להסכם מ-2015 ומטילים ספק ביכולתה להשיג, גם בעתיד, הסכם "ארוך יותר והדוק יותר". התחייבות זו של הממשלה נעלמה לאחרונה מהתבטאויות הבכירים בוושינגטון. ראש הממשלה נפתלי בנט השיג בביקורו בארצות הברית הצהרה מחודשת על המטרה המשותפת של שתי המדינות - "שלאירן לא יהיה לעולם נשק גרעיני", אולם לא שמע מהנשיא ביידן הצהרה חשובה לא פחות - שההסכם חייב להיות מתוקן ל"ארוך יותר והדוק יותר".
ישראל ניצבת במצב שבו כל התרחישים בעייתיים עבורה, והמנופים המדיניים והביטחוניים שלה, שהוזנחו בשנים האחרונות, מחייבים תיקוף, עדכון וחיזוק. היום, יותר מתמיד, מתברר גודל המחדל של מי שלא הבין שהפרישה מההסכם תאפשר לאירנים להתקדם לסף הגרעיני, לא הכין חלופות מתאימות להתפתחות זו, ולא ביצע ריענון או עדכון של המענה המבצעי לאחר ששכנע את הנשיא טראמפ לפרוש מההסכם בשנת 2018.
שלושה תרחישים לטווח הזמן הקצר ובינוני
ישנם שלושה תרחישים סבירים שבהקשרי החזרה למשא ומתן על הסכם הגרעין:
- חזרה להסכם הקודם - למרות שההסכם יניב כיום לשני הצדדים (ארה"ב ואירן) פחות יתרונות מאשר ב-2015 (מצד אחד, הסכם עתה לא מגלגל מספיק את פרויקט הגרעין לאחור. מצד שני, אירן פיתחה "כלכלת התנגדות" וחלופות באסיה, והתגברה על אימת הסנקציות), יהיו לשתיהן סיבות טובות להגיע אליו, גם אם תוך דילול תכולותיו, ולהימנע מעלייה על נתיב התנגשות ביניהן.
הסכם טוב - Longer and Stronger - נראה שתרחיש זה לא בקלפים ואין לאמריקנים מנופים ונחישות להשיגו. הם אמנם מקווים לבנות את המנופים בהמשך, אך קשה לראות כיצד תסכים אירן לתיקון ההסכם ללא לחץ משמעותי ומבלי שתציב דרישות נגד משמעותיות מצידה.
עבור ישראל, חזרה להסכם כעת ללא תיקונו מסוכנת בהרבה מאשר ב-2015 - ערב עידן ה"שקיעה" ולאחר שהידע והיכולות באירן צמצמו את זמן הפריצה לחודשים ספורים, במקום שנה בהסכם המקורי. - תרחיש ה"דשדוש" - בתרחיש זה שני הצדדים מתקשים לסגור את פערי העמדות, אך מבינים ששבירת הכלים מציבה סיכוני הסלמה במשבר. לכן, הם ממשיכים בסבבי השיחות, גם אם הם עקרים. אם באותו זמן האירנים ימשיכו לקדם את תוכניתם הגרעינית, ישראל תימצא במצב בעייתי בו עליה לשקול פעולה אקטיבית, בזמן שהמעצמות ובראשן ארצות הברית עדיין מנהלות משא ומתן עם אירן. ייתכן שבתרחיש זה המעצמות ידרשו מאירן הקפאה של ההתקדמות בתוכנית הגרעינית תמורת הסרה חלקית של הסנקציות. בפועל, יתקבע מצב של "פחות תמורת פחות" - מצב בעייתי השומר את אירן קרובה מאוד לסף הגרעיני, אך קונה זמן לשיפור מוכנות ישראלית לכל תרחיש אפשרי.
- "תרחיש משברי" של כשלון בחזרה להסכם - זהו התרחיש המאתגר ביותר בטווח הקצר, שיכול להציב דילמות קשות וגורליות על שולחן מקבלי ההחלטות בישראל ובוושינגטון. העמדה הרשמית בישראל רואה בסיפוק אי חזרה להסכם הבעייתי מ-2015, אולם אם בעקבות זאת תמשיך אירן במדיניותה הנוכחית, תעמודנה ישראל וארצות הברית בפני הדילמה - אם, מתי וכיצד לעצור את המשך ההתקדמות האירנית לסף, או אפילו פריצה לפצצה.
שלוש המלצות למדיניות ישראל בטווח הקרוב והבינוני
על מדיניות הממשלה בעת הזאת להתמקד בשלושה ממדים של המענה לאתגר האירני: התיאום עם ארצות הברית, שאתה אנו חולקים את אותו היעד אך חלוקים על האסטרטגיה להשיגו; מיקוד מחודש, מודיעיני ומבצעי, בתוכנית הנשק האירנית כמרכיב חיוני בדרך לעצירת הפריצה האירנית לפצצה ולאחר שההתמקדות בהשגת חומר בקיע כנתיב הקריטי בדרך לפצצה מתקרבת לסיומה האפקטיבי; ולבסוף - חיזוק ועדכון חלופות צבאיות כמנוף לדיפלומטיה מוצלחת וכברירה אחרונה, אם ייכשלו המאמצים המדיניים והאחרים.
"חזרת אירן למשא ומתן אין פירושה חזרה להסכם הגרעין"
התיאום עם ארצות הברית חיוני. בהמשך להסכמה העקרונית בין ראש הממשלה בנט עם הנשיא ביידן על היעד המשותף, חובה להסכים כיצד יפעלו שתי המדינות יחד להשגת היעד החיוני של למנוע נשק גרעיני מאירן. להסכמות הללו שישה ממדים:
- הסכמות על המודיעין, על הערכת המצב, על הגדרות משותפות למושגי "הסף הגרעיני" ו"מדינה גרעינית", שמקובל על שני הצדדים שנכון למנוע. חשוב מהכול - מהי הנקודה שאין לאפשר לאירן לחצות אותה. בנושא זה צפויה מחלוקת, משום שלישראל ראייה מחמירה משל ארצות הברית, מסיבות מובנות.
- סיכום על דרך הפעולה נוכח המשך התקדמות אירן לגרעין, עם הסכם או בלעדיו.
- סיכום מהו הסכם "ארוך יותר והדוק יותר", וכיצד משיגים אותו. הסכם טוב יותר, אם ייאכף, הוא כנראה האופציה הפחות גרועה לעצירת אירן לאורך זמן - ונכון שישראל לא תתנגד לכל הסכם עם אירן באשר הוא.
- מוכנות שתי המדינות לפעולה צבאית אם תחצה אירן את הנקודה שסוכמה שאין לאפשר לה לחצות. ישראל תבהיר את עצמאות ההחלטה שלה במקרה כזה.
- המשך הפעילות נגד ההתבססות האירנית באזור - בלי שחזרה להסכם או אפילו משא ומתן עליו יהוו גורם משתק פעילות כזאת.
- חיזוק ישראל - במערכות ובסיוע בטחוני להתמודדות עם מצב שבו אירן פורצת לגרעין או מגבירה את תוקפנותה האזורית.
לאור העובדה שבמסלול החומר הבקיע אירן כבר נמצאת בסף הגרעיני, חיוני לחזק מאוד את היכולת המודיעינית והמבצעית לגלות את תוכנית הנשק ולאפשר את עצירתה. הבאת ארכיון הגרעין מטהרן ומודיעין איכותי למבצעים נוספים מוכיחים שיש בידי ישראל יכולות מודיעיניות מעולות גם אל מול קבוצות הנשק של תוכנית הגרעין האירנית. חובה על ישראל לעשות כל מאמץ לחזק מרכיב מודיעיני חיוני זה על התקדמות אירן לפצצה, כדי לאפשר יכולת מבצעית למנוע ממנה הגעה לנשק גרעיני.
האופציה הצבאית הישראלית חשובה לא רק כברירה אחרונה, אלא גם כמנוף להצלחת מערכה מדינית ולמאמצים דיפלומטיים לעצירת אירן. התקציב שהוקצה לאחרונה לעדכון ושיפור האופציה הצבאית צריך להיות ממומש ללא עיכובים, תוך וידוא שהיכולות המבצעיות שיאפשר יהיו לרשות צה"ל וזרועות הביטחון מוקדם ככל האפשר.
סיכום
ממשלת ישראל מבינה בוודאי שהדשדוש או הכשלון הצפוי במאמצים הדיפלומטיים הבינלאומיים לעצור את התקדמות אירן לפצצה מחייבים אותה לגיבוש אסטרטגיה עדכנית. חובה לנהל מאמץ מדיני רחב היקף מול המעצמות, בדגש על ארצות הברית, כמו גם להכין אופציות אופרטיביות. אסור שנגיע להחלטות היסטוריות וכבדות משקל ללא למידה מעמיקה בהיתכנות ומשמעות החלופות האסטרטגיות שלפני הממשלה, כבר במשמרת הנוכחית.
>>> אלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, כיום עמית בכיר במרכז בלפר שבאוניברסיטת הרווארד בארה"ב