לאחר כמה חודשים בהם מתחה אירן את עצביהם של האחראים למשא ומתן בארצות הברית, היא הודיעה על חזרתה לשיחות הגרעין בסוף חודש נובמבר.
לכאורה מדובר על חזרה ללא שום תנאי, בניגוד לעמדה שהציגו האירנים לפיה לפני השיחות יש להקל את הסנקציות המוטלות עליהם. לכן מדובר בהצלחה אמריקנית, אך יש לראות האם כך יהיו הדברים ותאושר הטענה שעקשנות במשא ומתן עובדת גם מול אירן, או שהדרישה תעלה שוב בתחילתן של השיחות ואז ייפול עול ההחלטה על ארצות הברית. יכול להיות שהטקטיקה האירנית היא למשוך את השיבה לשיחות כדי שעם חידושן יהיו האמריקנים כה נלהבים מעצם חידוש השיחות עד שיסכימו לדרישה האירנית ויקלו על הסנקציות, ובלבד שהשיחות תימשכנה. ההתנהגות של שני הצדדים בהקשר הזה תהיה סימן חשוב להמשך.
לשאלה הנשאלת למה אירן חוזרת לשיחות, התשובה פשוטה: לאירן אינטרס ברור לחזור להסכם מ-2015, כי הוא הסכם טוב לאירנים - הרוצים לפתח בעתיד נשק גרעיני. בינתיים אפילו את המעט שהיה בהסכם לרעתם הם כבר "מיסמסו" בשיטתיות מרגע שארצות הברית יצאה מן ההסכם. לכן, האינטרס שלהם חזק יותר מאשר לפני כמה חודשים.
האירנים התנהגו כך כי הבינו שאופציה צבאית אינה קיימת, לא בידי הממשל הנוכחי ולא בממשל הקודם. זאת הייתה נקודת החולשה העיקרית בהתנהגותה של ארצות הברית מרגע שיצאה מההסכם (הגרוע, יש לאמר). האירנים הבינו שכמעט לא חשוב מה יעשו, להוציא אולי הרכבתה של פצצה שתאותר על ידי גורמים אמריקנים (או אחרים), ארצות הברית אינה רוצה להשתמש בכוחה הצבאי לעצור את תוכנית הגרעין. ההבנה הזאת, שההסכם טוב עבורם ועתה טוב עוד יותר לאור התקדמותם בתוכנית, וכי אין על השולחן אופציה צבאית - יהיו גם הנחות היסוד שלהם במשא ומתן. יש להם אינטרס לחזור להסכם הזה, אך הם יודעים שגם לארצות הברית אין אלטרנטיבה מלבד לחזור להסכם. לכן, הם לא ימהרו להתקפל וינסו להשיג הישגים בכל הקשור לרידוד מוקדם של הסנקציות ולהישגים כלכליים בעתיד.
האירנים יודעים שהם תקפו בסיס אמריקני בתנף לפני כשבועיים. הם רשמו לפניהם כי ארצות הברית לא הגיבה על תקיפה אירנית גדולה וישירה על בסיס אמריקני, אמנם ללא נפגעים. האירוע הזה מוכיח את נחישות אירן ואת האופן שבו האירנים מבינים את התנהגותה של ארצות הברית. כך, בסופו של דבר, לא אמורה להתנהג מעצמה, אך האירנים הניחו שלא ינזקו מהתקיפה.
האם חוסר התגובה האמריקני קשור ברצונם לחזור למשא ומתן כמעט בכל מחיר – לא ברור, אך התובנה הנובעת מחוסר התגובה עלולה להוביל את האירנים למסקנה שהם יכולים להמשיך בהתנהגות תוקפנית כל עוד קיימים סיכויים להמשך המשא ומתן. אמירה אירנית ברורה שלא יחזרו לשיחות, עלולה הייתה לשחרר כמה מגבלות על פעילות ארצות הברית נגד אירן. ככול שהאירנים מושכים את הזמן, אך שומרים על תקווה חיובית - חששם מארצות הברית קטן יותר. זאת עוד סיבה לחזרה המאוחרת וזאת תהיה סיבה טובה גם לגרירת רגליים אירנית בהמשך. התקווה האמריקנית לחידוש השיחות וקיום השיחות עצמן מקנים לאירנים יותר חופש פעולה ומגבילים את פעילותה של ארצות הברית, כולל לצורך הגנה עצמית וודאי כתגובה כדי ליצור הרתעה.
ארצות הברית מדגישה שהחזרה להסכם היא רק השלב הראשון, ואחריה בכוונתה להיכנס לשיחות שמטרתן הסכם טוב יותר וארוך (בלשונם: Longer Stronger and Broader). לעניות דעתי, הסיכוי להגיע להסכם כזה הוא אפסי, כי לא יהיו לארצות הברית שום מנופי לחץ על אירן. לא אתפלא אם מומחים אמריקנים לא מעטים חושבים כמוני, אבל לא כך מוצגים הדברים כלפי חוץ. זה יהיה מבחן קריטי למדיניות ארצות הברית ונחישותה, ולישראל יש אינטרס כי תצליח בכך.
ישראל לא יכולה ולא צריכה להפריע לארצות הברית לנהל את השיחות עם אירן, אך על ישראל להשיג מארצות הברית התחייבות לנהל את השיחות על ההסכם הבא מוקדם ככול האפשר, להבין מה לוח הזמנים להשגת ההסכם הזה (כי לאירנים יש אינטרס למשוך את האפשרות התאורטית הזאת עד לאין סוף) וללמוד מה תהיה תגובתה של ארצות הברית אם יסתבר שאין סיכוי להסכם נוסף, טוב יותר.
הטורים של יעקב עמידרור ב-N12:
כך או כך, על ישראל להתכונן לעשות כעצתו של הנשיא אובמה - על ישראל להתכונן לאפשרות שתהיה חייבת ״להגן על עצמה בעצמה״ - כי אירן כמדינת סף גרעינית או בעלת פצצה אינה אופציה שישראל יכולה לקבל. מאמץ למניעת התגרענות אירן לא יהיה פשוט, ואולי אפילו מסוכן - אך הוא הכרחי.
>>> הכותב הוא אלוף במילואים, ראש המל"ל לשעבר, עמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון JISS, על שם אן וגרג רוסהנדלר