ישראל סערה בימים האחרונים ונדמה שאין אדם במדינה שלא נחשף לדיון הער שהתנהל כאן סביב "פרשת הגריסה". הדיון הציבורי הזה הוא אחת מנקודות האור בכל הפרשה העגומה הזאת – למדנו שהגם שהדרך עוד ארוכה, חלה התקדמות של ממש ביחס החברה הישראלית לתופעות שעד לפני כמה שנים היו אולי בבחינת נורמה, מעוותת אך נורמה, בחלק מהמקומות.
למדנו גם שבישראל של שנת 2021 לא ניתן להתגאות בגריסת תלונות, קל וחומר כאלו העוסקות בנושא הטרדות מיניות, מבלי לשלם על כך מחיר ציבורי כבד. בתחילת הפרשה היו שניסו להסביר לנו את ההבדל בין תלונות גלויות לתלונות אנונימיות, חלקם גורס שבעוד תלונות גלויות מחייבות בדיקה (תודה באמת) תלונות אנונימיות מחייבות גריסה. מדובר, במקרה הטוב, בבורות ובחוסר הבנה משווע את התהליכים המורכבים שעוברת כל אישה שחווה תופעות של הטרדה או תקיפה מינית וניצבת בפני הדילמה האם וכיצד לחשוף את שאירע. ישנה סיבה ברורה וטובה לכך שהחוק במדינת ישראל קובע שיש לבדוק כל תלונה על הטרדה מינית – גלויה או אנונימית.
בואו ניקח כדוגמה חיילת צעירה שאחד ממפקדיה הטריד אותה מינית, גבר חזק ממנה שמשפיע על שגרת יומה ושבכוחו למרר את חייה באם תעז לפתוח את פיה. החיילת הזו ניצבת בפני כמה אופציות, ביניהן – לספוג ולשתוק, לספר על חוויותיה הקשות באופן אנונימי או להגיש תלונה. כמה קל יהיה לצופה מהצד להטיף לאותה חיילת להיחשף בשמה, בפניה, להתלונן, להתראיין, לשחזר שוב ושוב את האירוע הטראומטי שחוותה – בין אם מדובר בהטרדה מינית או חמור מכך.
מה יקרה לאותה חיילת רגע אחרי שתיחשף? היא בעמה חיה והרי נחשפה לא אחת לנאצות, להסתה, לפייק ניוז שהינם נחלתן של לא מעט מתלוננות שבחרו בדרך הזאת – בדרך של להתלונן על המפקד הבכיר, השחקן הנערץ או הזמר המפורסם. האם למישהו יכולה להיות החוצפה לשפוט את אותה חיילת על כך שהחליטה לחשוף את שעברה בצורה אנונימית בכדי להציל את עצמה וייתכן שעוד נשים רבות כמותה?
טענה רווחת נוספת שנשמעה בימים האחרונים נוגעת לקלות שבה לכאורה ניתן לסכל מינויי בכירים באמצעות שימוש בהגשת תלונות אנונימיות. ראשית כל, כדאי להזכיר שבמקרה הספציפי הזה מי שהחל את הפרשה היה המועמד ולא אף מתלוננת. שנית, בדיקה אין משמעותה קביעת אשמה. בדיקה היא לא חולשה אלא כוח. המציאות מלמדת כי בישראל יש עדיין תת-דיווח על הטרדות ותקיפות מיניות. לכן, באיזון בין השניים צריך להעדיף את מתן האפשרות לתלונות בכל אפיק, גם אנונימי. כדאי מאוד שכל מי שצריך יפנים שבישראל של היום עוברים מגריסה לבדיקה.
אני רוצה לפנות לכל אישה באשר היא שחוותה תופעות קשות שכאלה, לאלו שבחרו להתלונן ולאלו שלא, לאלו שבחרו בדרך הגלויה ולאלו שבחרו בדרך האנונימית, לאלו שהחליטו לספר רק לחברה טובה ולאלו שהלכו להגיש תלונה רשמית – אנו מאמינות לכן. אתן לא לבד.
>>> הכותבת היא יו"ר נעמ"ת